מכבי תל אביב הגיעה למשחק כדי להחזיר את כבודה ואת הסדרה לחיים. התפאורה הייתה מוכנה, הקהל נתן את חלקו ועכשיו הכל עבר לידי השחקנים. ובכן, המשחק הגיע ועם כל הכבוד לרצון הכביר של מכבי, גם ריאל הגיעה מוכנה. היו סיפורים כאילו הם הגיעו שחצנים והכינו טיסה כבר בשלישי. זו לא שחצנות זו מקצוענות, וזו לא פעם ראשונה שהם עושים את זה.
כאשר מכבי חיכו לזריקות משלוש של ריאל, הם פגשו קבוצה שהתחילה את המשחק עם חדירות לסל ועם יציאה לפאסט-ברייק, ומכבי לא הצליחה לעצור את זה. לעיתים קרובות מכבי, שרצה ולחצה, לא הייתה מספיק מוצלחת באחד על אחד בהגנה ואדם האנגה, פביאן קוזר ונייג’ל וויליאם גוס עברו את השחקנים בחדירותיהם לסל. וולטר טבארס הפליא מתחת לסל בהגנה ובהתקפה וגם הניסיון של ריינולדס לזרוק מרחוק לא היה מוצלח.
ואז עשה לאסו את מה שהוא תכנן וקיבל את סרחיו יול בשיאו – שלשות, חדירות, שמירה על קצב המשחק וחכמה בהקרבת עבירות ובעצירת מתפרצות של מכבי. כל זאת מבלי לספוג עבירה במתכוון. סקוטי ווילבקין הוכיח שהוא השחקן הבכיר והמוביל במכבי ברמה הזו אבל לא היה עוד מישהו שהתעלה. היו הברקות מפה לשם אבל יותר מדי אחד על אחד וזריקות קשות, ובסופו של החצי הראשון מכבי ספגה 51 נקודות. שוב, מישהו דיבר על הגנה?
פבלו לאסו (איציק בלניצקי)עם תחילת המחצית השנייה הייתה אגרסיביות של מכבי עם לחץ ועם יציאה למתפרצות. פבלו לאסו, שניהל את המשחק מצוין, חיכה עם יול. גם שהתוצאה צומצמה לשש הפרש, גם כשטבארס ספג עבירה רביעית, הוא חיכה עם יול. ואז, ברבע הרביעי, צפינו בלקח שלמדה ריאל מההפסד פה בעונה הרגילה. הוא היה מוכן וערני לכל מה שמכבי עשתה, כאשר גם המעבר של אבי אבן לדריק וויליאמס בעמדה חמש לא עבד הפעם. גרשון יאבוסלה ו-וינסנט פורייה ביכולת מעולה יחד עם הניהול המבריק של יול, לא נתנו למכבי לשחזר את ההצלחה של לפני כחודש וחצי.
ריאל היתה ערנית, לא שיחקה במגרש, ולו לרגע, בלי שלישיית מובילי כדור שפורייה ויאבוסלה עשו את מה שהם צריכים מתחת לשני הסלים. ריאל ,עם המזוודות ועם ניצחון 0:3, נסעה לשדה התעופה. לאסו, שהגיע לסדרה עם נוצות קצת מרוטות, נתן ניהול סדרה מבריק גם בהכנה המנטלית וגם בהחלטות המקצועיות. הוא נשען על הסוסים הוותיקים, על יול, רודי פרננדס וקוזר ועל האתלטיות וכישורי ההגנה של וויליאם גוס, אדם האנגה, אלברטו אבלדה ויאבוסלה. כל זה, בלי בכלל לדבר על השימוש בטאברס ופורייה.
סרחיו יול מול ג'ון דיברתולומאו (ראובן שוורץ)מצד שני, אבי אבן היה לאורך כל שלושת המשחקים במרדף אחרי ריאל, וזה היה קשה כשלאסו שלח את יול למשימה. אבי אבן לעומת זאת שלח למשימה את ג’ון דיברתולומאו, ושני הגבוהים של ריאל כאמור היו טובים ומחויבים לאין שיעור מאשר ג’יילן ריינולדס ואנטה ז’יז’יץ’. הקרואטי הגיע לסדרה בכושר פחות טוב והוצאתו מהחמישייה במשחק מספר 2 פגעה בו לעניות דעתי.
גם יאבוסלה בעמדה ארבע היה בסדרה נהדרת. וויליאמס, קלויארו וסורקין שנשלחו למשימה רק כשלא הייתה ברירה לא יכלו להתמודד איתו, כאשר גם נאנלי לא הצליח להתמודד עם האנגה ועם ההגנה של הגארדים של ריאל. גם הנסיון של אבי אבן ברבע הרביעי להשתמש בווילבקין כמספר אחד ובנאנלי כמספר 2, כמו אצל יאניס, לא עבד.
שחקני מכבי תל אביב מאוכזבים (איציק בלניצקי)נכון מכבי עברה שינוי עם החלפת המאמן וקיבלה בוסט מניפוי הקבוצות הרוסיות. הקבוצה ניצלה זאת והגיעה למאבק עם ריאל מדריד עם רצף של ניצחונות ביורוליג. לעניות דעתי, מכבי נסעה עם עודף בטחון למדריד ובאה עם פילוסופיה לא נכונה התקפית. יותר מזה, היא באה עם פילוסופיה לא נכונה בכלל בהגנה ובהגנת החילופים בפרט. כאן נדרשת הגנה אחרת וכאן אנו מגיעים לסיכום הופעת מכבי, לפחות בירוליג. בניית קבוצה צריכה להיות עם הרבה יותר מחשבה לגבי השחקנים הנדרשים לקבוצה. צריכה להיות יותר מחשבה על התפקידים עם הפילוסופיה ההגנתית, הפילוסופיה ההתקפית ומי הוא הרכז המתאים לשחק עם סקוטי ווילבקין ועם השאר.
איך מצוותים את שחקני הפנים? מי מהם הוא שחקן הגנה לשמירה על גבוהי היורוליג? האם הם יכולים לשחק הגנת חילופים? מי הוא הבלוק שוטר של הקבוצה? מי הם הרכזים המחליפים? איך בונים קבוצה שיכולה לשחק גם בליגה כאשר יש מגבלת רישום זרים בליגה (חמישה)? איך משלבים עוד ישראלים בקבוצה? האם צריך שחקן כמו קיירי תומאס שמחליף את קמרון טיילור? שניהם הגיעו כשחקני הגנה וקלעים או כמו שקוראים לכך בשפת המקצוע – גניבה. השאלה היא האם לא שווה יותר להשאיר בקבוצה שחקן כמו יובל זוסמן ולתת לו את העמדה הזו כשחקן עוגן ישראלי בקבוצה.
יובל זוסמן (איציק בלניצקי)יש עוד הרבה פרמטרים בבניית קבוצה: מה רמת ההגנה של כל שחקן שמוחתם? מה הרמה המנטלית שלו לעמוד בלחצים שיש על שחקנים במכבי תל אביב האם הם מוכנים ויכולים להשתלב במשחק קבוצתי, עם מעמדות של שחקנים? השאלה היא מי בוחן את כל הדברים האלה כי בשנים האחרונות? בניית הקבוצה לא הייתה במיטבה. אחרי הביקור במדריד בתוך הקבוצה הבינו שלא באו מוכנים ונכונים למאבק עם ריאל.
ראיתי את מסיבות העיתונאים ואת ההכנה המנטלית של לאסו ואנשי ריאל ולמרות שהובילו 0:2, הם נתנו כבוד למכבי. הם ידעו שאם הם לא יהיו מוכנים, הם יפסידו למכבי במגרש הביתי שלה וכך הם התייחסו לכל ארבעים הדקות. לאסו ניצל את כל הספסל שלו ולאורך כל הסדרה לא שיתף את טריי תומפקינס ותומא הרטל. גם גבריאל דק שהחלים מקורונה היה מוכן לשחק, אבל לאסו לא שיתף אותו.
אבי אבן מאוכזב (איציק בלניצקי)מכבי ממשיכה עכשיו לליגה וכבר ביום ראשון יש לה מאבק חשוב על המקום הראשון בליגה הסדירה נגד הפועל ירושלים. בדרך כלל אחרי סיום ההופעה באירופה יש ירידת מתח טבעית ונורמלית כי השחקנים והקבוצה ניסו להביא את עצמם לשיא וסחטו את עצמם, אבל עבור חלק מאנשי מכבי, השגת אליפות היא המטרה העליונה. כך גם אני חושב, ולאחר מכן יש להשקיע הרבה מחשבה ומקצועיות לגבי מה עושים הלאה ולא להסתנוור מהחודשיים האחרונים.
ג'יימס נאנלי מאוכזב (איציק בלניצקי)