דייויד בלאט ירד מרעיון התאמת ההרכבים למיניהם והלך עם האנשים החמים שלו. ככל שעבר הזמן ומכבי ת"א נראתה רכה, קפואה, משתפת פעולה עם היריב ולא חדה, הוא החליט לצוות את יוגב אוחיון וטייריס רייס יחד ולא אחד על חשבון השני. לנוכח ירידה טבעית של ז'לגיריס מרבע לרבע, היה לו קל ונוח לקבל צעד כזה בדרך ל-0:3 בטופ 16. אישור להחלטה הזו התקבל בשורה התחתונה: שני הרכזים קלעו יחד 30 נקודות ב-55% מהשדה. חגיגה.

באותה דרך ממש - הליכה עם השחקנים החמים ואיתורם תוך כדי משחק - ניצחה מכבי ת"א את מכבי אשדוד השבוע, ויש כאן איזשהו דמיון: שתי הקבוצות, אשדוד וקובנה, פריכות-משהו זניחות יחסית, כל אחת בהתאם למסגרת בה היא מתחרה, כמובן. האיום שלהן לאורך המשחקים, גם כשהובילו, היה פחות ממשי משהוא באמת והדברים היו תלויים בעיקר במכבי ת"א.

קובנה התחילה עם 25 נקודות ברבע הראשון, מספר שאף מאמן ובטח בלאט הקפדן לא יכול לחיות איתו בשלום. הליטאים ירדו בהדרגה ל-21, 17 ו-15 ברבעים הבאים, כאילו כדי להוכיח את כל הנחות היסוד: זו קבוצה לא גדולה, זו קבוצה שלא תחזיק מעמד לאורך 40 דקות, וזו קבוצה שיורה ברגל של עצמה ותגיע למספר איבודים גדול בסופו של דבר כראוי למעמדה כמספר 1 באיבודים ביורוליג. חלק מהאיבודים האחרונים של קובנה, אגב, היו מביכים וכלל לא קשורים לשחקני מכבי. לעייפות של ג'סטין דנטמון, פעם רוקי בעפולה והיום יורוליג בליטא, היה חלק גדול בכך.

אוחיון מול דנטמון (GettyImages)
אוחיון מול דנטמון. פעם רוקי בעפולה (GettyImages)
 

בשלב מוקדם יחסית הורד שון ג'יימס לספסל (מינוס 11 במדד הפלוס-מינוס) ומכבי בחרה ללכת עם אלכס טיוס (פלוס 15 באותו מדד ממש). ההיגיון אומר שאם הנקודות שג'יימס הלא-לגמרי-כשיר משיג הן נקודות זבל שמיוצרות כמעט מעצמן (ריבאונד התקפה קל, אסיסט קליל לנגיחה בצבע), עדיף כבר טיוס הבריא שנותן גם הגנה טובה, נייד מאוד ועושה פעולות משובחות כמעט מכלום. עם זאת, טיוס חייב לתפוס כדורים טוב יותר. יש לו את ניקולה וויצ'יץ' בטיסה חזרה לישראל. שיעמוד בתור וייקח שיעור.

באגף הבעיות והלקחים בלאט צריך לסמן את הסיפור של פאולוס יאנקונאס, פאוור פורוורד עם קליעה מבחוץ, שחגג על דווין סמית' כל עוד כוחו במותניו, וכל עוד העזרה מסביב רכה. כבר במחצית שבר ינקונאס את שיאו האישי לעונה הזו, וייתכן מאוד שהפתרון המתאים יותר לשמירה על שחקנים גבוהים בעמדה 4 הוא דייויד בלו.

וג'ו אינגלס? קיבל רק תשע דקות, פחות מכל משחק קודם שלו ביורוליג העונה. כבר אין כאן עניין של רמזים או תמרורים. בלאט הצהיר חד משמעית ששמות וכוונות טובות לא משחקים תפקיד, ורק תפקוד מלא על המגרש יקנה דקות משחק. אינגלס ישב בצד, ראה ומן הסתם גם קלט. המאמן שומר את הזכות לשלוף אותו בכל רגע, כדי להחזיר אותו לחיים מחודשים כשחקן משמעותי.

בינתיים, השורה התחתונה מראה 0:3 עם סיכוי סביר מאוד ל-0:4 בשבוע הבא נגד פרטיזן בלגרד. ניפגש ב-30 בינואר בספרד. המשימה: ריאל מדריד.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה