מכבי תל אביב יצאה למשחק חוץ קשה באיסטנבול אחרי הפסד ביתי בשבוע שעבר נגד פנרבחצ’ה. אנדולו עצמה ניצחה בשבוע שעבר את אולימפיאקוס אחרי התחלת עונה לא טובה שנבעה מחסרונו של כוכבה שיין לארקין, שחזר לשחק ונפצע כבר במשחקו הראשון באתונה. לפני המשחק נודע כי אנדולו תחסר מספר שחקנים, כשחוץ מלארקין, גם בראיינט דאנסטון וסאנלי לא יכלו לשחק, לא ברור מי בגלל פציעה ומי נדבק מקורונה.
מכבי הופתעה מתחילת העונה החלשה שלה, וכמה הצהרות בעיקר של ספרופולוס ולא רק הוא, הראו על קצת לחץ ואי שביעות רצון מן המצב. מצד אחד טענה כי מכבי נפגעה הכי הרבה מכל הקבוצות מהקורונה והיא ידעה שתתחיל את העונה לא טוב, אבל לא בטוח שחימקי, סנט פטרסבורג, וילרבאן ועוד קבוצות שהופיעו בהרכבים חסרים העונה יסכימו עם זה. אחר כך הגיעה ההצהרה כי בקבוצה בונים שחקנים צעירים עם דקות בליגה, אבל מנגד ישנן קבוצות כמו ז’לגיריס, ברצלונה, אלבה וצסק”א ששחקנים בגילאים צעירים מקבלים דקות רבות גם ביורוליג.
במצב שנוצר, מכבי חייבת לנצח מכל הסיבות והיעדר שחקנים כזה מחליש את הקבוצה היריבה, אבל אנדולו ידעה את חשיבות המשחק מצד אחד, ואולי חלק משחקני הצהובים חשבו שזה יהיה קל יותר. מכבי התחילה שוב עם חמישייה של קלויארו, ברייאנט, ווילבקין, ז’יז’יץ’ ובנדר, והטורקים עלו להובלה של 0:13, וגרמו ליריבה לרוץ אחריהם ולאבד הרבה אנרגיה.
שתי הקבוצות בחצי הראשון הציגו אחוזי קליעה גבוהים. מכבי קיבלה את אלייז’ה בריאנט ביום התקפי מצוין, ווילבקין הוא ווילבקין, למרות שברגעי ההכרעה הטורקים הקשו עליהם עם שניים ושלושה שחקנים, ודורסי שהוסיף 14 נקודות. מכבי המשיכה לשחק שווה בשווה עם הטורקים שהציגו את טיבור פלייס המצוין והלא מוערך שסיים עם 20 נקודות וחזר למגרש בדקות האחרונות עם קרסול פגוע, בשעה שמכבי שיוועה לתרומתו של האנטר שגם הוא נפצע תוך כדי המשחק מפגיעה לא מכוונת של סנדי כהן.
יש כאלה שיחשבו שאלה היו הגנות חלשות אבל לדעתי היו אלה התקפות בלתי ניתנות לעצירה בחצי הראשון, ובכלל עם אחוזי קליעה מצוינים בעיקר מהשלוש ולטורקים גם משתיים, בעיקר לקראת סוף המשחק. מבחינת ההגנה, יאניס הכניס בקבוצה בשנה שעברה הגנת חילופים טובה ואגרסיבית, אבל עם ז’יז’יץ’ ובנדר צריך להחליט באם אפשר לסמוך על ההגנה הזו ואו למצוא פתרונות אחרים.
זה משחק שני ברציפות שמכבי מסיימת משחק בלי האנטר בגלל עייפות ואו פציעה והדבר מורגש בתפוקה במגרש, מצד שני האנטר עשה עבודה טובה בחצי הראשון בצבירת נקדות ופחות בהיותו רכז ופחות בהגנה. אחרי שבעה משחקים מכבי נמצאת במאזן 5:2, ולמרות שהדרך עוד ארוכה, אני מצדיע לספרופולוס שממשיך לתת הזדמנות וגיבוי לבנדר, אבל גם הוא וגם הקבוצה משלמים על זה מחיר.
נגיע לכדור הלפני אחרון שמכבי איבדה. בפיגור 2 הפרש, 23 שניות לסוף, יאניס לקח טיים אאוט, והמאמן היווני בצדק החליט להוציא את הכדור מתחת לסל כי אז הוא יכול לנצל את כל השעון, אבל החליט שברייאנט יקבל את הכדור, ימסור לדורסי ובינתיים סקוטי ווילבקין עלה לכיוון החצי הטורקי כדי לקבל שם את הכדור ולהכריע את המשחק, אבל אנדולו הלכה בדאבל אפ שמכבי לא הייתה מוכנה לו, דורסי רץ קדימה ולא שמר על קשר עין עם בראיינט שניסה למסור לו, והכדור יצא החוצה. איבוד כדור שעלה אולי באפשרות להשיג סל שהיה שולח את המשחק להארכה או אפילו לנצח.
ברור שכל הפסד מוסיף לחוסר ביטחון, למרות שמכבי הוכיחה היום כושר התקפי טוב, אבל היא מאבדת יתרונות במהרה. כדי לשמור הובלות של שש ושמונה הפרש צריך לבצע עצירות הגנתיות ולקבל ברגעים החשובים ביצועים טובים בהתקפה, וחלק מהמחליפים בדקות הללו לא מספקים את מה שמצפים מהם. גם אנדולו נקטה בדקות ההכרעה בהגנה מוגברת על ווילבקין וזה משהו שמכבי תצטרך לדעת להתכונן אליו.
עכשיו הצהובים חוזרים הביתה למשחק שהם יהיו חייבים לנצח בבית נגד מפתיעת היורוליג עד עכשיו, ז’לגיריס קובנה, לפני שיוצאים לשני משחקים קשים בספרד. שיהיה בהצלחה.