סבתא זפטה: איריס אנטמן תולה את הכפפות

כשאיריס אברהם החלה לשחק כדורגל, היא לא תיארה לעצמה שיבוא יום והמשחק הזה ימלא את חייה גם מחוץ לשעות הפעילות הנורמליות. אהבתה לכדורגל הובילה אותה בסוף שנות התישעים לקבוצת הנשים של מכבי חיפה שם החלה את דרכה דווקא כשחקנית כנף, אבל פציעה של השוערת הובילה אותה אל בין הקורות ומשם נכתבה ההיסטוריה מחדש.

גיורא אנטמן, שוער העבר ומי שאימן אותה באותם ימים, ראה לא רק את היכולת המקצועית אלא גם את האישיות הכובשת והחליט להכיר לה את אחיו. מאז ועד היום אתם מכירים את השוערת הג'ינג'ית הזאת בשם איריס אנטמן.

בשבוע שעבר, אחרי 16 שנות פעילות בנבחרת ישראל וכשהיא סופרת 9 אליפויות ו-8 גביעים החליטה אנטמן לתלות את הכפפות ולהעביר את השרביט לדור החדש.

משחקה האחרון במדי מכבי חולון היה בגמר הגביע מול אס"א תל אביב ולמרות שציפתה לסיים את הקריירה עם עוד גביע, היא נאלצה להיכנע עם חיוך חמוץ והפסד בגמר.

העובדה שאנטמן רק 166 ס"מ של אושר לא הפריעה לה אף פעם להיות השוערת הטובה בארץ לאורך כל שנות הקריירה שלה: “הגובה לא היווה בעיה עבורי. היכולת הטובה שלי ברחבה ועל הקרקע חיפו על ענין הגובה" הסבירה בפשטות. למזלה, רוב הבנות שמשחקות כדורגל בארץ לא גבוהות במיוחד כך שעם כדורי גובה היא הסתדרה מצוין גם כך.

גיורא אנטמן. ראה גם את האישיות של איריס (עמית מצפה)

כדורגל הנשים בארץ לא תפס תאוצה בלשון המעטה ואנטמן יכולה רק להסתכל בקנאה על אחותה המקבילה מהכדורסל, על ההישגים שלה ועל התעניינות היא יוצרת: “כדורגל זה ענף אהוב, אבל היחס בתחילת הדרך היה מה שגרם לאנשים לברוח ממנו. היו שתיים שלוש קבוצות טובות וכל השאר חלשות מאוד. היום זה לא המצב ויש יותר תחרות בליגה. יש עניין וחבל שאנשים מתייחסים לזה כאל משהו היתולי. אם יהיו יותר מאמנים ואנשים מקצוע שיעזרו לקדם את הענף, ייתכן שזה יעזור לכולנו".

גם בהתאחדות ידעו להעריך את התרומה של אנטמן
היות ומכדורגל נשים קצת קשה להתפרס בארץ, אנטמן עוסקת כמורה לחינוף גופני ומדריכה לספורט ובשאר הזמן היא אמא במשרה מלאה. עכשיו, אחרי הפרישה ממשחק פעיל, גם בהתאחדות יודעים כמה תרומתה היתה גדולה כשחקנית ושיבצו אותה מיד כמאמנת בפרויקט השוערים של הנבחרות הצעירות, גם של הבנים וגם של הבנות.

אנטמן בפעולה. תגדל את דור השוערות הבא (דניאל עיני)

“לעבוד עם בנות ולעבוד עם בנים זה שונה. צריך לדעת איך לאמן את הבנות. בנות, להבדיל מבנים יילכו עם המאמן עד הסוף. בנות באמת משחקות בשביל המאמן בשונה מבנים. צריך אינטליגנציה ריגשית גבוהה יותר, צריך לדעת לדבר איתן. אני שמחה שאני יכולה לעזור".

- בוער לך בעצמות כבר לאמן?
“לא. אני מעדיפה להיות מאחורי הקלעים מה שנקרא, ואני אהיה הרבה יותר מסופקת ליצור שוערת חדשה לנבחרת מאשר לאמן אותה. לדעתי זה הרבה יותר כיף מאשר לאמן".

אנטמן וחברתה אשרת עיני באחד מרגעי השיא עם מכבי חולון (אמיר לוי)

הסבתא של השחקניות
אף לא יודע, אבל הכינוי של אנטמן לאורך השנים במכבי חולון הוא "סבתא". רוב הבנות ששיחקו לידה היו הרבה יותר צעירות ואנטמן לקחה על עצמה את תפקיד המבוגר האחראי. היא היתה להם לאמא בקבוצה ועד מהרה הדביקו לה את הכינוי: “קיבלתי את זה באהבה ובהומור כי באמת הייתי יותר גדולה משאר הבנות".

העובדה שהיא וסילבי ז'אן הן שתי השחקניות הבולטות והמוכרות ביותר בכדורגל הנשים בארץ לא מדאיגה אותה לגבי העתיד: “יש בנות מאוד מאוד מוכשרות בארץ, שחקניות ברמה גבוהה, השאלה מה יעשו איתן".

אנטמן. "יש עתיד לכדורגל הנשים בארץ" (קובי אליהו)

“באנגליה לכל קבוצת גברים יש גם קבוצת נשים וזה לא בשמיים שיהיה גם כאן. היה בעבר את מכבי חיפה, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב שהיו קבוצות טובות, אבל זה נגמר".

- אולי זה בגלל שאין לזה הצדקה כלכלית?
“זה לא ענין יקר בכלל וגם מקבלים תקציבים. כל הסיפור זה בערך 300-400 אלף שקל בשנה. יעקב שחר סגר את מכבי חיפה לא מסיבות כלכליות, אבל מה שחשוב עכשיו זה להרים את הענף הזה. זה יביא אוהדות כדורגל למגרשים, צמצום הפערים יהיה מהיר ואפשר לבנות כאן משהו יפה".

יעקב שחר. איריס מקווה שהוא יחזיר את קבוצת הנשים הירוקה לחיים (עמית מצפה)

"תראה איזה הצלחה וכמה קהל יש בכדורסל הנשים. גם בכדורגל זה יכול להיות ככה. צריך רק לחשוב בגדול. להביא אנשי מקצוע איכותיים, לתת במה בתקשורת ותאמין לי שכולם רק יהנו מזה".

אם קשר או בלי לעבודה שמדובר בשוערת שפרשה, מישהו צריך להקשיב לה ולהרים את הכפפה הזו.