בפעמים הקודמות שישראל הגיעה לגמר אליפות אירופה לנבחרות עתודה, היו בה שחקנים מוכחים או לפחות כאלו שיגיעו לרמות הגבוהות. ב-2000 שיחקו בין היתר טל בורשטיין ויניב גרין, ב-2004 ליאור אליהו ויותם הלפרין, בין 2017-2019 היו יובל זוסמן, תמיר בלאט, דני אבדיה וים מדר. הפעם, הסגל נחשב ליחסית אלמוני עם שחקנים שהתקשו לקבל דקות בליגת העל, בליגה הלאומית ואפילו במכללות.
מעבר לנועם יעקב, אף שם לא קפץ למי שלא עקב אחרי כדורסל הנוער בשנים האחרונות. רוב שחקני הסגל נמצאים יחדיו בנבחרות הצעירות לאורך תקופה ארוכה וזכו ביחד בצ’אלנג’ר תל אביב שנערך במקום אליפות אירופה לנוער ב-2021. למרות הפוטנציאל הקיים, רק הרכז של וילרבאן ורון ציפר קיבל דקות משמעותיות ברמה גבוהה לאורך השנתיים האחרונות והיה ספק מאוד גדול על לאן הנבחרת הנוכחית יכולה להגיע.
היום, שמות כמו יובל לוין ודני וולף נמצאים לכל חובב כדורסל בראש, כאשר הסנטר היהודי שהגיע מארצות הברית בכלל לא ידע לקראת מה הוא מגיע עד לפני חודש וחצי. רגע לפני הג’אמפ בול של גמר אליפות אירופה עד גיל 20 מול צרפת החזקה הערב (ראשון, 21:00), עושים לכם היכרות עם הסגל שחולם לעשות היסטוריה.
נועם יעקב – רכז, 18, 1.86 מ’
יעקב הוא סיפור סינדרלה של ממש. הוא נולד למשפחה ישראלית שגרה בדנמרק ועלה לישראל כדי לשחק כדורסל ברמה יותר גבוהה ממה שהיה יכול לקבל בצפון מערב אירופה. הוא פרח בקבוצת הנערים והנוער של הפועל עמק חפר ועבר בעונת 2021/22 לווילרבאן הצרפתית. בקיץ שעבר הוא נבחר לחמישיית הטורניר באליפות אירופה לנוער למרות שסיימו במקום השמיני והעונה הושאל להפועל ירושלים, איתה זכה בגביע המדינה. הוא מועמד מוביל להיבחר גם הפעם לחמישיית הטורניר עם 13.7 נקודות ו-8 אסיסטים בממוצע למשחק ובעונה הבאה ישחק כבר בקבוצת הבוגרים של וילרבאן, שמשחקת ביורוליג.
דני וולף – סנטר, 19, 2.13 מ’
ההפתעה הגדולה ביותר של אליפות אירופה והאיש שנחשב למועמד בכיר להיות ה-MVP של הטורניר. היהודי אמריקאי של ייל בולדוגס לא מקבל יותר מדי קרדיט בליגת המכללות, אבל הראה במדי נבחרת ישראל שהשמיים הם הגבול מבחינתו. הוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר בתיכון נורת’איסט הרמון הייטס במסצ’וסטס ובחר ללמוד כלכלה באחת המכללות הנחשבות בעולם. באליפות הנוכחית הוא זורק בתוך הצבע ומחוץ לקשת, הוא יכול ליצור לעצמו מכדרור וניחן במהירות שלא רואים מנער בגובה שלו. הוא רביעי בטורניר בנקודות (17.8), ראשון בריבאונדים (11.3) ושלישי במדד (22.5). במילה אחת – ג’וקר.
רון ציפר – גארד, 20, 1.93 מ’
בניגוד לרוב השמות בנבחרת, ציפר לא היה מוכר גם לאנשי הנבחרות עד גיל 18. הוא שיחק בא.ס אשקלון מהליגה הלאומית לנוער ואחרי פניות רבות זכה לזימון לסגל הרחב לקראת הצ’לאנג’ר בתל אביב ב-2021. הוא השתלט על הנבחרת עם תצוגות קליעה אדירות עם 25.2 נק’ ב-52.5% לשלוש ונבחר ל-MVP של הטורניר כשהוא זוכה לכינוי ‘קרי הישראלי’. למרות זאת, הוא המשיך לעוד עונה בקבוצת הבוגרים של אשקלון מהליגה הארצית ורק העונה הצטרף לסגל של הפועל ב”ש, שם שיחק בעיקר בליגה הבלקנית בה קלע 11.6 נק’ בממוצע. אחרי שקיבל תפקיד שולי בעתודה של השנה שעברה, שהגיעה למקום הרביעי, באליפות הנוכחית הוא נחשב לצלע השלישית של יעקב ו-וולף עם 11.3 נק’ ושישי באליפות בחטיפות עם 2.2 בממוצע.
יובל לוין – פורוורד, 20, 2.03 מ’
האקס פקטור של נבחרת העתודה. הוא נחשב לאחד מכוכבי ליגת העל לנוער במדי מכבי תל אביב וכבר סומן כשחקן שייעלה בשלב מוקדם לבוגרים, אבל הושאל להפועל גליל עליון שם התקשה למצוא את מקומו וקיבל דקות רק בגארבג’ טיים. העונה הוא ירד לאליצור שומרון מהליגה הלאומית והפך לשחקן יותר משמעותי עם 9.4 נק’, 3.9 ריב’, 2.1 חט’ ו-1.6 אס’ בממוצע. לוין, שגדל כגארד, מסוגל גם כן ליצור לעצמו מכדרור ומציג הגנה טובה בכחול לבן, כאשר בצ’לאנג’ר בתל אביב הוא נחשב לאחד הכוכבים לצידו של ציפר. בשנה שעברה בעתודה הוא בעיקר חימם את הספסל ובאליפות הנוכחית הוא התקשה לבוא לידי ביטוי, אבל הופעות טובות מאוד שלו מול גרמניה (17 נק’) ברבע הגמר ומול בלגיה בחצי הגמר עזרו לנבחרת להגיע לגמר. כעת, מכבי תל אביב תצטרך להחליט על עתידו.
אריאל אייזיק – גארד, 20, 1.90 מ’
מי שנחשב למעוז ההגנה של נבחרת העתודה פחות בא לידי ביטוי בקליעה, אבל כן במלחמה, בריבאונד וחטיפות. גם הוא שותף לדור המוכשר שגדל בעמק חפר ושיחק לצידו של יעקב, עד שסיים את גיל הנוער וחתם בפרויקט הצעיר של אליצור נתניה, שהתמודד בשתי העונות האחרונות בצמרת הליגה הלאומית. הוא קיבל רק 11.3 דקות בהן קלע 4.3 נק’ בלבד, כאשר גם בצ’אלנג’ר תל אביב הוא לא נחשב לאחד הבולטים. בכרתים הוא בעיקר עומל בצד ההגנתי ומנסה להפיק את המיטב מהכדורים שהוא מקבל, כאשר הוא שלישי בנבחרת עם 4 ריבאונדים בממוצע, כאשר המשחקים הטובים ביותר שלו היו מול טורקיה (13 נק’, מדד 21) ומול גרמניה, אז חטף חמש פעמים.
יואב ברמן – פורוורד, 18, 1.97 מ’
נציגות ראשונה למחלקת הנוער של גלבוע/מעיינות. הוא היה אחד הכוכבים הגדולים של ליגת העל לנוער בעונת 2021/22 ואף נבחר ל-MVP של סדרת הגמר, שם סיפק תצוגות קליעה גדולות בדרך לאליפות. בתחילת העונה חתם על חוזה רב שנתי במכבי רמת גן ומיעט לקבל דקות, מה שמעיד קצת על המשחק המהוסס שלו במהלך הטורניר. בשנה שעברה הוא היה אחד המובילים לצידו של יעקב באליפות אירופה לנוער וגם קיבל הרבה דקות בצ’אלנג’ר בתל אביב. בטורניר הנוכחי, הוא שחקן הספסל שאלעד חסין מעניק לו הכי הרבה דקות (13.4), אבל הוא לא לוקח יותר מדי זריקות ומנסה לתרום כמה שהוא יכול בהגנה כמחליף של יובל לוין.
עידו הראל – גארד, 20, 1.86 מ’
השחקן שגדל במחלקות הנוער של הפועל אילת נמצא כבר שנתיים על הספסל של הקבוצה הבוגרת, כאשר מדי פעם מצליח לקבל דקות בודדות בסיום רבעים או משחקים. הוא השתתף עם נבחרת ישראל במכביה בשנה שעברה והרשים מאוד במשחקי ההכנה של העתודה ואפילו סיים עם 23 נקודות מול סלובניה במשחק בו יעקב לא השתתף. הראל משמש כמחליף בעמדת הקלע וראינו מספר פעמים שחסין משרטט תרגילים בשבילו מהוצאות חוץ. משחקני הספסל הבודדים שקלע בכל משחק עד כה בטורניר (4 נק’ בממוצע) והוא מקבל 13 דקות בממוצע, כאשר הכמות משתנה ממשחק למשחק.
דניאל גואטה – גארד, 19, 1.88 מ’
הגארד של הפועל גלבוע/גליל, שגם הוא גדל במועדון, הוא אחד הבודדים שזכה לדקות כמעט קבועות בליגת העל, כאשר שיחק בממוצע 7.2 דק’ וקלע 2.6 נק’ ב-19 משחקים. בניגוד לחבריו, אין לו יותר מדי ניסיון בנבחרות ישראל השונות, אבל הוא כן מנסה להראות במהלך הטורניר קצת מהניסיון שלו במשחק הבוגרים. כמות הדקות שלו לא קבועה והוא משמש בעיקר כמחליף לאחד הגארדים, אבל הפך לשחקן השישי של אלעד חסין בזכות התזזיתיות שלו בהגנה והתרומה להובלת והנעת הכדור בהתקפה. הוא ממעט לזרוק, אבל נגד בלגיה בחצי הגמר הראה ניצוצות וסיים עם ארבע נקודות – נקודה אחת יותר מבשאר הטורניר.
אופק גול – גארד, 20, 1.82 מ’
הגארד שגדל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב נרשם למשחקי ליגת העל כבר בעונת 2019/20 אחרי הופעות מצוינות בליגת העל לנוער, כאשר בצ’לאנג’ר של 2021 היה הרכז הפותח של הנבחרת והשיב עם 8.8 נק’ ו-5.6 אס’. הוא פתח את העונה בהפועל רמת גן/גבעתיים והיה שחקן רוטציה עם 17.7 דק’ בממוצע, אבל אז עבר לעירוני קריית אתא, בה הספיק לקלוע שלשה בלבד. המעמד שלו בנבחרת העתודה היה כמחליפו של יעקב, אבל הוא לא שיחק טוב מול טורקיה וגואטה לקח את מקומו, כאשר ברוב הזמן הוא משחק רק בגארבג’ טיים.
אבנר דרור – סנטר, 19, 2.05 מ’
בוגר נוסף של מחלקת הנוער של הפועל תל אביב. אחרי שישב מספר משחקים על הספסל של הקבוצה הבוגרת ובמקביל להצלחה בליגת העל לנוער, הוא עבר להפועל רמת גן/גבעתיים יחד עם גול, אבל לא קיבל דקות גם שם וירד לליגה הארצית, שם הושבת בגלל פציעה. כנראה שהוא היה הסנטר הפותח של הנבחרת ללא ההגעה של וולף, זאת משום שהוא עושה זאת כבר שנים בתור הגבוה הבכיר של השנתון, כאשר בצ’לאנג’ר של תל אביב קלע 9.4 נק’ עם 6.4 ריב’. אם לפני שנה הוא היה ההמחליף הראשי של גלעד לוי, שדרש הרבה יותר מנוחה והחזיר עם 4.3 נק’ ב-12.7 דק’, בטורניר הנוכחי הוא משמש, כאמור, כמחליפו של וולף וקלע רק שתי נקודות בסך הכל (מול טורקיה) – הכי מעט מבין שחקני הנבחרת.
נווה מינץ – סנטר, 19, 2.04 מ’
נציג שלישי ולא אחרון שצמח בנוער של גלבוע/מעיינות. אחרי שסיים את גילאי הנוער בהצלחה ונחשב לאחד העוגנים באליפות של השנה שעברה, הוא התקדם לקבוצות הבוגרים של המועדון, אבל שיחק בעיקר בקבוצת המילואים גלבוע/ברוש מהליגה הארצית. מינץ, חובש כיפה שמגיע מהיישוב נחושה באיזור יהודה, מקושש את הדקות שלו בטורניר הנוכחי אחרי שלא זומן קודם לכן לטורניר הנוער והוא אחד מתוך שני שחקנים שלא שותפו בכל המשחקים עד כה, כאשר בילה 40 דקות על הספסל מול טורקיה ובלגיה בשלב הבתים. כמו דרור, גם הוא קלע רק שתי נקודות עד כה ואף שיחק הכי מעט דקות.
נבו זומרפלד – פורוורד, 20, 1.90 מ’
הקפטן של חסין והגלגלון האנושי אחרי ניצחונות נמצא בנבחרת בעיקר בזכות האופי שלו, זאת אחרי שלא הצליח לבוא לידי ביטוי בהפועל רמת גן/גבעתיים מהליגה הלאומית ובילה את רוב העונה בגלבוע/ברוש מהארצית. דווקא לפני שנתיים בטורניר הצ’אלנג’ר הוא פתח בכל משחק וסיים עם 10.4 נק’ ב-70% לשלוש, אבל הפעם הוא שותף רק במחצית מהמשחקים והיה השחקן האחרון של ישראל לקלוע באליפות (שתי נקודות ברבע הרביעי מול בלגיה בחצי הגמר).