מכבי תל אביב הוכיחה בפעם המי יודע כמה שהיא הקבוצה הטובה ביותר בישראל. בהופעה יוצאת מן הכלל בצרפת, היא הצליחה לחזור עם שלוש נקודות ועם ניצחון משכנע מאוד נגד קבוצה מהליגה הצרפתית הראשונה.
נכון, בורדו שיחקה עם הרכב שני ועם כמה שחקנים אפילו מההרכב השלישי ונראה שהליגה האירופית לא מעניינת אותה ולא את אוהדיה שבקושי הגיעו לאצטדיון, אבל את הצהובים זה לא מעניין. הם שיחקו בצורה מקצוענית, עלו עם ההרכב החזק ביותר (למעט עומרי אלטמן, שלא ברור מה עושים איתו – פעם לא בסגל, פעם פותח) ורשמו ניצחון מרשים.
פאולו סוזה העלה את שחקניו הבכירים ביותר וברגעים מסוימים הם הראו ניצוצות של כדורגל גדול, במיוחד ברק יצחקי, ראדה פריצה וערן זהבי, לטעמי השחקן הישראלי הטוב ביותר כיום. משבוע לשבוע הוא נכנס לכושרו הטוב והוא מתחיל להזכיר את ימיו הגדולים בהפועל תל אביב.
 |
| ערן זהבי. הישראלי הטוב ביותר (ניר קידר) |
|
| |
מכבי פתחה במערך 4-5-1, אך אחרי השער שספגה עברה לשחק עם שלושה בלמים. סוזה הכניס את דור מיכה הפעלתן והמצוין ואני אומר בפעם המיליון: הוא חייב לפתוח בהרכב, די עם הרוטציות המטופשות. עומרי בן הרוש עשה עבודה טובה באגף שמאל. הוא מתקיף הרבה והוא נכנס היטב לנעליים של יואב זיו. אני לא מתפלא שסוזה מעדיף אותו.
מרגע שהקבוצה עברה לשחק עם שלושה בלמים, היא הציגה משחק נהדר והשיגה שני שערים. יכול מאוד להיות שיש מקום למאמן הפורטוגלי ולג''ורדי קרויף לשנות את שיטת המשחק משני בלמים לשלושה בלמים. זו צריכה להיות נקודה למחשבה כי בכל פעם שהצהובים עוברים לשחק עם שלושה בלמים הם נראים טוב יותר. נקודה למחשבה.
עם כל זאת, הליגה האירופית לא ברורה לי. אני רואה משחקים רבים וברוב המקרים האצטדיונים ריקים. יש קבוצות שלוקחות את המפעל הזה ברצינות ויש כאלו שלא. במדינות הקטנות לוקחים את הליגה האירופית ברצינות גדולה יותר ואילו בצרפת, איטליה, אנגליה או גרמניה, הקבוצות רוצות להתרכז יותר בליגה מאשר במפעל.