מכבי תל אביב הגיעה הערב (חמישי) למשחק נגד גראן קאנריה עם רגשות מעורבים. למרות ההצהרות שתילחם עד הסוף “כל זמן שיש לנו סיכוי”, במכבי ידעו שזה לא תלוי בהם, אלא בתוצאות של משחקים אחרים. כמו כן, הם ידעו שזה לא ייגמר היום, כי באמת מבלי לזלזל באף אחד, גראן קאנריה לא תוכל להוות יריב בתל אביב.
קיבלתי מספר הודעות מנוכחים בהיכל אוהדי מכבי ת”א ששאלו אותי איך מכבי הצליחו להפסיד לגראן קאנריה במשחק בסיבוב הראשון, וזוהי באמת שאלה נכונה, אבל מנגד הקבוצה הספרדית הזו גם הביסה בשבוע שעבר בביתה את אולימפיאקוס. בכל מקרה, אם הצהובים לא יעלו בסופו של דבר הם צריכים לעצור ולשאול את עצמם איך הפסידו בביתם ולא עמדו בלחץ בשני משחקי הבית נגד אנדולו אפס ונגד ז’לגיריס.
מכבי שיחקה היום בצורה שוטפת ללא הפרעה מצד היריבה, כשספרופולוס התעסק בעיקר בחלוקת זמן בין שחקניו כשטאריק בלאק חזר לכושר טוב, אלכס טיוס הראה שהוא בכושר מצוין, סקוטי ווילביקן וג’רמי פארגו חילקו ביניהם את תפקיד הרכז בקלילות ובלי הפרעה מצד היריבה. מייקל רול ויובל זוסמן חלקו את עמדת הסמול פורוורד בלי נוכחותו של דיאנדאה קיין, ואפילו דני אבדיה קיבל הרבה דקות משחק ביורוליג.
הקבוצה היריבה, עם שחקנים משלל מדינות (צ’כיה, שבדיה, פולין צרפת, ארה”ב ועוד), העלתה למגרש שני שחקנים בני שבע עשרה מהאקדמיה, אבל כאלו שעדיין לא מוכנים ליורוליג. כעת, הקבוצה תחזור למאבקים שלה בליגה הספרדית, שם היא בסכנת ירידה. לפעמים קפיצה לא מבוקרת לליגה כמו היורוליג שהיא מעל מעמדך ויכולותיך, מפרקת אותך וזה חומר למחשבה ליורוליג ולקבוצות מסוג זה.
נחזור למכבי, שהפגינה יותר שטף במשחקה יותר התקפות מתפרצות ועם שליטה כמעט כרגיל בריבאונד ההתקפה. הקבוצה תלך כעת לנוח ולהתכונן למשחק הליגה שלה נגד הפועל חולון, ולאחר מכן תצא למשחק האחרון בליגה הסדירה ביורוליג נגד פנרבחצ’ה ואוברדוביץ’. לפני המשחק באיסטנבול, המועדון ניסה לעודד את האוהדים לבא למשחק הפרידה מהעונה הרגילה, כשמכבי ציפתה להגיע השנה לפחות לטופ-8. כרגע, אי אפשר לדעת ונצטרך לחכות לסיכומים עד אחרי המשחקים של שני המחזורים האחרונים. אבל בכל מקרה, המשחק של היום, הוא לא קנה מידה לכלום