מכבי תל אביב יצאה לאתונה למשחק נגד פנאתינייקוס, באואקה האימתני, שבו היוונים טרם הפסידו השנה. מצד שני, היוונים הופיעו למשחק ללא הרכז הבכיר ניק קלאת’ס, נקודה שהאפילה על ההכנה הטקטית למשחק בעומס המשחקים של השבוע. העומס הזה מביא להחלטות אחרות והניצחון חשוב יותר מהפרש ו/או צורת המשחק. מכבי ספגה רק 89 נקודות, אבל זה דומה לסכום שהצהובים מרבים לספוג בשבועות האחרונים.

היוונים פתחו עם לוקאס לקאביצ’יוס בחמישייה כרכז פותח והוא הפתיע בפתיחה מוחצת עם שתי שלשות וסחיטת שתי עבירות מהירות מפייר ג’קסון, מה שדרש מנבן ספאחיה להוריד אותו מהפרקט במהרה כדי להכניס את נוריס קול וזה כבר השפיע עמוקות על ג’קסון עד סוף המשחק. בכלל, מכבי רדפה כל הזמן אחרי פנאתינייקוס. נכון, מכבי פגשה קבוצה אתלטית, חזקה ובתוספת גבוהים מיוחדים שיכולים לשחק בפנים וגם מסוכנים בקליעה מבחוץ, בעלי יכולת חסימה ולכן בצדק אלכס טיוס עלה בחמישיה.

פייר ג'קסון ודשון תומאס מאוכזבים (איציק בלניצקי)פייר ג'קסון ודשון תומאס מאוכזבים (איציק בלניצקי)

גם דיאנדרה קיין הוכנס לפרקט אחרי חמש דקות כדי ליצור איזשהו איזון פיזי ואתלטי. כאשר המאמן היווני החליט לתת לגבוהים האתלטים שלו לנוח, נכנס יאן וויוקאס וזה איפשר לספאחיה להכניס את ארטיום פרחובסקי. גם היוונים העייפים מעומס המשחקים הכניסו את ניקוס פאפאס במקום לקאביצ’יוס וזו מלכודת דבש, כי הוא משמש כרכז, אבל נפשו וליבו הוא מספר 2 שמסתכל יותר על הקליעה שלו ופחות על ריכוז המשחק וארגון קבוצתי וכך על כל פעולה טובה הוא התעקש לאבד כדורים ונתן למכבי לחטוף ולצאת להתקפות מתפרצות, דבר שטוב למכבי.

שחקני מכבי המשיכו לרדוף אחרי היוונים ועל אף שמכבי לא הצליחה לנצח באף רבע, לא הובסה באף אחד מהרבעים. מכבי התקשתה במשחק העומד והמסודר וגם כאשר פרחובסקי קיבל כדורים מצוינים מול שומר נמוך, העזרה היוונית הגיעה לפני שהוא באיטיות שלו ניצל את יתרון הגובה על שומרו הזמני ואיבד מספר כדורים שנתנו ליוונים אפשרות לצאת להתקפות מתפרצות, מה שהדליק עוד יותר את הקהל המקומי שיצר כהרגלו אווירה ביתית מדהימה. כאשר ניסו במכבי ליצור תרגילי קליעה למייקל רול או לדשון תומאס, ההגנה היוונית הייתה מוכנה ואגרסיבית מספיק כדי לעצור את השחקנים הללו והכריחה יותר מדי פעמים את מכבי לזרוק תחת לחץ.

ארטיום פרחובסקי. מאוד איטי (איציק בלניצקי)ארטיום פרחובסקי. מאוד איטי (איציק בלניצקי)

מכבי לא הצליחה בהגנה לעצור אף שחקן יווני מתחת לממוצע שלו, משחק ההגנה שלה כשל. קיי סי ריברס, שכל אירופה יודעת עד כמה הוא מסוכן בקליעה משלוש, שוב הצליח לקלוע 3 מ-4 מעבר לקשת. כך גם היה עם מרקוס דנמון ולקאביצ’יוס וספיגת השלשות הפכה להרגל של מכבי, הרגל לא מעודד. החבורה של ספאחיה לא הצליחה הפעם לשלוט בצורה מכרעת בריבאונד, כי היוונים בעלי היכולות האתלטיות נתנו פייט מצוין גם במישור הזה.

ג’ונה בולדן, שדווקא במשחק הזה היכולת הגופנית שלו הייתה נדרשת, לא היה פעיל מספיק במשחק ונראה לעיתים שכאשר המצלמה נעצרה עליו כשישב על הספסל, פניו היו אדישות, מופתעות או לחוצות מול האווירה ביוון. גם ספאחיה נראה לעיתים כעוס ולא מרוצה על הספסל, כי ציפה ליתר אגרסיביות מצד קבוצתו ואולי ליותר משמעת טקטית וביצוע תכנית המשחק.

נבן ספאחיה. נראה כועס (אחמד מוררה)נבן ספאחיה. נראה כועס (אחמד מוררה)

נכון, מכבי סיימה שני משחקים סופר קשים במוסקבה ובאתונה ועכשיו מבלי שיש לה הרבה זמן להכנה ולמנוחה, מגיעה לארץ פנרבחצ’ה, אלופת אירופה. יחד עם זאת, רק ביום חמישי האחרון ז’לגיריס קובנה ושאראס הפתיעו אותה באיסטנבול וכאן זהו משחק מבחן חשוב למכבי, כי היא תראה את אופיה, את יכולתה המקצועית והמנטלית וכן את רצונה להיצמד לצמרת הגבוהה, כי בסיבוב השני מצפים לה מספר רב יותר של משחקי חוץ קשים מול קבוצות שהתחילו להתאושש רק עכשיו מפתיחת עונה קשה. גם ספאחיה והצוות שלו עומדים בפני מבחן חשוב בכל קנה מידה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה