יש מה למכור. בתחילת המשחק עוד חשבתי שצ'אבי פסקואל מזלזל במכבי תל אביב כשהחליט לשתף את שאראס והילדים. אבל מסתבר שהאלכס אברינס הזה הוא חתיכת שחקן, שמעתה ואילך ידברו עליו באירופה לא פחות משחקנים גדולים אחרים. ואם חיכיתי להפתעה מהצהובים, אז היא באה דווקא מהצד של ברצלונה. לא הבנתי עד כמה הכנסתו כל כך חשובה. הוא שיחק עם ביטחון ועשה דברים תחת לחץ ובמאני טיים. סל שלו עם הבאזר, שמונה דקות לסיום המשחק, שינה את המומנטום והעיר גם את הקהל המקומי, שעד אז רק למוניקה גרם לו לצרוח.

כשכולם התלוננו על למוניקה לפני המשחק, כתבתי שזה שיבוץ מהטובים שיש. הוא שופט שטוב לקבוצות חוץ ואחד כזה שמרגישים במשך כל המשחק. ואת מי שברך שהוא רגיל לקבל מהקהל הביתי הוא לא יכול לקבל מבלי להמציא כמה שריקות.

אם ברצלונה לא הייתה שולחת 11 כדורים ליציע בחצי הראשון, בזכות האחוזים שלה בחצי הזה (66 אחוז בצבע ו-41 אחוז מהשלוש), היא הייתה מובילה ב-15. בארסה החזיקה את דייויד בלאט וחניכיו בשלושה מתוך ארבעת הרבעים על 16 נקודות בממוצע. אמרתי לפני המשחק שחסרונו של פיט מייקל לא יורגש. אבל אין מה לעשות, ג'ו אינגלס זה לא מייקל בהגנה, מכבי היא לא סיינה ודווין סמית' הוא לא אחד השחקנים של הקבוצה האיטלקית.

אם שון ג'יימס יכל היה לסחוב 35 דקות בקצב שהוא התחיל את המשחק, אז הוא היה צריך לקבל שכר גבוה פי שניים ממה שמקבל אנטה טומיץ' בברצלונה (מרוויח בין 1.5 ל-2 מיליון יורו בעונה), במיוחד כששיחק נגד שלושה מהגבוהים הטובים באירופה. אבל הירידה ביכולת שלו אחרי התחלה פנטסטית נתנה לספרדים את האפשרות ללחוץ את הקלעים של בלאט ולא לאפשר להם לקלוע יותר מחמש שלשות ב-26 אחוז מהשדה, 35 אחוז פחות מהממוצע שלהם.

שון ג´יימס מטביע. התחיל טוב ואז נחלש (יוסי ציפקיס)
שון ג´יימס מטביע. התחיל טוב ואז נחלש (יוסי ציפקיס)
 

בלאט היה רוצה שהווירוס של ליאור אליהו, שלא הצליח לעזור לג'יימס, לא יעבור לו בימים הקרובים ואת זה הוא הבין אחרי ארבע דקות בלבד. רק ברבע השלישי מכבי הצליחה, בעזרת כמה סלים קלים ושתיים מתוך חמש השלשות שקלעה לקלוע 24 נקודות ברבע וזה מה שנתן לה את היתרון בסוף הרבע.

הצהובים הוכיחו שיש להם לפחות ארבעה שחקנים שיכולים בעונה הבאה, יחד עם חיזוק נכון, שיכולים לקחת אותם למקומות טובים. לא יודע מה היה קורה אם שני שחקנים אחרים במקום גיורגי שרמאדיני ומלקולם תומאס היו מגיעים.

סרחיו יול. מכבי יעולה לגנוב משחק במדריד (GettyImages)
סרחיו יול. מכבי יעולה לגנוב משחק במדריד (GettyImages)
 

כשהכסף היה על השולחן מכבי לא עשתה סל כמעט ארבע דקות, אבל למרות ההפסד היא הוכיחה שיש לה מה למכור, לדעתי גם בשלב הבא. אבל שלא תבינו לא נכון. הנקודות שחסרו לקבוצה הצהובה ברבע האחרון, הם ההבדל בין פיינל פור בטוח לבין אולי פיינל פור. מכבי הייתה פוגשת את אנאדולו אפס (קבוצה הרבה פחות טובה ממכבי) עם יתרון ביתיות. כעת הסיכוי קיים, אך נמוך מאשר יכול היה להיות.

חוסר היציבות של ריאל מדריד, הסגנון הדומה למכבי והתלות שלה בשחקני החוץ (רודי פרננדס, ג'סי קארול וסרחיו יול) ובאחוזי הקליעה שלהם מהשלוש נותנים תקווה שאת אחד משלושה משחקי החוץ במדריד אפשר לגנוב. משחק הפנים של ריאל הוא לא דבר שהצהובים לא יכולים להתמודד איתו. בסדרה שתלויה באחוזי קליעה מבחוץ, כל משחק יכול להיות שונה וללכת לכאן ולכאן. יכול להיות שתיאלצו לסבול את הכתיבה שלי מעבר לשבועיים הקרובים.             

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה