אחד הקמפיינים המשעממים והגרועים של נבחרת ישראל מאז שאני זוכר אותה הגיע לסיום. כמו שאמרתי בתחילת הקמפיין: ישראל לא צריכה לעלות למונדיאל או ליורו, אבל אני כן מצפה מהנבחרת שלנו לשחק כדורגל חיובי ואפילו לפעמים קצת הרפתקני. בנוסף, אני מצפה שתרגש את הקהל. מצטער חברים, בשני המקרים האלו הנבחרת כשלה. היא שיחקה כדורגל מפוחד כמעט לאורך כל הקמפיין וגם שיעממה את הקהל שלה.

מבחינה מקצועית, לא התקדמנו מאז שאלי גוטמן מונה לתפקיד המאמן הלאומי. להיפך, לטעמי הלכנו אחורה. לא ראינו שום דרך. שיטת המשחק והסגנון השתנו ממפגש למפגש ואפילו במשחקי האימון זה לא היה זה. אין לי בעיה עם הפסדים. גם נבחרות טובות משלנו הפסידו בעבר ולא עלו לטורנירים גדולים. אבל יש לי בעיה עם הדרך שהנבחרת הציגה. לא ייתכן שב-90 אחוז מהמשחקים ישראל התגוננה, לא יזמה וחיכתה לראות מה היריבה תעשה.

אני חושב שנהיה חכמים אם ניתן לשחקנים שלנו את האמונה שאנחנו מחזיקים מהם וחושבים שהם טובים. אנחנו צריכים לתת להם את חופש הפעולה במגרש ולא לקבע אותם ולהפוך אותם לרובוטים. לתשומת לב כל מי שקורא את הטור הזה ואוהב את הכדורגל הישראלי: תמיד רצינו לקנות כרטיס למשחק של הנבחרת בגלל שחקנים כמו ראובן עטר, אורי מלמיליאן, חיים רביבו, איציק זוהר ועוד רבים אחרים, אבל היום האוהדים כבר לא ממהרים לקנות כרטיס.

אלי גוטמן והשחקנים (חגי ניזרי)
אלי גוטמן והשחקנים. הלכנו אחורה (חגי ניזרי)
 

הכישלון הגדול ביותר של הנבחרת הוא הנתק שלה מהציבור. האוהדים כבר לא ממהרים להגיע לאצטדיון רמת גן ואלמלא כריסטיאנו רונאלדו שהגיע לפני כמה חודשים ועשה פה מסיבה אחת גדולה, כל הקמפיין הזה היה יבש כמו הנגב.

המשחק האחרון מול צפון אירלנד סימן את כל הקמפיין העלוב הזה. משחק גרוע של ישראל, משעמם וברגעים מסוימים היריבה המסכנה ששיחקה נגדנו נראתה טוב בהרבה מהכחולים-לבנים. התוצאה פחות מעניינת כי מדובר בגארבג' טיים, אבל רמת המשחק של הנבחרת לאורך כל 90 הדקות הייתה מאכזבת מאוד והראתה שגם במשחק האחרון בקמפיין, ישראל לא עשתה שום התקדמות אלא הלכה אחורה. זה היה ערב של עוגמת נפש גם בשביל המעטים שהגיעו (אגב, כל הכבוד לאלו שהגיעו, שלא קיבלו תמורה למינוי שהם קנו).

לסיכום, אני מצפה מקברניטי ההתאחדות לעשות חושבים כדי שבקמפיין הבא תהיה לנו נבחרת תוססת, יוזמת וכזו שהקהל יחזור לאהוב אותה.

הציון של הקמפיין הזה הוא אמנם נכשל ובגדול אבל יש נקודת אור יחידה: עדן בן בסט ותומר חמד, מצטייני הקמפיין. ללא ספק הצמד הזה הוכיח שהוא שווה שערים גם שהנבחרת מתגוננת. מגיע להם שאפו גדול. אני חושב ששניהם יובילו את הנבחרת בחוד גם בקמפיין הבא. אגב, אם לא בן בסט היינו מסיימים במקום האחרון בבית. השחקן היציב בקמפיין היה טל בן חיים. הוא עמוד התווך של ישראל בהגנה. הוא הבלם הגדול ביותר בנבחרת ישראל בכל הזמנים ביחד עם אבי כהן.

המאכזב שלי הוא ביברס נאתכו. לטעמי השחקן המוכשר ביותר בנבחרת. היכולת שלו לא באה לידי ביטוי בישראל לעומת משחקיו בקאזאן ובהפועל תל אביב בעבר, אז ראינו את היכולות שלו.

נאתכו מאוכזב (יוסי ציפקיס)
נאתכו. המאכזב בנבחרת (יוסי ציפקיס)
 

אתם בטח מצפים שאגיד מי צריך להוביל את הקמפיין הבא. לא תשמעו ממני דבר כזה. בנבחרת תמיד צריך לבחור את השחקנים שמצויים בכושר הטוב ביותר בזמן הנתון והרי אי אפשר לדעת מעכשיו מי יהיו אותם השחקנים. אני מדבר גם על דודו אוואט שכולם אומרים שהוא סיים את דרכו בנבחרת. אם הוא יהיה בכושר הטוב ביותר במשחק הבא של ישראל, הוא צריך להיות בהרכב. הגיל ממש לא מעניין אותי.

כמו שראיתם על גוטמן לא דיברתי יותר מדי. דשנו בו מספיק. הוא הרי יודע לבד שהוא נכשל ולא צריך לחזור על כך מיליון פעמים.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה