בעולם מתוקן, שוער מכבי פ"ת, מרקו וולף, בכלל לא היה אמור להיות בין הקורות. כשמסתכלים על קורות החיים של משפחתו הגרעינית, ניתן למצוא כיוונים אחרים לגמרי. אחותו היא בכלל רופאה, אימו פטריסיה עובדת כמתווכת ואביו ואלדו היה בכלל חבר ממשלה בארגנטינה במשך קרוב לעשור והיום משמש כשר לביטחון פנים בפרובינציית בואנוס איירס, מעין איתמר בן גביר מקומי.
אלא שוולף תמיד אהב לשבור מוסכמות. בעוד שכל משפחתו היהודית נשארה בארגנטינה, השוער בן ה-27, שינסה להצעיד הערב (חמישי) ב-20:30 את מכבי פ"ת לתואר היסטורי ויפתח בגמר מול הפועל ב"ש, החליט לבצע "עלייה" לפני קצת פחות מארבע שנים ולנסות את מזלו בארץ הקודש, אשר על ערכיה גדל לאורך הילדות בעיר הבירה הארגנטינאית.
למען האמת, אם צריך לסכם את הקריירה שלו עד עכשיו, ניתן למצוא שוער שתמיד החל כשוער שני, מעין אנדרדוג תמידי, שהוכיח פעם אחר פעם שבסופו של דבר הוא יפלס את דרכו אל עמדת השוער הבכיר בקבוצתו. כך היה בקבוצת טיגרה הארגנטינאית בה החל את קריירת הבוגרים שלו וכך קורה עכשיו במלאבס.
וולף עזב את המדינה בה גדל ולמען האמת בה גם היה מוכר יותר כי הבין שהוא צריך שינוי. היה זה לפני תחילת עונת המשחקים 2021/22. מכבי פתח תקווה רק העפילה לליגת העל תחת המאמן גיא לוזון, כשהשוער אריק ינקו היה השוער הבכיר.
סוכנו ואחד האנשים הקרובים אליו, ריקי קנטרביץ', המליץ עליו רבות למאמן השוערים ויקטור בוכניק ולמנכ"ל כיום אופיר לוזון ובמכבי פ"ת קפצו על המציאה. יש לציין שרק כמה שנים קודם לכן מי שעוד הייתה מועמדת לקלוט אותו הייתה מכבי חיפה.
הסקאוט הראשי דאז, גוסטבו בוקולי, הגיע לצפות בו, אך החליט לוותר. מספר שנים לאחר מכן, בוחניק, מי שאחראי על תחום השוערים בעשור האחרון בפ"ת והפך גם למאמן השוערים בנבחרת הצעירה תחת גיא לוזון, שוב פגע בזיהוי.
וולף היה אז שוערה השני של טיגרה, אך לא זכה ליותר מדי קרדיט. היו לו שתי הופעות בעונתו האחרונה, כאשר דווקא כשקיבל את הקרדיט במשחק גביע ליברטדורס נגד קבוצה בוליביאנית הגיעה הקורונה וההתקדמות של השוער, שאז היה בן 23, נעצרה. השוער הגיע לישראל, לאחר שהשלים את הליך קבלת תעודת הזהות הכחולה אותה קיבל כשהגיע לארץ, לא לפני שהיה בהסגר במשך חודש ימים במלון, בשל הנגיף.
השנה הראשונה שלו במלאבס, לא העידה על העתיד לבוא. וולף היה השוער השני הקבוע, כשהמפנה חל בעונה שעברה בליגה הלאומית, במכבי פ"ת חשבו כבר אז על הפיכתו לשוער הראשון, אך כשהגיעה ההזדמנות לצרף את דני עמוס, שוער בכיר בליגה, המאמן שי ברדה שהכיר אותו מימי מכבי נתניה קפץ על המציאה.
וולף לא אמר נואש ובמהלך העונה תפס את מקומו של עמוס והיה גורם משמעותי בעונת החזרה לליגת העל. שוער ראשון בליגת העל? גם הפעם במועדון לא סמכו על השוער הארגנטינאי-ישראלי, לפחות לא במבחן התוצאה.
המאמן בני לם התעקש להחתים את רובי לבקוביץ', מתוך החלטה שהוא רוצה לראות שוער בכיר במועדון. במכבי פ"ת ניסו להניע אותו מההחלטה, בטח לנוכח השכר הגבוה שדרש לבקוביץ', כשכל זה קרה לאחר שהמו"מ עם רועי משפתי, שכבר התקדם במגעים, התפוצץ.
אלא ששוב השוער שתמיד הוכיח לצוותים המקצועיים שטעו פילס את דרכו לשער. בכלל, אם מסתכלים על הקריירה שלו, בכל מקום הוא החל כשוער השני, רק כדי להוכיח לאחרים שטעו. בראיון שערכתי עימו בבואנוס איירס בשנה שעברה, הוא אמר: "אמרתי עוד קודם לכן בקיץ שהשוער שיבוא צריך להיות מוכן להיות בספסל, כי אני לא אצא מהשער. בראש שלי תמיד הייתי שוער ראשון. גם כשלא שיחקתי, תמיד הייתי באזור הזה של להיות שוער ראשון".
ההכרה הופיעה רק העונה, עם הנסיקה של מכבי פ"ת, בעיקר בחלקה השני של העונה. וולף, שהתאמן בילדותו אימונים פרטיים לאחר המסגרת הלימודית אצל אלחנדרו סאקוני שמשמש כיום כמאמן השוערים של האימפריה הארגנטינאית ריבר פלייט, הפך לשם מוכר בכדורגל הישראלי.
בשיחות עם אנשים במלאבס הם מספרים קודם כל על תהליך: "כשהוא הגיע לארץ, הוא היה מעט רך מדי באופי שלו, אפשר להגיד טוב מדי. זה לקח זמן לחספס אותו, כי כשהוא הגיע היה צריך טיפה ללטש אותו. עדיין יש דרך ויש לו עוד המון פוטנציאל להראות, אבל היום הוא מהשוערים הישראלים הכי טובים שיש, אם לא הכי טוב מאלה שמשחקים בליגת העל", אמרו במכבי פ"ת.
גם לאורך השנים בהן הוא לבש את מדי הכחולים היו ספקות. היו תקופות שבהן במכבי פ"ת לא היו משוכנעים שהוא צריך להמשיך, אך בוחניק הבהיר: "חכו רק לאחרי החגים". לצורך העניין, היו"ר אבי לוזון הבהיר בשיחות סגורות כי בניגוד לשחקנים כמו עידן טוקלומטי, שמועמד למכירה בקיץ, בעניין וולף אין מה לדבר. "אני לא מוכר אותו גם בשני מיליון דולר", אמר.
במכבי פ"ת ראו את היכולת שלו בחצי העונה השנייה, כאשר מספר סוכנים כבר החלו להתעניין מול המועדון והשחקן במטרה להביא עבורו הצעות מקבוצות גדולות יותר. בקבוצה מיהרו להחתימו על חוזה חדש לשלוש שנים נוספות, כשלכולם ברור שביכולת הנוכחית ההתעניינות תגבר.
כשמסתכלים מקצועית על וולף ניתן למנות מספר נקודות מרכזיות אשר מובילות ליכולתו וביניהם עבודת הרגליים שלו על קו השער, הדחיפה החזקה של גופו והיציאה מהמקום. במכבי פ"ת מספרים שגם הפן המנטלי הוא דבר בולט אצלו: "גם כשהוא קצת פצוע, הוא תמיד רוצה לשחק ולא לוותר על משחקים".
רגע לפני גמר הגביע, המשחק החשוב ביותר של מכבי פ"ת בשנים האחרונות, ניתן לבשר כי אם לא תחול הפתעה גדולה של הרגע האחרון, וולף יהיה השוער הראשון של המלאבסים בעונה הבאה וסוף סוף, אחרי שנים בהן היה צריך להוכיח את עצמו מהספסל, הוא יזכה לקרדיט.
ברקע ההצלחה בקבוצה, עולות מחשבות על הנבחרת. אז נכון, דניאל פרץ ועומרי גלזר הם השוערים הבכירים ובצדק, אך במועדון בטוחים שאם הוא היה יכול להיות מזומן וולף היה צריך להיות השוער השלישי. אלא שפה טמונה הבעיה, על פי החוק, השוער יצטרך להמתין עוד שנתיים. "החלום הגדול שלי? לשחק בנבחרת ישראל. ברור שזה יכול לקרות" הוא אמר באותו ראיון ל-ONE בשנה שעברה.
אם לא יחולו הפתעות, הוא יישאר פה שנים הקרובות. החיבור עם ישראל הוביל גם למציאת בת זוג ישראלית, אשר משמשת כאחות בבית החולים איכילוב. החבר הכי טוב בקבוצה, רוני לאופר, איך לא, בן למשפחה ארגנטינאית. עוד לפני המחשבות על הנבחרת, גם וולף יודע: הופעה טובה בגמר וגביע היסטורי לראשונה מאז 1952 יעשו את ההבדל.