מחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה היא מחלקת הנוער היחידה בארץ שבשל השלכות המלחמה אינה יכולה לפעול במקום משכנה העיקרי. בעוד שקבוצות הנוער והנערים כבר החלו את דרכן בליגות העל השונות, מי שחוזרות בהדרגה לפעילות הן קבוצות החטיבה הצעירה.
הסיפור המרגש שמגיע משם הוא האיחוד המחודש של המאמן, אבי נגאוקר, עם קבוצת שנתון 2011 שאותה הכין לעונה שעברה, אך נאלץ להיפרד ממנה אחרי שני מחזורי ליגה מאחר והמרחק בין מוקדי הפעילות של הקבוצה בצפון לעיר הדרומית במדינה, אילת, אליה פונה יחד עם משפחתו, לא אפשרו למאמן להתמסר לעבודת האימון, זאת לאחר שהגיע לשני המשחקים הראשונים באמצעות טיסות ונסיעה ברכבת.
לפני כחודש וחצי אבי נגאוקר ובני משפחתו עברו להתגורר בנתניה, מה שמאפשר את חזרתו של המאמן למחלקת הנוער ובפרט לקבוצת שנתון 2011, שתארח את משחקיה בצפת. אבי נגאוקר, שאימן ברצף למעלה מעשור וחצי במחלקת הנוער של קרית שמונה ושימש בעונות הקודמות במקביל גם כמנהל המקצועי של החטיבה הצעירה.
החזרה לשנתון 2011 מהווה עבורו שליחות חשובה: "בעונה שעברה בניתי את השנתון הזה בעיר שלנו, אפילו פתחנו שתי קבוצות ליגה. המלחמה פרצה, עקרו אותנו מביתנו בקריית שמונה, פיזרו אותנו ברחבי הארץ בלי זמן ותאריך חזרה. משפחתי ואני התפנינו לאילת הרחוקה, קיבלתי החלטה לצאת לפסק זמן מאימון עד סיום הלימודים של הילדים.
“אילת פתחה לי דלתות בתחומים אחרים, שום מילה רעה אין לי לומר, אבל משהו בליבי לא היה שלם. היה לי ברור שבתחילת החופש הגדול נעשה מעבר ונצפין ביחד עם המשפחה. הגענו לנתניה – עיר שבה ובסביבתה יש הרבה מחלקות נוער, יכולתי להשתלב בקלות במועדון אחר ולהתפתח, אבל גם כאן משהו בליבי לא היה שלם. רציתי לחזור הביתה ואת הטריגר לחזרה מצאתי, כשנסעתי לביקור בעירנו האהובה".
על הטריגר שהוביל אותו לחזרה למחלקת הנוער של קרית שמונה, מרחיב נגאוקר עם המון רגשות: "בביקור האחרון שלי בעיר עברתי דרך מגרשי האימונים שלנו, ראיתי שהכל שומם ונטוש. בשגרה היינו רגילים לשמוע שם קולם של ילדים שמחים, שמתאמנים ונהנים מכדורגל עד השעות המאוחרות של הערב. העיר הפכה למעלה מעשרה חודשים לעיר רפאים”.
עוד אמר: “הביקור הזה נתן לי להבין דבר אחד – לא עוזבים את העיר, את הילדים, שלאורך השנים עבדתי קשה בכדי להגיע לאן שהגעתי בזכות אותם ילדים, ובזכות אותו מועדון שתמך בי ונתן לי את הבמה להתפתח ולהתקדם בתחום האימון. מיד אחרי זה הייתה שיחה עם יו"ר מחלקת הנוער, דורון שנפר. השיחה הייתה קצרה מתמיד, אני חוזר למען הילדים, למען המועדון שלי. זה הזמן לומר גם תודה רבה והערכה גדולה לדורון שמלווה אותי שנים וסומך עליי. דורון עושה את עבודתו כדובר העירייה במסירות רבה ומגיע לו תודה גדולה מכל תושבי העיר וממני בפרט".
על ההכנות של הקבוצה בצל השפעות המלחמה, מוסיף המאמן: "רוב הקבוצות בארץ כבר התחילו בשנתון 2011 להתאמן, אנחנו עדיין לא, בגלל נסיבות המלחמה, שעדיין לא רואים את סיומה באופק. קיבלתי את רשימת המיפוי השחקנים שלנו של שנתון 2011, איפה כל אחד נמצא. נדהמתי לראות שבכל חלקי הארץ – ממש מרמת הגולן ומקיבוץ עמיר שנמצאים בקו האש, דרך טבריה והסביבה ,נתניה, תל אביב ואילת, הילדים של השנתון הזה מפוזרים.
“שברנו את הראש לבנות תוכנית אימונים שתתאים בעיקר לילדים להתאמן בצורה מקצועית. מגיע להם להתאמן כמו כל הילדים שלא מפונים ומתאמנים רגיל. קבוצת שנתון 2011 תתאמן במספר מוקדים בצפון ובמרכז ביחד איתי. אני פונה לכל השחקנים מהצפון ובמרכז שרוצים להצטרף ולהתקדם לקבוצת ילדים א' – הקבוצה הבוגרת של החטיבה הצעירה שלנו, רגע לפני מעבר לנערים בליגת העל של שנתון נערים ג', להצטרף למשפחה החמה שלנו".
אבי נגאוקר הביע ביטחון ביכולותיו להוביל את הקבוצה בעונה הקרובה: "אין לי פחד מאתגרים. אין ספק שזה יהיה קשוח, זה יהיה מלא הקרבה עבורם - אבל זה שווה עולם, כשאתה יודע שהצלת נפש של ילד, שבסך הכל רוצה לשחק וליהנות מכדורגל. אנחנו מוגדרים כלוחמים לא תראו אותנו בוכים על המצב. נגיע וניתן הכל במקצועיות רבה למען הילדים שלנו".