ראינו היום משחק ענק, תצוגת כדורגל ענקית, לאו דווקא ברמה המקצועית אלא בכל מה שהיה מסביב בסמי עופר. הקהל של בית”ר ירושלים ומכבי תל אביב, משחק קצבי על הדשא שאתה יכול ליהנות ממנו אפילו אם אתה לא אוהד של שתי הקבוצות, ועל אחת כמה וכמה אם אתה אוהד שלהן.
מבחינה מקצועית, המשחק שייך רק ליוסי אבוקסיס, שהוכיח איזה ווינר גדול הוא. לשמור על צביון של קבוצה עם הצורה שבה הוא קיבל אותה בתחילת העונה, עם כל ההפסדים הרצופים, ולבנות קבוצה מגובשת שתרוץ קדימה ותתחבר עם הגיבוי שהוא קיבל מברק אברמוב זה לא מובן מאליו.
יוסי אבוקסיס הראה, רגע לפני סיום העונה הזו, כמה הוא יכול לתרום לכדורגל הישראלי. הדרך שבה הוא ניהל את המשחק, הטריף את השחקנים והגיב למתרחש העלתה את בית”ר לגמר. אם הקבוצה מהבירה תזכה בגמר זה יהיה סיום פנטסטי מבחינתו.
יוסי אבוקסיס, הראה כמה הוא יכול לתרום לכדורגל הישראלי (ראובן שוורץ)ברק אברמוב יכל לראות את השחקנים על הדשא והאוהדים ביציע וכשהכל התחבר נהיה ברור איך צריך לבנות את הקבוצה לשנים הבאות. הוא ראה איך הקבוצה נראית כשהכול עובד ביחד ואם יביא עוד כסף ושחקנים נכונים – בית”ר ירושלים יכולה להיות אימפריה.
אבישי כהן היה תענוג וצריך לקבל בדחיפות את הזימון לנבחרת, כמו גם ירדן שועה שצריך לנשק כל יום את התמונה של אבוקסיס. צריך לתת לשועה הרבה קרדיט על הצורה שבה הרים את עצמו ועשה העונה התקדמות פנטסטית. הוא צריך להיות הפנים של בית”ר ירושלים ולהרים את הרמה של הקבוצה.
ירדן שועה, צריך לקבל הרבה קרדיט (רדאד ג'בארה)מהצד השני, זו עונה כושלת של מכבי תל אביב. כאב לי על כמות האוהדים האדירה שהגיעה וראתה את הקבוצה מאכזבת פעם נוספת. אייטור קראנקה לא מתאים למכבי תל אביב, לא לרוח ולא להישגיות. אם אמרתי שבית”ר צריכה לבנות על הבסיס הקיים את השנים הבאות, במכבי לא צריכים לבנות על הקיים כי הוא לא מה שיביא תארים לקהל הגדול של הקבוצה.
התברכנו במשחק פנטסטי שהראה למה אנחנו אוהבים את הכדורגל הישראלי שתיקן את עצמו אל מול תצוגת הנפל הביזיונית בטרנר אחרי משחק העונה. על בסיס מה שראינו הערב – על הדשא וביציעים – צריך לבנות את העתיד של הכדורגל הישראלי.