משחק מספר 5. לפני הסדרה כל איש מכבי תל אביב היה חותם על הגעה למשחק מכריע. אחרי שני המשחקים הראשונים, כשמכבי חזרה עם ניצחון והפסד, הצהובים לא ניצלו את שני משחקי הבית והפסידו משחק אחד – וכך הגענו עד הלום
רבים שואלים אותי מה ההבדל בלחץ בין המשחק החמישי או משחק מכריע לבין כל משחק אחר. אז ככה – אתה מתעורר יותר פעמים בלילה, אתה קם בבוקר יותר לאט, בכל דבר שעובר בראשך שוב צץ לך המשחק בראש, הכדור קצת יותר כבד, הסל קצת יותר קטן, ועם כל זה אתה בטירוף לנצח. עודד קטש הלך שוב על שינוי בחמישייה וחזר עם אלכס פויתרס וג’רל מרטין יחד עם שלושת האסים המובילים – לורנזו בראון, ווייד בולדווין ובונזי קולסון.
לפי הדיבורים לפני המשחק, מכבי רצתה לשנות את יכולתה ברבע הראשון כי בכל המשחקים הרבע הראשון שלה לא היה טוב. אוברדוביץ’ שוב העלה את ווטארה לשמור על לורנזו, אבל מייק ג’יימס, שהוא לא שומר גדול, היה על בולדווין, וזה חגג עליו בתחילת המשחק. שתי הקבוצות עשו חילופים של רבע ראשון ורק לורנזו נשאר במגרש. רבע התקפי מצוין למכבי עם אחוזי קליעה נהדרים משלוש (26-33). הרבע הראשון של החבורה בצהוב היה מצוין, והמטרה הראשונה להשיג יתרון בסיום הרבע הראשון הצליחה לקטש בגדול.
לורנזו בראון כואב בסיום (איציק בלניצקי)הרבע השני התחיל ללא בולדווין בגלל שתי העבירות המוקדמות שהיו לו ומצד שני שני הגבוהים של מונאקו הם בראון ומונקה המהירים, אבל לא כל כך גבוהים. עם זאת, מונאקו רצה והפכה את התוצאה ל-33:41 – ריצה של 0:15. מייק ג’יימס היה בלתי ניתן לעצירה וקיבל קצת עזרה מאוקובו ולויד, ונהנה גם מריצה שהתאפשרה מאיבוד הראש היחסי של מכבי. פסק זמן של מכבי עצר את הריצה של מונאקו ומשחק נהדר של בולדווין הביא לצהובים שוב את היתרון, אבל מאבק על כל פוזשן התקפי והגנתי הביא לירידה למחצית עם 49:53 למונאקו.
מכבי ת”א, לפחות בחצי הראשון, לא הצליחה לעצור את מייק ג’יימס, ובדקה האחרונה החטאות עונשין של בולדווין מנעו ממכבי לסיים את המחצית בהובלה. משחק עם הרבה נקודות ופחות הגנה למונאקו, להוציא את מייק ג’יימס שקלע 21 נקודות והסיף שישה אסיסטים במחית הראשונה. היה מתבקש למנוע מג’יימס לקבל כדור, כי כשהכדור לא אצלו ההחלטות של שאר שחקני מונאקו פחות טובות.
לורנזו בראון מול מייק ג'יימס (איציק בלניצקי)המחצית השנייה התנהלה עם חילופי סלים מצד לצד ועם יותר ניצול שגיאות הדדיות מול משחק מתוכנן. מכבי הגזימו עם כמה איבודי כדור שנתנו למונאקו לצאת למתפרצות, כי מייק ג’יימס לקח פחות את הכדור, יזם פחות והסיומות של דיאלו, אוקובו ומטויונאס היו פחות יעילות. מצד שני, שלשות של ג’ון דיברתולומאו ושל דארן היליארד החזירו את מכבי למשחק בזמן ששחקני הפנים (ניבו ופויתרס) לא סיפקו את מה שצריך והאחוזים הנהדרים של מכבי משלוש החזיקו את הצהובים במשחק.
מייק ג’יימס נפצע וירד לטיפול בחדר ההלבשה. עם חזרתו, הוא היה מהוסס ונראה לא כשיר לגמרי ולא אקטיבי כמו במחצית הראשונה. בכלל, ג’יימס לא קלע בחצי השני, אבל המשחק עד סוף הרבע השלישי היה יותר ניצול שגיאות הדדי מאשר משהו מתוכנן. יחד עם זאת, זה אופי של משחק חמישי ורבע רביעי קובע, וכל כדרור, כל מסירה וכל זריקה לסל קובעת.
יפתח זיו מנחם את ג'ון דיברתולומאו (איציק בלניצקי)חמש דקות לסיום המשחק, ג’יימס נראה צולע עייף ומונאקו בלעדיו נראתה אבודה. מכבי ת”א, לאט לאט, עם הקרבה, לחימה על כל כדור וכל ריבאונד, המשיכה במשחק צמוד. כל כדור קובע. באחת ההתקפות של מונאקו, לויד זרק שלשה ונשרקה עבירה לא ספורטיבית נגד קולסון. לויד גם נפצע ברגלו, אבל לורנזו במשחק חלש לא ניצל את זה ולא הוביל את מכבי, ורק בולדווין הופיע למשחק. המשחק הפך עצבני יותר. אוברדוביץ’ שיחק עם שלושת הגארדים שלו – לויד הפצוע, ג’יימס הפצוע ואוקובו לקח את ההחלטות, ניצל את השעון וסחט עבירות.
הרבע הרביעי של מכבי ת”א היה מאכזב ויותר מדי שחקנים לא עמדו במבחן. עיקר האכזבה הוא מבראון, אבל גם שחקי הפנים ניבו ופויתרס, עליו עודד הימר, לא נראו טוב. עם חזרתו מפציעה, מרטין היה אולי יותר טוב מרוב הגבוהים ורומן סורקין לא שותף בכלל. אין ספק שזו אכזבה. מכבי סיפקה רבע רביעי מאכזב ופספסה הזדמנות גדולה להגיע לפיינל פור.
לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין מאוכזבים (איציק בלניצקי)מצד אחד קשה לסכם עונת יורוליג תחת הרושם של אכזבה מהמשחק הזה, אבל מצד שני מכבי תל אביב נבנתה מן היסוד והתחברה לאט לאט. זו הייתה ליגה שוויונית עם מס קבוצות גדולות שאכזבו כמו אנדולו אפס אלופת השנה שעברה, מילאנו, בולוניה ועוד מספר קבוצות. נכון, מכבי צריכה לשאוף לגרף של עלייה בשנה הבאה, אבל גם עוד קבוצות יתחזקו, ייבנו מחדש ותמיד יעמוד מול אנשי הקבוצה הפספוס של היום.
נכון, זה רודף אותך. הרבה כתרים קשרנו לראשו של לורנזו בראון ובצדק, אבל היום הוא היה האכזבה המרכזית, ומצד שני בולדווין עשה ככל יכולתו. היליארד בסיכומו של דבר לא מילא את הציפיות שהיו ממנו ושחקני הפנים הם הנקודה החלשה במכבי ת”א. פויתרס וניבו לא סיפקו את הציפיות היום. דיברתולומאו היה תמיד לרשות הקבוצה והמאמן ולקולסון הייתה סך הכל עונה טובה, אבל עם יותר מדי עליות וירידות. בינתיים, אין הרבה זמן לנוח וכבר ביום ראשון מגיע מבחן מקצועי ומנטלי גדול נגד הפועל תל אביב.
דארן היליארד כואב בסיום (איציק בלניצקי)