בערב הדראפט תמיד אפשר למצוא טריידים מפתיעים, אבל אחד כזה עוד לא חווינו כאוהדי כדורסל ישראלי. אז רגע לפני תחילת הדראפט שנערך הלילה (בין רביעי לחמישי), קיבלנו אחד שהשאיר רבים מאיתנו פעורי פה. דני אבדיה עבר מוושינגטון לפורטלנד וישחק בעונה הקרובה בחוף המערבי. מדובר בעיר בה לא נוסדה רק חברת 'נייקי', אלא גם 'מייקרוסופט' שאחד ממייסדיה, פול אלן, הוא גם בעליה הקבוצה. אז כן, אפשר להתחיל להתכונן להתעורר בשעות מאוחרות יותר - או מוקדמות - תלוי איך מסתכלים על זה. מבחינת כדורסל, אגב, לא בטוח שמדובר בחדשות רעות - אבל תיכף נגיע גם לזה.
אם נחזור לרגע לטרייד, אז את זה שוושינגטון שקלה לוותר על אבדיה כבר ידענו - השאלה הייתה שאלה של מחיר. ותזמון. הדיבורים היו על מעבר אפשרי למועמדת לאליפות, שתהנה מחוזה יחסית נוח עבור שחקן בקליבר של אבדיה - שסיים עונה עם 14.7 נקודות (עם מעל 50% מהשדה ו-37% מהשלוש) לצד 7.2 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים. הפורוורד הישראלי אפילו קיבל מספיק קולות עבור המקום השישי בקרב על תואר השחקן המשתפר של העונה. אז מה עבר על קברניטי וושינגטון? מדוע הם החליטו לוותר על שחקן צעיר, בן 23 בלבד, שדווקא יכול להתאים לקו הזמן בתהליך הבנייה בו המועדון נמצא?
התשובה הראשונה היא שהחבילה שהיא קיבלה מפורטלנד, אליה נחזור עוד מעט, הייתה כנראה טובה יותר מכל הצעה אותה הייתה מקבלת מקבוצות צמרת. סיבה נוספת היא שלוויזארדס יש זמן. זוכרים את ה-Trust the process של פילדלפיה? אותו תהליך בנייה ארוך שאמנם סייע לפילי להנחית את ג'ואל אמביד ולשנות את פני המועדון (אבל במקביל גם ארך יותר מדי זמן ו'בזבז' יותר מדי בחירות)? אז כאן מחכה לנו תהליך דומה ואולי לא פחות ארוך.
וזה מתחיל כבר בדראפט הבא, בו צפוי להיבחר סופרסטאר עתידי בדמות קופר פלאג במקום הראשון. אז כן, וושינגטון תמשיך בתהליך הטנקינג שלה גם בעונה הבאה (וזו שאחריה), אחרי שזו הנוכחית על 15 הניצחונות שלה, כבר הייתה הגרועה ביותר שלה אי פעם. הוויזארדס קיבלו שתי בחירות סיבוב ראשון (אחת שתורגמה כבר הלילה לבאב קרינגטון), שתי בחירות סיבוב שני ואת מלקולם ברוגדון שלא אמור להישאר וצפוי להביא איתו בחירת סיבוב ראשון נוספת. שלל לא רע עבור שחקן שרבים לא חשבו שצריך להיבחר כה גבוה (9) בדראפט 2020. תודו.
מבחינת וושינגטון, אל תופתעו אם הג'נרל מנג'ר, וויל דוקינס, ימשיך להוציא את כל חלקי הפאזל שהרכיבו קודמיו, כדי שהתהליך הזה שבבירה לא ביצעו כמעט מעולם, יהיה רשום על שמו. אבל אותנו הרי מעניין המצב של אבדיה. אז מה בדיוק מחכה לישראלי בביתו החדש? קצת מאותו הדבר - משמע קבוצה שאמורה להפסיד, אבל מעט יותר מוכשרת מהקודמת. הוא יקבל סביבו לא מעט ותיקים כמו ג'רמי גרנט, דיאנדרה אייטון ומאטיס ת'ייבול - כולם מועמדים לטריידים עתידיים. אבל גם הרבה חברים צעירים בראשות סקוט הנדרסון, שיידון שארפ ואנפרני סימונס, שכבר התחיל להראות ניצוצות של כוכב שבדרך.
הנדרסון שנבחר רק אחרי ויקטור וומבניאמה בדראפט הקודם, יהיה אחד ממובילי הכדור היחידים בקבוצה לצד קלינגון הצעיר שעדיין יצטרך להוכיח את עצמו - עובדה שתסייע אולי לאבדיה. בניגוד לוומבי, שהצליח להוכיח שההייפ סביבו לא היה מוגזם - אצל הנדרסון ראינו יותר מדי עליות וירידות. לצד 5.4 אסיסטים קיבלנו גם 3.4 איבודים. לצד לא מעט בעיות בהגנה, קיבלנו 14 נקודות למשחק באחוזים בינוניים (קצת מעל 30%). אבל הפוטנציאל שלו עדיין שם ומעניין יהיה לראות אותו עם קצת יותר דקות מה-28 שקיבל בעונה שעברה.
את הקאדר הצעיר ישלימו החל מהבוקר גם שתי בחירות דראפט מבחטיחות - דונובן קלינגן, שאמור היה להיות בחירת טופ שלוש ונחשב לגניבה של ממש במקום השביעי, ובאב קרינגטון במקום ה-14. קלינגן אמור להוות כח אדיר בצבע בעתיד, אחרי שהוביל את ההגנה וההתקפה הטובה ביותר במכללות (זו של האלופה דיוק). קרינגטון הוא רכז תזזיתי ומאוד ורסטילי שאמור להיכנס לעניינים מהר. אבל אחרי הכל ראוי לזכור שה-GM ג'ו קרונין ויתר על לא מעט נכסים כדי להנחית את אבדיה ובכלל, פורטלנד הראתה שהיא רוצה אותו - כנראה הרבה יותר מאשר קבוצתו הקודמת.
דני, כאמור, עשוי לקבל לא מעט הזדמנויות להראות את יכולותיו כמוביל כדור אלטרנטיבי גם בעונה הבאה. את הקבוצה מדריך צ'ונסי בילאפס, אחד שיודע דבר או שניים על איך לרכז, לקלוע ולקבל החלטות נכונות בזכות אינטליגנציית משחק גבוהה - תכונות שמאפיינות את אבדיה ואותן יחפש לשפר. שלא תטעו, בסגל הנוכחי של פורטלנד, הישראלי יצטרך להילחם שוב על מקום בחמישייה ולייצר לעצמו מצבי קליעה ומסירה כדי להצדיק את מקומו, אבל הוא גם יקבל הזדמנות לגדול עם סגל צעיר, רעב וסופר מוכשר.