פארגו השאיר את מכבי ללא ווינר

מכבי תל-אביב יכולה וצריכה להרגיש מאוכזבת מההפסד לפנאתינאיקוס. במשך שלושה רבעים היא שיחקה בצורה טובה ונכונה יותר. היעדרותו של דווין סמית' הכריחה את גיא גודס לשנות לא רק את החמישייה, אלא גם את הרוטציה. הוא החליט להמשיך עם שיתופו של סילבן לנדסברג מהספסל ועם נייט לינהארט שאיננו יכולים לחזות בו בליגה. האחרון שיחק טוב, בעוד שהנקודות של לנדסברג היו חסרות ועלו למכבי בהפסד.

ג'רמי פארגו התחיל את המשחק טוב והפעיל מצוין את אלכס טיוס כפי שציפו כבר הרבה זמן. אגב טיוס, מעניין לראות שלפתע הוא לא סובל מהבעיות בקרסול. הוא ממריא להלי-הופים כמו שהרגיל אותנו בעונה שעברה.

טיוס. ממריא להלי-הופים כמו שהרגיל אותנו בעונה שעברה (משה חרמון)

פארגו, שניצח למכבי הרבה משחקים בדקות הסיום, עשה ברבע האחרון החלטות רעות ויציאתו בחמש עבירות השאירה את אלופת אירופה ללא השחקן היוצר שלה וללא ווינר על המגרש. בהיעדרו לא היה מי שיקבל החלטות מנצחות.

לסופו תמיד יש בעיות באואקה, המגרש שהוא בילה בו הרבה. דימיטריס דיאמנטידיס, שגדל איתו ביחד במגרש הקטן של הרקליס סלוניקי, מכיר אותו על בוריו מילדות ועל כל כדור שסופו קיבל בלואו-פוסט דיאמנטידיס וידיו הארוכות הגיעו לדאבל-אפ. ומה עושה סופו כשהוא מתוסכל בהתקפה? עבירות שלא לצורך כמובן. בסך הכל מדובר הופעה רעה של הסנטר ביורוליג, המשך ישיר לכל מה שקרה איתו מאז הקיץ.

מן הצד השני, רבות דובר על איבנוביץ ושיטות האימון שלו. ממי שעובד שעות רבות וקשות כל כך היית מצפה לראות קבוצה מאומנת, מאורגנת וכזו שיודעת מה היא עושה, אבל מכבי, למרות החיסרון של סמית', נראתה מאומנת ומאורגנת יותר ועם הגנה טובה יותר גם באישית וגם באיזורית המתחלפת. היא הכניסה את פנאתינאיקוס, שהציגה משחק לחימה ונהנתה מהביתיות, לבעיות בהתקפה, אבל כל זה עבד עד הרבע הרביעי.

לנדסברג. הנקודות שלו היו חסרות (חגי ניזרי)

בדקות ההכרעה פאו זנחה את קידום הצעירים, ינקוביץ' ופאפאס והלכה לוותיקים דיאמנטידיס, מברקפולידיס ולזרים סלוטר, נלסון וגיסט, כאשר אלופת אירופה, בלי סמית', הייתה קרובה, אבל לא שתתה מהבאר.

תכנית המשחק של הייתה טובה אבל לא תמיד זה מוביל לניצחון. מכבי נראתה יותר מאורגנת התקפית ובעיקר בהגנה המתחלפת שגרמה בעיות ליוונים, אבל ככל שהמשחק התקרב לסיומו ועם כניסת פארגו ורנדל לבעיית עבירות, הקבוצה מתל אביב הפכה רכה יותר בהגנה ובהתקפה. היא לא השיגה סלים קלים ורוב היצירתיות בהתקפה הייתה דרך פארגו שהוא מהמר מטבעו. רנדל לא הצליח לקלוע מהשלוש ואז התפוקה של מכבי בהתקפה נחלשה והיוונים סגרו את הפיגור.

סופו. הופעתו הרעה היא המשך ישיר לכל מה שקרה איתו בקיץ (משה חרמון)

מצד אחד, כמה ריבאונדים בהתקפה נתנו לצהובים אפשרויות ניצחון שלא נוצלו ובצד השני, פעולה הפוכה של שלושה כדורים חוזריפ בהתקפה של היוונים נתנו להם את אופציית הניצחון. נקודת חולשה נוספת שהייתה מכריעה היא כמות הפעמים שמכבי הגיעה לקו והאחוזים הגרועים - 9 מ-17 לעומת היוונים - 23 מ-29.

מדובר בפספוס גדול. כאשר אתה מוביל בהפרש של 14 במשחק חוץ קשה שכזה חייבים לסיים עם היד על העליונה. כעת מכבי נכנסת ללחץ של שני משחקי בית קשים שחובה לנצח. הסוס השחור של הבית הזה היא הכוכב האדום בלגרד שנמצאת בעונת שיא מבחינתה, וזה הופך את המשחק למשחק עם הגב אל הקיר עבור גודס וחניכיו. ועוד שבוע לאחר מכן ברצלונה מגיעה להיכל. הטופ 16 כבר כאן.