ההיסטוריה בין מכבי תל אביב לצסק”א מוסקבה היא ארוכה ומרתקת במיוחד, אך הפעם יחסי הכוחות היו ברורים לכל, כשהחבורה של דימטריס איטודיס מוליכה את היורוליג בצורה מרשימה וזאת למרות עזיבתו של מילוש תאודוסיץ’, הכוכב הגדול של הקבוצה.
לא פשוט לשחק מול קבוצה כזו איכותית שלוחצת ונמצאת בכל מקום על הפרקט, כמובן שאין הרגשה גדולה יותר מניצחון על יריבה שכזאת בייחוד אחרי משבר, אך לרוסים היו תוכניות אחרות. פגרת הנבחרת, שאפשרה לצהובים לנוח בליגה, הגיעה בדיוק בזמן על מנת להתארגן ולסדר את חדר ההלבשה, כשניצחון על צסק”א היה יכול להוות רגע מפנה.
אלכס טיוס, דיאנדרה קיין וג'ון דיברתולומאו (איציק בלניצקי)במסגרת הניסיונות ליצור “שלום בית” בין נבן ספאחיה למספר כוכבים, הוחלט להיכנע למתלוננים והשינוי בחמישייה היה כשנוריס קול ופייר ג’קסון עלו יחד בפתיחה. בנוסף, דשון תומאס עלה בעמדה 3 במקום של מייקל רול. נכון שצסק”א קבוצה טובה יותר, אך הצהובים החלו עם רכות הגנתית שנתנה לאורחת יתרון פיזי ושליטה גדולה בריבאונד ההתקפה כבר מהפתיחה.
מכבי רדפה לאורך כל המשחק והתוצאה נעה סביב ה-10 נקודות, אך צסק”א הכתיבה את הקצב מהפתיחה והמארחת בצהוב לא באמת הצליחה לשבש משהו מהמשחק של האדומים. לקראת סוף הרבע הפותח, מכבי עשתה פחות חילופים מהרגיל ועשתה רושם של קבוצה עייפה עם מעט כושר לקוי. את הרבע השני הצהובים פתחו בלי קול וג’קסון, ואפשרו לקיין להוביל את הכדור, דבר שהגארד עשה בצורה לא איכותית ושכח שהמשימה העיקרית שלו היא בעצם היא לשמור על שחקני היריבה.
דיאנדרה קיין וארטיום פרחובסקי (איציק בלניצקי)ספאחיה הזעיק פסק זמן והקורבן היה דווקא ג’ון דיברתולומאו. ננדו דה קולו, קורי היגינס ולאו ווסטרמן חדרו לצבע פעם אחרי פעם באין מפריע, כשהם גוברים על הגנת האחד על אחד הלא טובה של הצהובים, שספגו 52 נקודות אחרי 20 דקות בלבד. ג’ונה בולדן ניצל את ההתרכזות של הגארדים הרוסים על מנת לקבל אסיסטים מג’קסון. במחצית השנייה, מכבי המשיכה לרדוף אחרי צסק”א והקהל עוד הכניס אנרגיות לקבוצה, שעוד הורידה ל-10 הפרש, אך זו הייתה אשליה שהצהובים מתקרבים, משום שצריך להיות בשיא על מנת לנצח קבוצה שכזו.
קבוצה כמו צסק”א מנצלת בתבונה אי התאמה במצ’אפ ומייצרת סלים קלים, למכבי הייתה נחיתות פיזית גדולה, כשהרוסים תרגמו זאת לסלים על ידי הנעת כדור שוטפת וטובה. מהעבר השני, מכבי ירדה בתפוקה ההתקפית בזמן האחרון. הצהובים לא ניצלו את הרכות ההגנתית של דה קולו וסרחיו רודריגס, כשהציגו תרגילי משחק רעים והנעת כדור לא נכונה, ואנחנו נמצאים כבר בחודש מרץ, כך שאין תירוצים.
ויקטור ראד וננדו דה קולו חוגגים (איציק בלניצקי)האווירה הייתה כראוי, אבל היכולת הייתה רחוקה מאוד מכך. ולנסיה ניצחה לפני מספר שבועות את צסק”א, כשעשתה זאת דרך אגרסיביות מרשימה ומלחמה על כל ריבאונד. הצהובים נראו כקבוצה לא מחוברת וגם הפגרה לא הצליחה להחזיר את החבורה מת”א למסלול הנכון. כרגע, הקבוצה משחקת מתחת לפוטנציאל שלה ותגיע לישורת האחרונה ביורוליג בכושר לא טוב, ולבאסקוניה נשארו משחקים נוחים יותר עד לסיום העונה. גם מול אנדולו אפס בשבוע הבא, לא יהיה לצהובים פשוט, אך ניצחון בגדר חובה.