מחנה אימון: ליגת העל מוצפת באקסים ירוקים

זה לא סתם שיעקב שחר בחר במרקו בלבול והחזיר אותו הביתה. אחרי ההרפתקה עם אלכסנדר סטנוייביץ', צריך מישהו שמכיר ומזדהה עם המערכת ובליגת העל נכון לעכשיו יש לא פחות משבעה מאמנים ישראלים בעלי עבר במכבי חיפה.

רק עם הגעתו של בלבול לאימון הקבוצה נקבע הנתון המפתיע, לפיו מחצית מהמאמנים הבכירים בישראל הם בעלי זיקה למועדון מהכרמל. מלבד בלבול, עומדים על הקווים ביתר קבוצות הליגה גם אלון חרזי בהפועל עכו, ניר קלינגר במ.ס אשדוד, אלישע לוי בהפועל באר שבע, אלי כהן בבני סכנין, ראובן עטר בהפועל חיפה וחיים סילבס בהפועל רעננה. 

אם יש אדם שמכיר את כל השבעה, זהו ג'וני הרדי. כולם היו בניו וכולם שיחקו תחתיו. "זו תופעה מוזרה", השיב מאמן העבר האגדי, כמי שניסה לפענח אותה. "קשה להסביר את זה. השאלה היא באמת למה. זה מעניין איך קרה שדווקא הם הפכו לדור מאמנים, שלא עוצר רק בחיפה אלא גם מאמן בצפון ובדרום". ואכן, לא ממש ברור כיצד דווקא מחיפה צמחו שחקנים שמאוחר יותר השתלטו על משרות האימון בליגת העל.

חמישה מבין השבעה התחנכו במחלקת הנוער ושיחקו בבוגרים, ולכולם מכנה משותף - הם היו בימיה הגדולים והמפוארים ביותר של מכבי חיפה בשנות השמונים והתשעים, אז הירוקים גרפו תואר אחרי תואר. הם עשו היסטוריה.

ג´וני הרדי (עמית מצפה)

אלי כהן כבש בעונת 1983/4 מול הכח רמת-גן שער שהביא לקטיעת רצף ההפסדים של הקבוצה במחזורי הפתיחה. באותה השנה בדיוק, בה זכתה באליפות הראשונה שלה, קלינגר הוקפץ לסגל הבוגרים. הוא אפילו ראה אליפות נוספת שנה לאחר מכן. בלבול, בן גילו, גדל והתחנך גם הוא בנוער אך השתלב מאוחר יותר ולמעשה רק בעונת 88/89 הפך לשחק הרכב לגיטימי אז זכתה הקבוצה בתואר בפעם השלישית. סילבס בן ה-39 והצעיר שבחבורה ראה שני גביעי מדינה באוויר, אליפות וגול מדהים מול אייאקס אמסטרדם. ראובן עטר זכה בדאבל, בעוד שלוש אליפויות וגביע אחד.

אבל ההיסטוריה קבעה שהמעוטר ביותר מביניהם כשחקן הוא אלון חרזי, שאמנם הגיע מבחוץ אבל נחשב לאחד מסמליה הגדולים של מכבי ומחזיק בשיא ההופעות לשחקן במדיה בכל הזמנים, במהלכן שיחק פעמיים בליגת האלופות וזכה בתשע אליפויות ושלושה גביעי מדינה. הוא היה גם מפורצי הדרך אל שנות האלפיים, השנים בהן הקבוצה שלטה כמעט ללא עוררין בכדורגל הישראלי.

אלי כהן. כבש שער חשוב בעונת 83/84 מול הכח ר"ג (עמית מצפה)

והיו שם עוד שניים ששיחקו ואפילו אימנו במכבי חיפה, רוני לוי ואריק בנאדו, שרשימת התארים שלהם ארוכה מאוד. "בשנים האלה מכבי חיפה הייתה קבוצה מובילה", הדגיש רוני לוי שזכה כמאמן בעוד שלוש אליפויות. "אימנו אותה גם מאמנים גדולים כמו שלמה שרף, גיורא שפיגל ויצחק שום שסחפו אחריהם שחקנים בולטים להישגים ותארים. אולי הם היוו לנו מקור השראה, אולי הזכיות גרמו לזה, אולי זה גם צירוף מקרים".

"זו מקריות", קבע אריק בנאדו. "צריך לבדוק ולחקור איך זה קרה. בעיניי זו החלטה אינדיבידואלית של שחקן כזה או אחר אם ללכת לקריירה של אימון ותו לא".

אריק בנאדו. "זאת תופעה מקרית" (רדאד ג´בארה)

גם זאביק זלצר, שעסק בעברו בהכשרת מאמני כדורגל, לא חושב שמדובר בתופעה שקשורה בהכרח למכבי חיפה. "כשאני הדרכתי מאמנים לא ראיתי מגמה שכזאת ואני לא רואה בזה חוט מקשר. לטעמי זה קשר יותר לאופי של האדם, ליכולות ולרצון שלו".

באגף ההדרכות בהתאחדות לכדורגל יש מי שדווקא טוען כי ההפך הוא הנכון. ממש בימים אלו יושבים שם על ספסל הלימודים בקורס המשולב השחקנים יוסי בניון, אייל משומר, שמעון אבוחצירא, גוסטבו בוקולי ותום אלמדון. בעוד כחודשיים הם ייגשו למבחנים הסופיים ולאחר מכן יוכלו להתקבל אף לקורס הפרו. "זה כנראה כתוצאה מהתרבות שהמועדון הקנה להם. יש הרבה מאמנים נוספים שקיימים בשוק ויש להם קשר למכבי חיפה", הדגיש גורם בהתאחדות.

"הם כולם קיבלו את אותו החינוך", ניסה הרדי לספק את התשובה לשאלה מדוע דווקא שחקנים ממכבי חיפה, אפילו כיום, חושבים על קריירת אימון אחרי פרישה ממשחק פעיל. "כשאני רואה אותם, אני גאה בהם. בדור הזה של המאמנים רובם המוחלט היו השחקנים חכמים והיו להם תכונות אופי נוספות וייחודיות. הם היו מעט שונים, חלק טובים יותר וחלק פחות, אבל לכולם הייתה אינטליגנציה".

רוני לוי. "שום, שפיגל ושרף סחפו אחריהם את השחקנים" (רדאד ג´בארה)

"אם אני מסתכל על הסגל של עונת האליפות ב-93/4 למשל", מציין רוני לוי, "אז חוץ ממני, יש את רפי כהן שהיום מאמן שוערים, מרקו בלבול מאמן, אריק בנאדו גם הוא כמובן, רומן פץ אימן באוקראינה, אלון חרזי מאמן, משה גלאם גם אימן בכפר יונה, סרגיי קנדאורוב אימן, אלון חזן מאמן את נבחרת הנערים, ראובן עטר מאמן, אייל ברקוביץ' מנהל מקצועי בהפועל ת"א, שי הולצמן ואלון מזרחי בתחום האימון - כך שזו הייתה מן קבוצה כזאת של שחקנים מובילים ובעלי אישיות שהחליטו להמשיך עם זה הלאה גם אחרי ההצלחה".

ואכן, נראה שהצלחה של כדורגלנים תוביל אותם כמעט בוודאות גם לעמוד על הקווים בעתיד. אלא שלסיטואציה הנוכחית אין אח ורע. היחידה שהייתה קרובה לייצוג שכזה היא מכבי ת"א בסוף שנות השמונים, אז אימנו במקביל יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל, איציק שניאור ז"ל, ניסים בכר, גיורא שפיגל וצביקה רוזן בעלי הזיקה למועדון הצהוב, אך חשוב לציין שזה קרה בעידן שבו היו 16 קבוצות בליגה הבכירה. גם הפועל כפ"ס, בזכות התארים שהביאה, הצמיחה וטיפחה את יצחק שום, אברהם מרצ'ינסקי ואת מאמנה שלמה שרף, והשלושה אימנו בו זמנית.

ראובן עטר. היחיד מבין שלושה שגם אימן וגם שיחק במועדון (משה חרמון)

מלבד מרקו בלבול, ראובן עטר ואלישע לוי הם היחידים עד כה שגם שיחקו וגם אימנו במכבי חיפה מבין השביעייה. עטר, שהחליף את אלישע, לא הצליח בקרית אליעזר ופוטר. לוי, שאמנם הגיע לקדנציה קצרה במועדון כשחקן ואפילו קיבל במהלכה את סרט הקפטן, ראה אליפויות רק מהקווים. זה קרה פעמיים וביניהן הוא אף רשם העפלה לליגת האלופות. למעשה, רק את קללת העונה הרביעית הוא לא הצליח לנצח, בדיוק כמו שלושה מאמנים גדולים אחרים - שלמה שרף, גיורא שפיגל ורוני לוי - וסיים את תפקידו בסופה.

כעת הגיע תורו של בלבול להוכיח שמאמן מקומי יכול לשפר את הקבוצה. עובדתית, הרדי היה כזה. הוא תמיד נקרא אל הדגל כשהמועדון נקלע לצרות. היום, ממרומי גילו, הוא מביט על בלבול מלא תקווה. "אני מאוד אוהב את מרקו בלבול. כשחקן הוא לא היה מהמבריקים או מהכוכבים, אבל הוא היה מסור מאוד וכנראה שגם באימון הוא טיפוס כזה".

מרקו בלבול. הרדי: "הוא היה מסור מאוד" (יניב גונן)

בימים לא פשוטים אלו, לאוהדי מכבי חיפה יש במה להתגאות. השליטה הכמעט-מוחלטת על שוק המאמנים בארץ בקרב דמויות המזוהות עם המועדון מעידה על גדולתו. "זה מצוין שיש עתיד", סיכם רוני לוי, "ובעיקר זה משמח ששחקנים מתעניינים בתחום ולא נמצאים בו רק בשביל פרנסה, אלא רואים בו כמשהו מרכזי בחייהם".