מכבי תל אביב הגיעה הערב (שלישי) לאיסטנבול באחד משיאי המשבר שלה אחרי ההפסדים לחימקי מוסקבה ולהפועל חולון, כשהיא נכנסת לשבוע עמוס וקריטי של שני משחקים רצופים ביורוליג – פנרבחצ’ה ופנאתינייקוס (חמישי), אולם נבן ספאחיה אמר שזה דווקא לא משחק קריטי אחרי ההפסד לרוסים ואכן קבוצתו ירדה מנוצחת.

לקראת ההמשך, מכבי חייבת להפתיע בניצחון במקום שאין סיכוי ואין עוד הרבה משחקים שאפשר לתקן בהם את המאזן. ברור שהחבורה מת”א נמצאת ביכולת לא טובה ומי שטוען אחרת פשוט משקר לעצמו. הקבוצה רחוקה מהיכולת של הניצחון הגדול על פנרבחצ’ה בסיבוב הראשון אז החבורה בצהוב-כחול הייתה לוחמת, אנרגטית, רעבה וממושמעת.

ארטיום פרחובסקי מול קאליניץארטיום פרחובסקי מול קאליניץ' (EUROLEAGUE) (מערכת ONE)

זאת לעומת הקבוצה בתקופה הנוכחית, שהקבוצה מציגה את אחת מההגנות הגרועות ביורוליג, עם משחק התקפה לא מאורגן והנעת כדור לא מספיק טובה, על אף ניסיון של שחקנים לשחק בצורה אינדיבידואלית הכוללת איבודי כדור נוראים. אף שחקן לא נמצא בעמדתו ומנסה לעשות דברים שזה לא תפקידו. אפשר להחביא ואפשר להתכחש, כי גם הרבע הראשון הטוב היה הרבה בזכות ההרכב הראשון של הטורקים, שלא כלל את השחקנים הבכירים שלו. מכבי היא אולי לא מבכירות היורוליג כיום, אולם הרכב השחקנים הזה צריך לשחק יותר טוב בכל אספקט של המשחק.

מכבי בנתה קבוצה עם מגבלות מסוימות תקציביות וההחלטה לנקות את כל השחקנים שהיו שותפים לעונה הגרועה אשתקד, אך מה שקורה בפועל - חזרה על שנה שעברה. אין התקדמות לשום מקום, חלק גדול מהשחקנים עושים ככל העולה על רוחם בהתקפה עם זריקות חסרות אחריות ללא קשר למה שהם מסוגלים או מה שתוכנית המשחק אומרת.

פייר גפייר ג'קסון מול עלי מוחמד (EUROLEAGUE) (מערכת ONE)

אין משחק מעבר או השגת סלים קלים כפי שראינו בתחילת השנה, זאת מבלי לדבר על הגנה רעה, ללא השקעה מספקת באחד על אחד – מתי ואיפה צריך עזרה, עצירת מסירה, חדירה או קליעה. בתוך כך, דיאנדרה קיין, שהובא על משבצת לוחם, שומר ומחבר קבוצה, הופך ממשחק למשחק פרוע יותר ומקבל החלטות לא ראויות בהתקפה על אף שהוא מאוד רוצה.

יתרה מזאת, השחקנים ולמעשה כל הקבוצה נראית אדישה, לא אכפתית ואין מי שיעצור את ההידרדרות. אני בטוח שאף שחקן לא רוצה להפסיד בכוונה, אבל אין שום ניסיון לעצור את כדור השלג. כמו כן, העימות המתמשך בין ספאחיה לנוריס קול פוגע עוד ועוד בניהול המשחק ובהתנהלות הקבוצה. גם השחקנים הישראלים הצעירים שהיו אמורים להיות בשנת לימוד או קידום נדחקו הצידה בכל הלחץ והסחרור, וכרגע נראה שכולם נוסעים על טייס אוטומטי. מישהו צריך לעצור ולראות לאן כל העגלה הזו נוסעת, לאיזה כיוון ולאיזה מטרות כי כרגע המשבר בשיאו.

גג'ונה בולדן מול ניקולה קאליניץ' (EUROLEAGUE) (מערכת ONE)

מכבי לא באמת היוותה היום יריבה אמיתית לטורקים, כי שאוברדוביץ’ רצה והעמיד הרכב סביר הוא פתח הפרשים ככל יכולתו, תוך שמירת כוחות למשחק קבוצתו ביום חמישי. אחרי סיום המחזור נדע מה מצב המאבק על עלייה לפלייאוף, אבל אי אפשר להמשיך ביכולת הזו ולהשתחל לפלייאוף ולכסות על כל השגיאות שנעשות ולא בשנה הראשונה, כי גם בשנה שעברה השחקנים פתאום נראו אדישים, שבורים, חסרי ביטחון, ללא ביחד. יש כאן לכמה אנשים הרבה חומר למחשבה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה