מכבי תל אביב השיגה הערב (חמישי) ניצחון חשוב מאוד, מהרבה סיבות, וקטעה את רצף ששת ההפסדים שלה ביורוליג מול דרושפאקה. הצהובים הגיעו למשחק (סוף סוף) מאוחדים, מרוכזים, חדורי רצון ומכווני מטרה, אולי בגלל כל ההשפלות והירידות שהם ספגו בשבועות האחרונים (בצדק). גם התקרית של אתמול הביאה את השחקנים לרצון יותר גדול.
מכבי שיחקה במחצית הראשונה בצורה שקטה ומאורגנת והיא צברה יתרון, כשסוני ווימס המושמץ ו-וויקטור ראד הובילו אותה. איבוד כדור אחד בלבד במחצית זה מספר נדיר, בטח בכל הקשור למכבי ת”א של העונה ששברה עד היום שיאים של איבודים. המשמעת הטקטית הייתה מרשימה. לדוגמא: השליחה של סמיח ארדן לקו. המהלך הזה היה סוג של מלחמה פסיכולוגית בין איינרס בגאצקיס לדייויד בלאט. בגאצקיס התחיל את המשחק עם חמישייה לא שגרתית, כשקווינסי מילר פתח בעמדה מס 5, ומולו בלאט, ששחקני הפנים הם לא החלק החזק של קבוצתו, החליט ללכת על ארדן.
מכבי ביצעה על ארדן עבירות, שלחה אותו לקו, וזה למעשה היה הניצחון של המאמן הלטבי על המאמן הישראלי. ההתעקשות של בלאט על ארדן נתנה פחות הזדמנויות לשחקני החוץ של דרושפאקה, שהם המובילים בקבוצה, וניטרלה את אפשרויות הקליעה משלוש (הנקודה החזקה שלהם). כל זאת, לעומת משחק מצוין של הגארדים של מכבי, ווימס וגאודלוק (פעם ראשונה שהם משחקים טוב יחד). גם די ג’יי סילי וגל מקל, שנכנסו לאחר מכן, סיפקו את הסחורה, שלא לדבר על ראד, שהופך למוציא לפועל הבכיר של הצהובים.
סוני ווימס חוגג (איציק בלניצקי)הרצון של בלאט לנסות לעלות ליתרון עם ארדן מנע ממנו גם ללחוץ על מכבי כשהיא שיחקה עם גאודלוק כרכז. בכלל, ההגנה של הטורקים הייתה רכה, לא אגרסיבית ואולי אפילו שחצנית. לעומת זאת, מכבי הייתה אגרסיבית והקריבה עבירות כדי למנוע מהטורקים לחדור לסל. זו הייתה המחצית הראשונה הכי טובה של מכבי ת”א מאז תחילת העונה. ברבע השלישי ארדן לא חזר למגרש ובלאט הלך לכוח העיקרי שלו – הקליעה מבחוץ. ברבע הרביעי הקהל, לראשונה מזה הרבה זמן, דחף את מכבי, ששיחקה כמעט ללא חילופים.
בגאצקיס הלך על ווימס כמוביל כדור ראשי, כשסילי לידו. זאת, יחד עם מאיק צירבס במשחקו הטוב העונה וללא גאודלוק, גרמו לצהובים לחזור למשחק ולפתוח פער מבטיח. אבל שוב, בגלל כמה החטאות, איבודי כדור ואי לקיחת ריבאונד בהגנה, מכבי נתנה לטורקים אפשרות לחזור מתשע נקודות הפרש - דקה וחצי לסוף. למזלה של מכבי ת”א, בראדלי וונאמייקר קלע רק שתי קליעות עונשין מתוך שלוש (חצי שנייה לסיום) ונתן למכבי את הניצחון.
אגב, במקרה של שוויון בין הקבוצות בסיום העונה הסדירה, ההפרש הזה יהיה לטובת הטורקים, אבל ניצחון הוא ניצחון. מכבי יכולה לנשום לרווחה לערב אחד, אבל לא לצאת מפרופורציות, כי בשבוע הבא היא נוסעת למדריד. בנוסף, איבוד יתרון שכזה נראה כמו בעיקר בעיה פסיכולוגית. שחקנים ברמה הזו צריכים לשמור על ריכוז ועל יציבות. גם ריבאונד ההגנה המשיך להיות בעיה גדולה מאוד. צריך לזכור שדרושפאקה היא קבוצת ריבאונד ההתקפה החלשה ביורוליג, ועדיין היא עשתה למכבי נזק גדול בפרמטר הזה.
בסה”כ, בגאצקיס קיצר היום את הרוטציה. אוחיון כלל לא שותף, פניני שיחק זמן קצר מאוד ומקל קיבל חמש דקות בהן הוא היה טוב. אבל כשחייבים להשיג ניצחון בכל מחיר, צריך להקריב גם את דקות המשחק. דווין סמית’ לא נותן את מה שמצפים ממנו עד כה ומילר, למרות שלשה חשובה, עדיין זקוק לזמן כדי לחזור לכושר. בגאצקיס חייב לחשוב איך מנצחים במדריד. זה לא יהיה קל, אבל מכבי חייבת לכפר על הפסדי הבית.