בנבחרת העתודה של ישראל לא ידעו יותר מדי למה לצפות באליפות אירופה בכרתים. פציעות של שחקני מפתח (טל למפרט), היעדר דקות לרוב חברי הסגל, התלות המשמעותית בנועם יעקב שהורגשה גם באליפות אירופה לנוער בעונה החולפת והבית הקשה שההגרלה זימנה לנו לא בישרו טובות. המטרה המוצהרת הייתה הישארות בדרג א’. הניצחון? בונוס.

אבל היה עוד משהו משמעותי שהיה חיסרון. בגילאי העתודה, המחסור בשחקני פנים דומיננטיים בא יותר לידי ביטוי, וזאת אחרי שנים שבהם דווקא היה יותר על מי לסמוך (גבי צ’אצ’אשווילי, נועם אביבי, גלעד לוי). אפשר להגיד שלכל הבעיות נמצא פתרון כזה או אחר, כאשר המשמעותי ביותר הוא הבאתו של דני וולף למדים הלאומיים. כמה משמעותי? במקום להיאבק על ההישארות, נבחרת ישראל תשחק בחצי גמר אליפות אירופה לעתודה בפעם החמישית ברציפות – השנייה בלבד שעושה זאת מלבד ספרד.

אז מי זה בעצם השחקן היהודי שנמצא בזרקור הכדורסל הישראלי בשבוע האחרון? דני (או בשמו המלא דניאל) וולף הוא יהודי ישראלי – אמריקאי בן 19 שמשחק בעמדת הסנטר. גובהו 2.11 מטרים והוא משחק באוניברסיטת ייל מדיוויז’ן 1 בליגת המכללות. הוא גדל בכפר גלנקו שבצפון אילינוי כבן הזקונים למשפחה יהודייה בה גם שני אחיו הגדולים משחקים כדורסל. הכפר, השוכן לימת מישיגן, נמצא במרחק נסיעה קצר משיקגו, לכן זה לא מפתיע ששחקן האהוב עליו הוא מייקל ג’ורדן והקבוצה אותה הוא אוהד היא שיקגו בולס.

דני וולף. מזכיר בסגנון המשחק את ניקולה יוקיץדני וולף. מזכיר בסגנון המשחק את ניקולה יוקיץ' (אינסטגרם)

למרות החיבה לבולס, סגנון המשחק שלו יותר מזכיר כזה של שחקנים אירופיים כמו ניקולה יוקיץ’ ולוקה דונצ’יץ’. הוא נע בצורה נהדרת עם הכדור יחסית לגובהו, מהווה איום בקליעה לשלוש ומחצי מרחק מה שמאפשר לו לשחק גם בעמדת הפאוור פורוורד, אוהב למצוא את החיתוך הנכון ולתת מסירה דרך הרצפה בדרך לנקודות קלות ומאוד נייד במשחק הפיק אנד רול. במילים אחרות, הוא הג’וקר היהודי.

הוא למד בתיכון בנורת’פילד מאונט הרמון במסצ’וסטס, שיחק בטורניר היוקרתי של נייק לשחקני תיכון ואף היה ברשימות של משחק הצעירים הגדול באמריקה, המקדונלדס אול אמריקן, כשהיה אחד משני נציגים מארצו. הוא קיבל הצעות ממספר מכללות בכירות כמו מינסוטה והארוורד, אבל בחר בסופו של דבר בייל משתי סיבות – הלימודים והמאמן ג’יימס ג’ונס: “יש לי הזדמנות לקבל תואר יוקרתי וגם לשחק כדורסל מכללות ברמה הגבוהה ביותר בקבוצה מנצחת. החיבור שהיה לי עם המאמן היה אותנטי והוא דבק בהבאה שלי מהימים הראשונים”, אמר וולף.

דני וולף נאבק על ריבאונד מול קייסון וואלאס, שנבחר על ידי אוקלהומה בדראפט השנה במקום ה-10 (רויטרס)דני וולף נאבק על ריבאונד מול קייסון וואלאס, שנבחר על ידי אוקלהומה בדראפט השנה במקום ה-10 (רויטרס)

למרות זאת, הדרך שלו למה שנראה כרגע כמו הפסגה לא הייתה קלה בכלל. בתקופת הקורונה הוא שיפר מאוד את הצד ההתקפי במשחק שלו וחווה עונה טובה מבחינתו, אבל החמיץ כמעט את כל השנה האחרונה שלו בתיכון בגלל פציעות. ייל בכל זאת לקחו אותו אליהם כי ראו את הפוטנציאל הגלום בו, אבל שיחק דקות מועטות והצליח רק לפרקים לנפק סטטיסטיקות יפות. את עונת הרוקי שלו במכללות הוא סיים עם 2.6 נקודות, 2.1 ריבאונדים, 40.4% מהשדה ו-30% לשלוש.

למרות המספרים הלא מרשימים בלשון המעטה, באיגוד הכדורסל ידעו כי עמדת הגבוה היא קריטית להצלחה בגילאים הללו וחיפשו מישהו שיכול להביא ערך מוסף, כאשר האופציות הישראליות שעמדו על השולחן עם אנטון אגייב ממכבי ראשון לציון, אבנר דרור מהפועל תל אביב ונווה מינץ מגלבוע/גליל. וולף, שהיה בקשר עם האיגוד בעבר, התחרה על המקום מול סנטר יהודי אמריקאי אחר בשם ג’ק מני, אבל מהרגע הראשון נראה שלא הייתה תחרות אמיתית.

דני וולף (האתר הרשמי של פיב"א)דני וולף (האתר הרשמי של פיב"א)

וולף השתלט על עמדת הסנטר הפותח של נבחרת העתודה וכבר במשחק הראשון בטורנירי ההכנה ליורובאסקט הוא היה הקלע השני בטיבו בכחול לבן עם 11 נקודות. הוא המשיך להרשים, בעיקר בטורניר בספרד בו הנבחרת הפסידה לנבחרות מהחזקות באירופה, כאשר המשחק הצמוד ביותר, מול צרפת, קלע 20 נקודות והוריד תשעה ריבאונדים.

כנראה שהזמן במחנה הנבחרת עשה את שלו ומאז שהחלה אליפות אירופה, הוא נכנס לזון משלו. מול טורקיה, שסיימה במקום השני בשנה שעברה ושלישית באליפות העולם האחרונה, הוא הראה קצת מהיכולות שלו עם 16 נקודות, שישה ריבאונדים וחמישה אסיסטים, שרובם מגיעים מאזור קשת השלוש תוך ניצול חיתוכים מוצלחים פנימה של חבריו לחמישייה. מול איטליה העייפות גברה עליו והוא רשם לא פחות משבעה איבודים, אבל במשחק השלישי מול בלגיה, אותה הנבחרת תפגוש גם בחצי הגמר (שבת, 18:30), הוא היה מהיחידים שהופיעו עם 24 נק’ ותשעה ריבאונדים.

דני וולף חוגג אחרי הניצחון על ספרד (האתר הרשמי של פיב"א)דני וולף חוגג אחרי הניצחון על ספרד (האתר הרשמי של פיב"א)

בשמינית הגמר, במפגש של ישראל מול ספרד אחרי יום מנוחה, וולף חזר להראות את מה שהוא יודע גם מול אלופת אירופה ואלופת העולם. הוא סיים עם 26 נקודות, 13 ריבאונדים והוסיף שלושה אסיסטים, שתי חטיפות ושני בלוקים כל זה כשמדד הפלוס מינוס שלו עומד על 26. הוא מדורג במקום השני בטורניר בממוצעי נקודות (18.5), רביעי בריבאונדים (9.8), שלישי ביעילות (21.3) ושישי באחוזים לשתי נקודות (57.1%) כאשר הוא החוטף השני בטיבו בישראל מיד אחרי רון ציפר (1.5). בתקשורת הספרדית כבר הספיקו להחמיא: “וולף חיסל כל ניסיון קליעה והוביל את הפיזיות של ההגנה הישראלית”.

ברבע הגמר, מול גרמניה, וולף הראה שמנוחה של פחות מ-24 שעות לא מפריעה לו וסיים עם 16 נקודות (2/3 לשלוש) 11 ריבאונדים ומדד 21 בדרך לניצחון 64:75 על גרמניה. הפעם, בניגוד למשחקים אחרים, הוא נעזר במשחק נהדר של כל שחקני החמישייה והגובה הגרמני (2.03 מטרים ממוצע בגובה) לא השפיע. ודני וולף? הוא השקיף על כולם מלמעלה. 

לצד היתרונות הבולטים, ישנן גם חסרונות בולטים. הגנתית קשה לו להתמודד מול שחקנים שיותר מהירים או פיזיים ממנו, כאשר הוא מסתמך הרבה על אינסטינקטים או אורך. הוא רך במאבק על הריבאונד, בין אם בהגנה ובין אם בהתקפה, ומסתמך הרבה על המיקום שלו. בהתקפה, משחק הפוסט שלו עדיין לוקה בחסר ונראה שהוא לא מרגיש בנוח עם הגב לסל אם הוא מקבל את הכדור בפינות או בחצי פינות.

אדריה רודריגס חולף על פני דני וולף (האתר הרשמי של פיב"א)אדריה רודריגס חולף על פני דני וולף (האתר הרשמי של פיב"א)

בנוסף לזה, גרף המשחק של וולף באליפות הזאת יחסית דומה. הוא מתחיל חזק מאוד את המשחקים עם צבירת נקודות, אבל ככל שהזמן עובר הוא מתעייף ומתחיל לאבד, להחטיא ולזייף בהגנה. אחרי מנוחות של כמה דקות בהן דרור, מינץ או יואב ברמן משחקים בעמדה מספר 5 הוא חוזר לעצמו, אבל גם למספר דקות מועט מדי עבור נבחרת שמאוד תלויה בו. 

במשך השנים, המתאזרחים של נבחרות ישראל הצעירות היו סיפורי הצלחה. הוותיק בחבורה הוא ג’ייק כהן ששיחק עם נבחרת העתודה בדרג ב’ ב-2010 ונבחר לחמישיית הטורניר, כמו גם שחקנים כמו ספנסר וייס, טי ג’יי ליף עם נבחרת הנוער (בדרג ב’ גם כן) והאחרון שבהם עד כה הוא עמנואל שארפ, הבן של דריק, ששיחק עם נבחרת הקדטים בקיץ 2019 בדרג א’ והיום משחק באוניברסיטת יוסטון הנחשבת. 

דני וולף וגדני וולף וג'יילן בראון (אינסטגרם)

כמו כל שחקן כדורסל אמריקאי, גם החלום של וולף הוא להגיע ל-NBA, אבל רק ארבעה שחקנים לאורך ההיסטוריה שיחקו גם ב-NBA וגם בייל, כאשר המוצלח ביניהם הוא כריס דאדלי שנבחר במקום ה-75 בדראפט 1987 ושיחק 16 עונות בליגה הטובה בעולם. מבחינת דרישה, שחקנים מהסוג של וולף נחשבים לנחשקים מאוד בעקבות ההצלחה של יוקיץ’, אבל הסיכויים נראים כרגע נמוכים. הוא לא מדורג באף מוק דראפט וצפוי לסיים את לימודיו באוניברסיטה ב-2026.

אז אם לא NBA, מה כן? וולף לא מסתיר את אהבתו לישראל ולרצון לשחק ברמות הגבוהות, כך שלא מן הנמנע שנראה אותו עושה מסלול דומה לזה של כהן, שסיים את לימודיו במכללת דייוידסון ועבר למכבי תל אביב. כך או כך, קשה לראות את הקבוצות הגדולות מישראל לא נאבקות על שירותיו של וולף, שמציג יכולות התקפיות שלא רואים בזירה המקומית. 

גג'ייק כהן בטירוף (איציק בלניצקי)

יחד עם נועם יעקב, שהציג משחק טוב כהרגלו גם מול הגרמנים עם 13 נקודות ועשרה אסיסטים ויחזור לסגל הבוגרת של וילרבאן בסיום המשחקים, הסנטר המיוחד הגיע עם הנבחרת לחצי הגמר בפעם החמישית ברציפות, מה שכנראה הבטיח לו את המקום בחמישיית הטורניר ושם עליו זרקור יותר מאי פעם. יחד עם רומן סורקין, צ’אצ’אשווילי ולוי, העתיד של הסנטרים בנבחרת ישראל נראה ורוד, ארוך ומוכשר אולי מאי פעם. 

שחקני נבחרת העתודה. בדרך להביא עוד גאווה לספורט הישראלי? (חגי מיכאלי)שחקני נבחרת העתודה. בדרך להביא עוד גאווה לספורט הישראלי? (חגי מיכאלי)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה