מצד אחד אכזבה, מצד שני הקלה

הליגה האירופית סיפקה לנו הזדמנות כפולה לבחון את רמת המוכנות של הנציגות שלנו מליגת העל. ראשונה עלתה בני יהודה שממשיכה במשחק הכיסאות שלה מדי שנה במשרת המאמן ומחזירה שוב את דרור קשטן, לאחר שהאחרון החליף את יוסי אבוקסיס.

בני יהודה קיבלה יריבה חלשה מאוד, שלא ממש מצליחה הצליחה לסכן אותה. אך למרות משחק די פושר שלה היא שלטה ברוב שלבי המשחק. עבירה טיפשית ומיותרת של אביב חדד עירערה לה את קצת את הביטחון, אך למרות החיסרון המספרי, הקבוצה האורחת עדיין הייתה חלשה ולא ניצלה זאת.

שני החילופים של קשטן, ניר נחום ואמיר עגייב, הוסיפו מחץ למשחק של בני יהודה, אך למזלה הרע, היא הצליחו להבקיע רק שני שערים. כל עוד בני יהודה שיחקה דרך האגפים היא סיכנה את הקבוצה הארמנית, ברגעים שהיא בחרה לנסות את מזלה דרך מרכז השדה, הדבר לא צלח.

למעשה, ניתן לומר שבני יהודה עלתה כבר לשלב הבא. אך היא עדיין לא מוכנה לליגה שלנו. דרור קשטן אמור להיות מודאג מכך שדינו אנדלובו עוד שבועיים אמור לעבור למכבי חיפה שמצידה מקבלת שחקן צעיר ומוכשר. השאלה היא האם למכבי חיפה תהיה את הסבלנות לחשל אותו.

זה שהולך וזה שפורץ? אנדלובו ועגייב חוגגים (חגי ניזרי)

הדבר החשוב ביותר מבחינת הכתומים הוא אמיר עגייב, שלדעתי העונה זו חייבת להיות שנת הפריצה שלו. דרור קשטן חייב לתת לו את הבמה משום שבני יהודה לא יכולה להישען רק על פדרו גלבאן.

במשחק השני, של אכזבה גדולה מאוד ממכבי נתניה. נתניה יכולה להתנחם בכך שחסרו לה שחקנים רבים כמו קובי דג'אני ועלי חטיב והיא הציגה חלק 'ממתיחת הפנים' שעשתה לקראת העונה הבאה.

נתניה, שבנתה על החום שיתיש את הקבוצה הפינית, שכחה כנראה שהפינים הם אלו שהמציאו את הסאונה ככה שחום לא ממש הזיז להם. נתניה פתחה לא רע, אך איכזבה לאורך כל המשחק. היא הסתמכה יותר מדי על אחמד סבע ורק כשיוסי שיבחון נכנס ראינו טיפה יצירתיות במשחק ההתקפה.

אחמד סבע. הסתמכו עליו יותר מדי (יוסי ציפקיס)

לטל בנין מצפה עבודה קשה כי הציפיות ממנו גדולות. מעניין כיצד בנין ישתלב בקבוצה, ביחס לקודמו בתפקיד ראובן עטר שיצר מערכת של הרמוניה של שחקנים ותיקים וצעירים בתקופתו בקבוצה. אך למזלו של בנין, ניתן לומר שכשיחזרו כל השחקנים הפצועים הקבוצה תיראה יותר טוב.

אחד הדברים שהיו חלשים בנתניה במשחק, הוא ללא ספק מרכז ההגנה. הבלם הפולני החדש, דריוס פטרסייאק היה מוגשם וכבד ולא הצליח להתמודד עם הזריזות של השחקנים הפינים. לנתניה יש אמנם את הכלים ההתקפיים, אך הפינים הוכיחו שגם להם יש כלים התקפיים משלהם.

מעבר לניתוח הטקטי של המשחקים, היה עצוב מאוד לראות את בני יהודה מארחת באצטדיון ר"ג שלא תואם את בכלל את המעמד. יחד עם החום המתיש, זה הביא למצב של אווירה של משחק אימון ולא של משחק במוקדמות הליגה האירופית. אולי היה עדיף לקיים הצגה כפולה במושבה עם הרבה יותר קהל. כי המראה של מאות בודדות של אוהדי בני יהודה ביציעים הקירחים של אצטדיון ר"ג, לא היה נעים.