יושב ראש מכבי תל אביב שמעון מזרחי ונשיא ומנכ”ל היורוליג ג’ורדי ברתומאו עורכים בשעה זו במלון הילטון בתל אביב מסיבת עיתונאים כחלק מישיבת הדירקטוריון של היורוליג, שהחלה היום (שלישי) בתל אביב.
עוד לפני מסיבת העיתונאים קיבל מזרחי, בשנתו ה-50 כיו”ר מכבי ת”א, כבוד גדול כשהוכנס להיכל התהילה של היורוליג תחת ההגדרה “אגדת יורוליג” (Euroleague Legend). הוא איש ההנהלה הראשון לקבל את ה”טייטל” המכובד, כאשר עד עתה רק שחקנים ומאמנים הוגדרו כ”אגדות יורוליג”, מה שמצביע על כבוד גדול עבור יושב הראש והמועדון.
מזרחי קיבל גביע הוקרה וכן מזכרת מיוחדת: שלושת טפסי הסטטיסטיקה המקוריים של שלושת הגמרים בהם זכתה מכבי מאז כינון הליגה במתכונתה הנוכחית (2004, 2005 ו-2014). את הגביע והמזכרת העניק בתחילת ישיבת הדירקטוריון ברתומאו עצמו למזרחי.
ישיבת דירקטוריון היורוליג התכנסה השבוע באופן מיוחד בתל אביב. זוהי הפעם הראשונה בה נערכת ההתכנסות מחוץ למשרדי המפעל בברצלונה. המשתתפים שהגיעו לישראל הם ראשי הקבוצות שמחזיקות במניות במפעל, משמע 11 הקבוצות בעלות רישיון A: ריאל מדריד, צסק"א מוסקבה, פנאתינאיקוס, אולימפיאקוס, ברצלונה, מילאנו, באסקוניה, ז'לגיריס קובנה, פנרבחצ'ה, אנאדולו אפס וכמובן מכבי תל אביב.
ברתומאו אמר במסיבת העיתונאים: “עבור כולנו זה כבוד גדול להגיע לת”א, זו פעם ראשונה שיש לנו ישיבה מחוץ לספרד וזה משמעותי שזה קורה פה בת”א, זה מראה על שיתוף הפעולה עם מכבי ת”א ועל האירוח האגדי של המועדון הזה. אנחנו רוצים להודות להנהלה של מכבי על העזרה ועל כך שהם תמיד מוכנים לארח ולעשות את החיים שלנו נוחים, אך לצערנו קצרים מדי בת”א, אבל אלה החיים.
לאחר מכן עבר ברתומאו לדבר על שמעון מזרחי: “הייתה לנו התחלה טובה לפגישה וגם סיום טוב, אבל אתחיל כמו שהתחלנו את הישיבה כי היום כל המועדונים שהגיעו לכאן רצו לנצל את העובדה שאנחנו כאן כדי לכבד את הנשיא המכובד שמעון מזרחי, חברי, כי זה שהוא נשיא מכבי ת”א במשך 50 שנים. זה משהו מדהים, חסר תקדים, מיוחד, זו קריירה יוצאת דופן, אני לא יודע אם מישהו בעתיד יוכל לעשות דבר כזה. אני חושב שלא יחזרו על זה. הדעה אישית שלי היא ש-50 שנים במכבי ת”א, כמו שאמרתי, זה לא עניין של כמה זמן, זה לא קשור לכמה תארים מכבי השיגה תחת שמעון, מה שיותר מדהים עבורי זה שב-50 השנים האחרונות הכדורסל כספורט השתנה באופן דרמטי, היום הוא שונה לחלוטין ממתי ששמעון התחיל לנהל את העסק.
“במשך 50 השנים האלה השינויים היו דרמטיים בהרבה דברים, היכולת להוביל את הפרוייקט הזה לאורך כל כך הרבה זמן, לשים לב לשינויים ולהשאיר את מכבי בטופ של הכדורסל האירופי, זה מבחינתי ההישג הגדול ביותר ששמעון מזרחי השיג במכבי ת”א. לכן אנחנו מאמינים שאישיות כזו, שלא נראה לפחות במנדט שלי ביורוליג, מגיע שיהיה לו כבוד מיוחד – לכן החלטנו לכבד אותו כך שהוא יהיה הנשיא היחיד והראשון שהופך ל’אגדת יורוליג’. עד עכשיו היו רק שחקנים ומאמנים כ’אגדות יורוליג’, אבל עכשיו גם שמעון מוגדר כ’אגדת יורלויג’”.
לרגל מחיאות כפיים, העניק ברתומאו למזרחי את סמל היורוליג ולאחר מכן העניק לו שוב את אותה תשורה עם דפי הסטטיסטיקה.
שמעון מזרחי אמר לאחר מכן: “רציתי להודות מאוד ליורוליג שהחליטו לקיים כאן את ישיבת ההנהלה ואת ההפתעה שעשו לי אני מאוד מעריך, מודה לכם שבאתם ותודה לכולם”. לאחר מכן הודה מזרחי לברתומאו גם באנגלית והוסיף: “זהו יום גדול עבורי”.
לאחר מכן דיבר ברתומאו על פגישת הדירקטוריון עצמה: “ניתחנו את הפן העסקי של הליגה. יש עלייה של 30% בהכנסות, אלה הן ההשלכות של תחילת השיטה החדשה ביורוליג – 16 קבוצות, שני סיבובים, אנחנו מאמינים שזו הסיבה לשדרוג. אבל אנחנו לא מסתפקים בזה, אנחנו מנתחים את המידע כדי לראות איך אפשר להמשיך להשתפר. על זה דיברנו בפגישה. דיברנו על יוזמות חדשות, פלטפורמות שהיורוליג יכול להציע למועדונים כדי להגדיל את ההכנסות שלהם. מדובר על מהלך אסטרטגי-עסקי הכולל שיתוף פעולה בין המועדונים ליורוליג, עשו את זה לפנינו ב-NBA, שם זה עובד כבר 25 שנה ואנחנו הראשונים להביא את הפורמט הזה לאירופה. זה העניין של היורוליג, אנחנו מוכוונים לעסקים. אנחנו מאמינים שהתחרות טובה, חזקה, אנחנו מרוצים, אבל תמיד אפשר להשתפר, שנה הבאה אנחנו מגדילים את הליגה וזה מראה יש לנו מוצר טוב, אבל אפשר לשפר אותו”.
על עזיבת הפועל ירושלים את המפעל: “הם היו אצלנו הרבה שנים, גם כשהם לא העפילו דרך הליגה, כי ידענו את השאיפות שלהם וידענו שיש להם פרויקט. אנחנו מצטערים שהם לא ביורוקאפ, אבל זו השלכה של מדיניות המועדון לצד שינוי הבעלות, כתוצאה מזה הם הורידו את השאיפות שלהם והחליטו לשחק בתחרות בדרג השלישי, כנראה כי הם לא היו מוכנים לשחק בליגה ברמה הנדרשת. אנחנו מכבדים את זה, אנחנו מאוכזבים כי אנחנו חושבים שלירושלים יש קבוצה שיכולה לשחק בדרג השני, אבל הדבר החשוב זה אם הם שמחים. אם הם שמחים זה הכי טוב. אנחנו חושבים שהם יכולים לשחק ביורוקאפ, זו דלת פתוחה ליורוליג, במיוחד בעתיד כשיהיו יותר קבוצות שעולות מהיורוקאפ. אבל נראה בעתיד מה יקרה”.
על האפשרות שהפיינל פור יחזור לת”א: הודות לפיינל פור שכבר היה בת”א וגם האחרים, זה אירוע שרק הולך וגדל. אפשר לראות את ההבדל הגדול בין הפיינל פור הראשון בבולוניה עד לאחרון, זה האירוע שונה לחלוטין. זה בגלל המחוייבות של המועדונים וכי האוהדים עוזרים לנו להפוך אותו לגדול יותר ויותר. אנחנו צריכים לשמר את הדרישות שלנו כלפי המקום בו אנחנו בוחרים לארח את הפיינל פור. אחד הדברים העיקריים זה שיהיה אולם שיכול לארח את הפיינל פור. אם ב-2014, היכל עם 10,000 צופים זה היה מספק, אז היום זה כבר לא, אנחנו מדברים על אולמות עם 14-15 אלף צופים כי אנחנו רוצים שהאירוע יהיה גדול. לצערי, זה קשור לסיבה שהפיינל פור לא מגיע לת”א. מ-2006 כשהיינו בפראג ועד היום, הפיינל פור היה באולמות של 14-15 אלף צופים, אפילו 18,000 בשנה שעברה בבלגרד. זה תוצאה של הגדילה של האירוע, וזה טוב. אני מבין שזה מאכזב אנשים כי אז קשה להביא את האירוע למקומות אחרים. אני חושב שאם לת”א יהיה אולם שיעמוד בדרישה הזאת, יהיה יותר ריאלי להביא לפה את הפיינל פור”.
על הסיכוי שהיורוליג יגיע להסכם עם פיב”א: “תמיד יש אפשרות, אבל אנחנו צריכים לדבר, אם לא מדברים אי אפשר להגיע להסכם. אנחנו מנסים לדבר, שמעון היה עד לניסיונות האלה הרבה פעמים. הנושא העיקרי במחלוקת זה עניין לוח הזמנים, ידעתי שאני לא אתחמק מהשאלה הזאת. כולם יודעים שהרצנו את הלו”ז באופן שטוב למועדונים, לשחקנים. וזה שפתאום פיב”א קפצה ללו”ז שלנו ופלשה לתאריכים שלנו, זה בעייה. הייתה על השולחן הצעה שנבחרות ישחקו ללא השחקנים ביורוליג, זה בלתי נסבל. השחקנים הטובים ביותר, שהם ביורוליג וב-NBA, הם לא יהיו שם. זה בעייה לאוהדים, כי כשהם הולכים לראות את הנבחרת הם מצפים לראות את הנבחרת הראשונה ולא השנייה או השלישית, וזה קורה בגלל הלו”ז. אני חושב שהשיטה של פיב”א מאוד טובה ואנחנו תומכים בקונפסט, אבל הכל עניין של לו”ז. אנחנו הצענו 5 לו”זים שונים, כולם נדחו. אנחנו מכבדים את זה ונראה בעתיד, אנחנו תמיד נהיה מוכנים לשבת סביב השולחן ולדבר על זה”.
על המטרות של היורוליג: “יש הרבה דברים לפנינו, יש את ההרחבה שנה הבאה, זה אתגר, אבל אנחנו אוהבים אתגרים. אנחנו רוצים דריסת רגל רצינית יותר בגרמניה וצרפת, כי אלה השווקים הגדולים באירופה. ייקח זמן להצליח שם מבחינת ספורט ועסקים, אבל אני חושב שזו הדרך הנכונה. גם אנגליה היא בעדיפות שלנו, גם באיטליה נרצה נוכחות חזקה יותר כי בשוק כמו איטליה קבוצה אחת זה לא מספיק ויש מקום לקבוצה נוספת. זה ייקח זמן, עבור המועדונים, לעשות אדפטציה. כשיהיה לנו שוק במדינות האלה זה יעזור למועדונים להגדיל את הצד העסקי. את ההישגים שרשמנו כליגה אנחנו רוצים שירשמו גם הקבוצות. אבל אנחנו לא יכולים להמציא את הגלגל כל שנה ולפעמים גם צריכים להמשיך באותה שיטה”.
האם ההגעה של קבוצות למפעל קשורה ליכולת: “כשבחרנו את המועדונים שיקבלו רישיון זה התבסס על כמה קריטריונים והחשוב ביותר היה התוצאות הספורטיביות במשך זמן מסוים. כשלקחנו את ההחלטה לחלק 11 רשיונות זה היה שילוב של תוצאות ברמה הספורטיבית וכן בנוסף שקלנו את השוק ואת התנאים הנלווים. למשל מילאן שלא הייתה חזקה מאוד מבחינת תוצאות הייתה אחד השווקים הגדולים באירופה ולכן היה הגיוני להוסיף אותה. זו תמיד היה הקריטריון ובהמשך, כשניתן עוד רישיונות, כמו עכשיו עם באיירן מינכן שקיבלו כרטיס חופשי כדי להראות בשנתיים הקרובות אם הם מתאימים, הרעיון הוא לא רק תוצאות ספורטיביות אלא יכולת מוכחות מבחינת ספורט ומבחינה עסקית, כזו שתעזור לנו להרחיב את עסקינו. אני לא יכול להסביר כמה חשוב יהיה לליגה שיהיה לה את באיירן מינכן באופן קבוע משנה הבאה, במיוחד כשהם יבנו את הארנה החדשה, עוד דבר שיגדיל את הרמה של הליגה. אנחנו רוצים להעלות את הרמה בליגה לרמה הגבוהה ביותר, זו המטרה”.