יום לאחר המשחק בירושלים, ההרגשה היא רעה מאוד ובמילים עדינות, מזופתת. נראה שבמחי יד אחד או בזריקה מיותרת אחת, אפשר להרוס דברים שנבנו בעשורים רבים של עבודה ולפגוע בכל המרקם העדין והסימפטי שהיה לגבי הכדורסל וגם לגבי ענפי הספורט האחרים. אני מוכרח לומר בכאב לב גדול שבאיזשהוא מקום הכתובת היתה על הקיר. מי שסבר שקריאות של אלימות כמו "תתאבד" ו"שנאה", "נאצים" ו"ת"א עולה באש", ימצאו קיר בולם לאלימות הפיזית, רק טעה. אני חושש שהגרוע ביותר עוד לפנינו. ראינו את זה אתמול במלחה - אלימות מילולית בסופו של דבר מגיעה לאלימות פיזית. אני מצטער שצריך לומר את זה, קרה דבר איום מכל, אדם שמילא את תפקידו, נפגע ואיבד שלוש אצבעות מכף ידו אבל חשוב לזכור אם אותו חזיז היה נופל על הפרקט ללא כל נפגעים. לצערי, זה לא היה מעורר את ההד הזה. אני שואל "למה צריך לשתות דם כדי להתפכח?". כדי לפתור את הבעיה הזאת צריך לפתוח בפעולה חינוכית כשבצידה ענישה וסנקציות גם כנגד קריאות גזעניות אלימות ומסיטות. אנחנו חייבים לחשוב על דרך להביא לסגירת מגרשים וקיומם של משחקים ללא קהל כדי לגדוע את נגע האלימות.המאבטח מקבל טיפול במלחה (גיא בן זיו) אני חש רע מאוד ומרגיש ש-14 שנים יכולות לרדת ברגע אחד לטימיון. היום בוטל המשחק שלנו מול עירוני ר"ג ומחזור הליגה לנשים ואני משוכנע שינקטו צעדים חמורים נגד הנוגעים בדבר.המאבטח הפצוע שוכב על הפרקט (גיא בן-זיו)הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה