מכבי תל אביב יצאה הערב (חמישי) למשחק חשוב ומכריע במינכן ועל אף שהיא ממשיכה לשדר אמונה ביכולתה להגיע לשמונה הראשונות, כאשר מראש חשיבות המשחק הזה מול באיירן הייתה ברורה ונכנעה 72:70 בתום מותחן וקאמבק גרמני.
הגרמנים ניצחו בתל אביב במשחק הראשון וזו הייתה אז סוג של הפתעה, אבל באיירן המשיכה עם סיבוב ראשון מצוין והגיעה עם ירידה מסוימת ביכולתה לאחרונה. עם זאת, הגרמנים התחזקו ומאז המשחק בתל אביב הוסיפו את די.ג’יי סילי ואת ג’יימס גיסט לשורותיהם, אך לפעמים מעודף שחקנים נוצרות בעיות בניהול וחלוקת הזמן ביניהם והקלע השני המצטיין של באיירן, מיודענו ג’יילן ריינולדס, שותף למעט דקות על אף יכולתו הטובה, שבאה לידי ביטוי ב-15 הנקודות שסיפק.
מכבי הגיעה אחרי ההופעה הלא טובה ב-87:68 למילאנו ולאחר ניצחונות קלילים בליגה על בני הרצליה ועירוני נהריה, כאשר סקוטי ווילבקין ואות’לו האנטר זכו למנוחה, אולי גם בגלל פציעות קלות. משחקי הליגה הקלים הכניסו מספר שחקנים לרוטציה וגם פה לפעמים עודף חילופים יצרו לפעמים פגיעה בחמישייה שרצה טוב, כי לאורך שלושת הרבעים הראשונים מכבי הייתה טובה יותר והובילה, כאשר מצד אחד אנטה ז’יז’יץ’ היה הקלע המצטיין עם 18 נקודות ו-10 ריבאונדים ומצד שני, לפי תוכנית המשחק של רוב היריבות, הוא מותקף בפיק אנד רול ושם מנצלים את חולשתו ההגנתית.
מכבי עם ווילבקין משחקת את אותן התקפות מרובות הכדרור וכאשר הוא מוחלף, יש התקפות טובות יותר והכדור נע בצורה טובה יותר. כמו שציינתי קודם, מכבי הובילה בבטחה, אבל כהרגלה לא ידעה לגמור את המשחק. דבר נוסף בו מכבי עשתה הפעם עבודה טובה יותר מאשר במשחקים אחרים בא לידי ביטוי בכך שהקבוצה רצה יותר ועשתה מספר ניכר של נקודות מהתקפות מתפרצות וניצלה ירידה לא טובה של באיירן להגנה, גם כן, בלי הרכבים מתואמים.
אני חושב שיאניס ספרופולוס נותן כרגע הרבה מאוד צ’אנסים לשחקנים שמצטיינים בליגה ולשחקנים שמשקיעים באימונים, אבל לפעמים עודף החילופים האלה פוגעים בתנופה מסוימת. עומרי כספי, שחזר אחרי היעדרות ממושכת ולא שיחק בשני המשחקים האחרונים בליגה, עלה לזמן קצר בחלוקה לשתיים ואני חושב שקודם היה צריך לתת לו לרוץ בליגה. ג’ון דיברתולומיאו נכנס ללחוץ על ווייד בולדווין וחטף ממנו כדור נהדר שהביא לשוויון, אבל לאור העובדה שבולדווין עשה הרבה צרות למכבי, דיברתולומיאו היה צריך לשחק הרבה יותר בנסיון לשמור ולהציק לבולדווין, בטח כשיובל זוסמן נפצע השבוע מי יודע לכמה זמן.
אות’לו האנטר היה שוב במשחק חלש ודווקא אחרי הדקות הטובות של ז’יז’יץ’. ברבע הרביעי בדקות קריטיות יאניס חזר למשהו שלא ראינו מזה זמן רב, האנטר וז’יז’יץ’ שיחקו ביחד ואז מכבי ספגו שני סלים מעמדה מס 4 של הגרמנים. מכבי שוב הגיעה להתקפה אחרונה בפיגור של 2 הפרש והלכה לקליעת שלוש נקודות של ווילבקין, שהפעם לא קיבל יותר משומר אחד והחטיא ואולי היה שווה לצהובים ללכת על סל של 2 נקודות וללכת להארכה.
ברור שכל הפסד מרחיק את מכבי מהפיינל 8 למרות הצהרותיהם וביטחונם של אנשי מכבי, אבל הבלוק שלפניהם בטבלה יוצר ממחזור למחזור פער נקודות יותר גדול. צסק”א מוסקבה ו-ולנסיה, שיגיעו השבוע לשני משחקים פה בתל אביב, השיגו ניצחונות חוץ, בטח ולנסיה שהביסה את זניט סנט פטרסבורג ברוסיה, כאשר מכבי חייבת ויכולה לנצח את שני משחקי הבית של שבוע הבא בגלל הירידה ביכולת של הרוסים בגלל הפציעות של חלק משחקני הקבוצה וכמו כן, הבעיות עם מייק ג’יימס והזמן שדרוש לצסק”א לשלב את השחקנים שהוחתמו השבוע.
עם זאת, מכבי צריכה לבוא עם דרך קצת שונה, להיות עם היד על הדופק וכשהיא רצה להובלה גדולה, ללחוץ על הדוושה עם ההרכב שרץ טוב ופותח את ההפרש, לשפר את הריכוז והמוכנות שלה לרבע הרביעי שבו היא מתפקדת רע יותר, גם הגנתית ובעיקר בשטף ההתקפי (קלעה היום רק 16 נקודות ברבע הרביעי) ולבחור הרכבים מתאימים ומגובשים לכל שלב מכריע במשחק.