ככל שחולף הזמן, כך הופך מצבו של דניאל פרץ למדאיג יותר ויותר. ההתרגשות הייתה גדולה כאשר השוער חתם בבאיירן מינכן בשלהי אוגוסט 2023, במהלך מפתיע וסנסציוני במונחי הכדורגל הישראלי. זה עדיין מרגש באותה המידה שהוא משתייך לסגל אחת הקבוצות הטובות והמפוארות בתבל – וזה לא דבר של מה בכך. ובכל זאת, שוער צריך לשחק על מנת להשתפר מקצועית, ואימונים לבדם לא יכולים להספיק. בהקשר זה, פרץ לא התקדם מילימטר, והמצב לא צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין.

הישראלי הגיע ממכבי תל אביב לאליאנץ ארנה על תקן שוער שלישי, וזה היה ידוע מראש. למעשה, זו הייתה מטרת העסקה של באיירן – היא חיפשה שוער צעיר בעל פוטנציאל גבוה, אותו ניתן לרכוש במחיר סביר על מנת למלא את המשבצת הבעייתית, כאשר מנואל נוייר היה עדיין בתהליך שיקום מהשבר המורכב ברגלו. כאשר הצטרף לפרץ לבווארים, הוא שימש למשך מספר שבועות כגיבוי המיידי של שוער המשנה הוותיק סוון אולרייך שעמד אז בין הקורות. לאחר מכן, שב השוער האגדי לכשירות מלאה, וההיררכיה ברורה לגמרי.

בבאיירן מעריכים מאוד את פרץ, שקיבל שבחים על השקעתו באימונים הן מתומאס טוכל במהלך העונה שעברה, והן מווינסנט קומפני בפתיחת העונה הנוכחית. זה מחמיא ללא ספק, אולם ההערכה הזו תקפה למה שהוא – כלומר השוער השלישי. איש במינכן לא חושב שהוא מסוגל לאיים על נוייר ולהתחרות איתו על האפודה הראשונה. הרעיון הזה אבסורדי מלכתחילה. פרשנים מסוימים גרסו לעתים שהוא ראוי לתת פייט לאולרייך על משבצת השוער השני, אבל גם זה לא ממש רלוונטי מבחינת המועדון. 

דניאל פרץ וסוון אולרייך (טוויטר)דניאל פרץ וסוון אולרייך (טוויטר)

טוכל נתן לו את הכבוד כאשר שיתפו אותו לרבע שעה במשחק הבית האחרון בבונדסליגה בעונה שעברה, וזה היה צ'ופר נאה, אך מעולם לא היה לו צ'אנס להוכיח את עצמו באמת. וגם לא יהיה. על מנת להראות את כישוריו באמת, חייב פרץ לקבל דקות משחק. על מנת לקבל דקות משחק, הוא חייב להראות את כישוריו באמת. זה מעגל שלא ניתן לשבור, ולבאיירן אין שום מוטיבציה לשבור אותו. הישראלי ידע בדיוק את ייעודו כאשר חתם, וזה מה שהוא מקבל. לא יכולות להיות לו תלונות כלשהן, אך הוא חייב לחשוב כיצד לבנות את עתידו לנוכח הסיטואציה, כי במובן מסוים ערכו יורד. במכבי תל אביב הוא יכול היה לקבל חשיפה, גם בזירה הבינלאומית – והרי החשיפה הזו אפשרה את המעבר לבאיירן. בבאיירן אין לו חשיפה כלל.

שוער שלישי יכול להיות ג'וב ארוך טווח, ויש שמסכימים לכך. בבאיירן הייתה דוגמה מצוינת לכך בדמותו של סוון שוייר, שהגיע למועדון בגיל 17 ב-1988, ועזב אותו בחלוף 11 שנה ב-1999. עד 1994 עמד בין הקורות ריימונד אאומן, ואז הגיע במקומו אוליבר קאן. במקביל, היו במינכן גם שוערי משנה טובים, וכך הוגבל חלקו של שוייר ל-20 משחקי בונדסליגה במשך יותר מעשור. הוא מעולם לא התלונן על כך, והיה דמות פופולרית בחדר ההלבשה ובקרב האוהדים. דוגמה מעניינת נוספת היא הילאריו הפורטוגלי, אותו הביא ז'וזה מוריניו לפורטו ב-2006 על תקן שוער שלישי. בעונתו הראשונה בסטמפורד ברידג' המזל שיחק לו, והוא קיבל 18 משחקים בעקבות פציעותיהם של פטר צ'ך וקרלו קודיצ'יני, אך בהמשך בקושי שותף. הוא היה שבע רצון ממעמדו במשך 8 שנים תמימות, ולא התיימר להשתדרג.

יש להניח כי השאיפות של פרץ אחרות, והוא לא ירצה לבלות את כל הקריירה על הספסל, גם אם מדובר במועדון גדול. נכון לעכשיו, התוכניות של באיירן בעמדת השוער ברורות למדי. המועדון פתח במגעים להארכת חוזהו של נוייר עד קיץ 2026, אז יהיה הקפטן בן 40, ואולי יתלה את הכפפות, אם כי עדיין מוקדם מאוד לקבוע זאת בוודאות. פרישתו מהנבחרת מאפשרת לו להתמקד בקבוצה, ומקטינה במידה מסוימת את הסיכוי להיפצע. 

אולרייך ונוייר בהארכת החוזה האחרונה (האתר הרשמי של באיירן מינכן)אולרייך ונוייר בהארכת החוזה האחרונה (האתר הרשמי של באיירן מינכן)

היורש, כפי שסומן כבר מזמן, הוא אלכסנדר נובל. בזמנו, כאשר הגיע משאלקה ב-2020, היו לו שאיפות להדיח את נוייר מיידית, וסוכנו שחרר מספר הצהרות אומללות מאוד בסוגיה שפגעו במעמדו. מאז 2021, הוא נמצא בהשאלות – תחילה שנתיים במונאקו, וכעת בשטוטגרט. הן הוכתרו בהצלחה, במיוחד כעת, ותדמיתו שוקמה בעיני הנהלת באיירן ואוהדיה. החוזה עם שטוטגרט תקף עד 2026, ובמקביל חוזהו בבאיירן הוארך עד 2029 – מה שהופך אותו לבאנקר לקראת העזיבה האפשרית של נוייר. על מנת שיהיה לו סיכוי להתמודד מול נובל, חייב פרץ לשחק באופן קבוע עד אז, ולפיכך השאלה לקבוצה הנכונה תהיה קריטית, מוקדם ככל הניתן.

העניין הוא כי באיירן לא מעוניינת בכך. בקיץ האחרון דווח בגרמניה על העניין שגילו אוניון ברלין ובוכום בישראלי. גם אנדרלכט יכלה להביאו לבלגיה, והוזכרה גם אופציית המעבר לבירת דנמרק, שם גיששו לגביו קופנהגן וברונדבי. כל זה בוטל כי במינכן רצו לשמור על סטטוס קוו. נוייר עדיין נתפס ככוכב שנוטה להיפצע, וגם אולרייך כבר בן 36. מכיוון שבמועדון לא סומכים על שוערים מקבוצת המילואים, פרץ דרוש על מנת להעניק למאמן ראש שקט למקרה חירום. וכל עוד אין מקרי חירום, הוא נשאר בצד.

"לפרץ אין סיכוי ממשי לשחק, אבל המועדון לא יאפשר לו לעזוב בהשאלה בינואר. הוא לא רוצה להישאר עם שני שוערים בלבד. המצב בעייתי מבחינתו. ברור שזה מועיל מאוד להתאמן עם נוייר, אבל הוא כבר לא ילד. בגיל 24 הוא צריך לצבור נסיון, וזה לא יקרה בבאיירן. אולי בקיץ תחתים באיירן שוער נוסף, ואז פרץ יושאל או אפילו יימכר, אבל עדיין יש זמן עד אז", מספר העיתונאי הגרמני נינו דויט

דניאל פרץ (רויטרס)דניאל פרץ (רויטרס)

בהקשר זה הוזכר לאחרונה בגרמניה שמו של בארט ורברוחן, אבל הרעיון מרגיש לא הגיוני, כי מדובר בשוער הראשון של נבחרת הולנד שתפס מקום קבוע בהרכב ברייטון. מדוע שיצטרף לבאיירן כגיבוי של נוייר אם ידוע כי נובל יגיע ב-2026? באיירן תצטרך לחפש מישהו במעמד דומה לזה של פרץ, וכאן קיימת אופציית יונאס אורביג בן ה-21 שצפוי לסיים את חוזהו בקלן ולהפוך לשחקן חופשי. זו יכולה להיות בשורה חיובית מבחינת פרץ, ואז הוא יצטרך לקבל החלטה עקרונית – האם השאלה רצויה מבחינתו, או אולי יגיע הזמן לעזוב את באיירן בתום שנתיים.

זו דילמה לא קלה, כי נכון לעכשיו דרכו להרכב באליאנץ ארנה נראית חסומה, אך מצד שני ממש לא קל לעזוב ביוזמתך מועדון בסדר גודל זה, כאשר יש חוזה עד 2028 בשכר נאה. אם יגיע לגשר, יצטרך הישראלי לקבל את ההחלטה, וגם לבאיירן יהיה מה לומר בנושא.

דניאל פרץ מתאמן לקראת חזרה למגרשים
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה