1. עוד לפי שריקת הפתיחה אמש (שלישי) למשחק של נבחרת ישראל, אנשי הנבחרת שהיו באצטדיון פארקן בקופנהגן קינאו. כ-38 אלף אוהדים דנים מילאו כל פינה באצטדיון עם דגלים, חולצות ושירת עידוד ללא הפסקה. פשוט אווירה של גן עדן לכדורגל, גם אם עבור נבחרת ישראל זה היה גיהנום.
אין ספק שהיורו האחרון עשה טוב לכדורגל הדני שחזר לפרוח. אוכלוסיית דנמרק מונה רק כ-5.8 מיליון תושבים, לעומת אוכלוסיית ישראל המונה 9,391,000 מיליון תושבים. גם בצורת העידוד לאורך המשחק יש הבדל גדול בין הקהל הדני לזה הישראלי. זאת בלי קשר לקריאות הבוז שהופנו למונס דאבור.
יש הבדל גדול בתרבות העידוד, בצורת העידוד, בתמיכה בין הקהל הדני לזה של נבחרת ישראל. אך נחזור לשבת החולפת, רק כ-12.5 אלף אוהדים הגיעו לתמוך במשחק נבחרת ישראל, בתצוגה הגדולה מול אוסטריה בסמי עופר. שני שליש מהאצטדיון נשאר ריק. נכון שבהתאחדות עשו טעות עם ההודעה על כך שבגלל הדרישות לרווח בין האוהדים הוחלט על מכירת הכרטיסים ליציעים התחתונים, ובכך לדעתי מנעו כניסת עוד כמה אלפי אוהדים. אך יחד עם זאת, יש בעיה בכדורגל הישראלי בחיבור בין הקהל לנבחרת. הבעיה הזו החריפה במהלך השנים האחרונות.
2. בעוד כל אחת מקבוצות הצמרת מוכרת קרוב לכ-20 אלף מנויים שנתיים, מכבי חיפה ומכבי תל אביב, בנבחרת אין את האטרף הזה, אין את הרעב מבחינת הקהל. בהתאחדות לכדורגל חייבים לשבת ולראות איך משפרים את זה, כי בעבר היה טירוף סביב הנבחרת, למשחקים כמו מול אוסטריה לא נשארו כרטיסים, היו נחטפים.
פעם אצטדיון רמת גן היה הבית של הנבחרת, אך מאז האצטדיון הפך לאתר בו יושבת בעיקר יציקת בטון שיושבת על קרקע ששווה הרבה מאוד כסף, כאשר החליטו משום מה להפוך את הנבחרת לקרקס נודד, כל משחק מתקיים באצטדיון אחר.
אני חושב שבהתאחדות חייבים להפסיק את זה. נדידת הנבחרת בין הערים, בינתיים לא מוכיחה את עצמה. ההתאחדות צריכה לסגל לנבחרת אצטדיון אחד שכולם ידעו שזה הבית שלה. כדי לחבר את הנבחרות, אז יש את נבחרות הנערים, נוער, צעירה שאפשר שהן תשחקנה כל פעם בעיר אחרת.
למה שאוהד כדורגל, למשל חיפאי שרוכש מנוי לנבחרת, ייאלץ לנסוע עד לאצטדיון טרנר בבאר שבע כדי לראות את הנבחרת? אותו הדבר לגבי אוהד מתל אביב. יהיו כאלה שיהיה להם מה להגיד, אך לדעתי צריך לקבוע שבלומפילד, אשר ממוקם באמצע עבור הצפון והדרום, יהיה הבית של הנבחרת בשנים הקרובות עד שאולי יקום מתישהו אצטדיון לאומי. צריך משהו קבוע ולהפסיק עם הגימיקים והאלתורים. זה יעשה טוב יותר לכולם במקום לפזר בין האצטדיונים, ועובדה שלאצטדיון ר”ג, שהיה הבית של הנבחרת, הגיעו אוהדים רבים למרות התנאים הלא ראויים עבור הצופה במגרש.
ההתאחדות חייבת לראות איך לחבר יותר את הנבחרת לאוהדים, לשתף קבוצות, להוריד מחירים עוד יותר, וכאשר יתאפשר (לוח הזמנים המטורף מונע זאת לרוב כיום, וכמובן ענייני הקורונה) – לפתוח שוב אימונים לקהל. פעם כל אימוני הנבחרת היו פתוחים, והיו מגיעים אליהם לא מעט מאוהדי הכדורגל.
3. השיטה הנוכחית כשלה, לא עובדת, קרסה, וחייבים לעשות משהו אחר, משהו מרענן. אין מה לחזור על הטעויות ולאחר מכן להצטער על מה שנעשה. חייבים להפיק את הלקחים לקראת מוקדמות היורו 2024 בגרמניה, וחייבים לעשות את זה כמה שיותר מוקדם.
אני בטוח שמנכ”ל ההתאחדות לכדורגל, יוסי שרעבי, איש רציני, ינתח את מה שקורה ולמה זה קורה, וידע להכין תכנית רצינית, מעמיקה, שנותנת פתרון לסיטואציה הקיימת כיום בו הקהל לא מאמין בנבחרת ישראל.
4. אני לא מאשים את וילי רוטנשטיינר בהפסד אמש. בכל מקרה היינו מפסידים לנבחרת שעדיפה עלינו בכמה דרגות, ברור שיש הבדל איך אתה מפסיד. אני כבר קורא שיש שאורזים לו את המזוודות, אבל מי שעושה זאת אלו אותם אלו שמינו אותו כמאמן.
הם אלו שהפכו את וילי ממנהל מקצועי למאמן, עשו סטארט-אפ ישראלי, שבינתיים לא ראיתי שיש עליו קופצים בעולם. נכון, וילי טעה בהרכב שלו, בכך שנתן שליטה בשדה לדנים לאחר שהנבחרת עלתה בחיסרון מספרי במרכז המגרש. זאת כאשר מראש ידוע שיש לנו בעיה עם הבלמים של הנבחרת. אי אפשר להמציא כעת בלמים, וכאשר יש כזו בעיה, אז היה צריך לשחק עם שני בלמים בקו של 4 שחקנים ולעלות עם קישור הרבה יותר אגרסיבי, חזק עם עוד קשר אחורי אמיתי שיכול לשחק עם גמישות טקטית וכאשר צריך הוא הופך להיות בלם תוך כדי תנועה אחורית.
אין מה לעשות, כאשר יש לך בלמים גרועים אז אתה מעבה את הקישור, אך וילי פשוט מתעקש על שלושת הבלמים ובכך מאפשר בקלות ליריבה להגיע לתוך הרחבה. רוטנשטיינר חייב להבין שאפשר לעלות בעוד מערך, שאפשר גם לשנות תוך כדי תנועה.
5. לגבי המחלה של המצבים הנייחים. זה דבר שאי אפשר ללמד ביום אחד כאשר השחקנים בוגרים, מקצועניים, ורובם אף משחקים בקבוצות מעבר לים. זו מחלה של הכדורגל הישראלי, מחלה קשה. זה קשור למחויבות וריכוז של השחקנים ואף למנטליות.
אסור ברמות האלה לקבל כל כך הרבה גולים ממצבים כאלה. זה מראה משהו לקוי בבסיס. שחקן שחוזר על הטעויות האלה אסור לו לשחק בנבחרת ישראל. זה דבר שאם תראו משחקים של ילדים או נערים בכדורגל הישראלי, תראו את הטעויות האלו חוזרות על עצמן כמעט מידי שבת.
בקבוצות ובנבחרות הצעירות חייבים להתחיל לעבוד על כך מגיל צעיר, להקדיש לפחות אימון בשבוע כולו ל'מחלה' הזו ולא כמה דקות ביום אימון. בצורה כזו לא נתקדם.
אני מצפה שבנבחרות הצעירות ובכל מרכזי המצוינות של ההתאחדות כולל האקדמיות יתחילו לעבוד על כך בצורה רצינית, שזה יופיע בתכנית העבודה כאחד הדברים היותר חשובים, כי אחרת נראה עוד משחק ועוד טורניר של הנבחרת עם אחת הבעיות הגדולות של הכדורגלן הישראלי.