השבוע הדרמטי של אלופת אירופה

נראה שזה לקח חצי עונה למאמן הצהובים, גיא גודס, אבל ניצחון הערב (שישי) ובמפגש הסופר מסקרן ומאתגר מול ריאל מדריד בשבוע הבא, ומכבי תל אביב תתפוס את המקום הראשון בבית שלה בשלב הטופ 16. ואם זו לא הצהרת כוונות להמשך העונה האירופית, קשה לקבוע מה כן.

הגמגום ביכולת הצהובים מתחילת העונה ואף הפתיחה הצולעת של שלב הטופ 16 עם ההפסד המיותר שחמק לה מהאצבעות בחוץ מול פנאתיניקוס, עדיין זכורים וצורמים בפן מסוים. נזכור שמכבי קבוצה חדשה השנה מלבד שמירת השלד הקיים עם אוחיון, פניני (שמזמן נפצע) דווין סמית' וסופו, מכבי צרפה את פארגו, לינהארט, מאריץ' (שלא תרם ונחתך), היינס, רנדל והרכש הטרי שטרם ניתן לתהות על קנקנו ג'ו אלכסנדר.

זה לא סוד שמבחינת הרכש קשה לומר שמכבי פגעה בינגו. לינהארט שלא נספר על הצוות המקצועי לא מכבר ועדיין לא זוכה לקבל דקות קבועות (גם בגלל בעיית רישום הזרים בליגה המקומית); היינס שמופיע פעם בכמה משחקים; ופארגו שכולנו מכירים ומסוגל לרשום הופעת שיא עם מספר משוגע של נקודות ויכול גם להיכנס עם הראש בקיר ולשבש את מהלך המשחק הקבוצתי של מכבי. זה לא תלוש מהמציאות לחשוב שבחירת השחקנים במכבי השנה העלתה לא פעם סימני שאלה אבל נוכח ההישגים האחרונים קשה לבוא בטענות למקבלי ההחלטות בקבוצה.

ג´רמי פארגו חוגג (חגי ניזרי)

שבירת הנאחס מול ברצלונה (8 הפסדים במפגשים הקודמים בין הקבוצות) בשבוע שעבר והניצחון המרשים עם נפך רציני של אופי מכביסטי מסמל בעיקר תקווה אחת גדולה ולמרות הכל ריאלית, מכבי יכולה להרשות לעצמה לחשוב ששמירה על התואר אפשרית. שלא יספרו לנו אחרת ביורוליג גם השנה יש מספר מצומצם מאוד קבוצות בכירות, בחישוב פשוט הן כוללות את צסק"א, בצרלונה, ריאל מדריד, אולימפקוס, פנאתיניקוס ומכבי.

4 נקודות בשבוע הקרוב יעצימו את מבחן האופי שאותו עוברת מכבי לאורך העונה כולה, אבל אם להיות קטנוניים, מכבי של שנה שעברה הגיעה לשיא היכולת שלה ברגעי ההכרעה שהיו בשלבי ההצלבה ומעלה. לכן מוקדם לפתוח שמפניות, אבל ראוי לציין שעם השינוי הפרסונלי שעברה מכבי על הקווים יחד עם צירפו של פיני גרשון ומספר גדול של שחקנים שהתחלפו מהעונה שעברה, מכבי מפתיעה לטובה ומרשימה מאוד בשלב הטופ 16.

הכתוב הינו טור דעה