אין ספק בכלל, הקריירה של ליאור רפאלוב שונה בתכלית מרוב חבריו בכדורגל הישראלי. הוא בדך לסגור כבר 12 עונות בליגה הבלגית, דבר לא שכיח, ולרפאלוב שבסוף החודש יחגוג 37 אין בכלל מחשבות על פרישה באופק, להפך.
לפני שיצא לקריירה האירופית שלו הקשר הספיק לזכות עם מכבי חיפה בשלוש אליפויות, בבלגיה יש לו עוד שתי אליפויות, שתי זכיות בגביע הבלגי, כדורגלן השנה בבלגיה וכן זכייה בנעל הזהב הבלגית.
נראה שרפאלוב נהנה כיום מאוד, במיוחד אחרי שקבוצתו אנדרלכט החליפה מאמן. הוא אף פתח ביום חמישי בהרכב הקבוצה בניצחון המשמעותי שלה 0:2 מול אלקמאר שקירב אותה לחצי גמר הקונפרנס ליג.
כשמדברים עם רפאלוב מבינים מהר מאוד, שיש לו כוונה להמשיך לשחק מעבר לעונה הנוכחית, הוא אוהב את החיים בבלגיה שבה משפחתו התאקלמה היטב, והבן שלו נראה בדרך להמשיך את הדרך של האבא.
בראיון בלעדי ל-ONE רפאלוב פירגן למכבי חיפה, דיבר על העתיד של בכר באירופה, השמירה על הגוף בגיל מאוחר כשחקן כדורגל וכמובן על הפצע בנושא הזימון לנבחרת ישראל.
איך אתה מסכם את העונה שלך עד כה?
"העונה אני עם שישה שערים ושבעה בישולים כולל המשחקים באירופה. מאז הגיע בריאן המאמן החדש בינואר אני משחק יותר בקישור כ-50/50, הוא מעדיף אותי הרבה יותר בניהול ובניית ההתקפה מהשליש הראשון והשני של המגרש ומשם לספק כדורים לשלישיית החלוצים שלנו והאמת שאני נהנה מהתפקיד הזה.
“כמובן שאני אוהב לשחק יותר בעמדה מתחת לחלוץ במרכז שם אתה הרבה יותר מסכן את שער היריבה ובהרבה מקרים גם הרגל המסיימת, אבל אני כשחקן לאורך כל הקריירה תמיד ידעתי איך להסתגל לשיטות ומאמנים שונים ושמתי את המטרות של הקבוצה תמיד לפני הכל, לכן אני מקבל את כל הערכה הזו בכל מועדון ששיחקתי פה בבלגיה".
מאיפה עדיין יש לך אנרגיות למשחק בשעה שלא מעט שחקנים בגילך כבר פרשו?
"בסוף החודש אחגוג 37 ואני נהנה מכל רגע על המגרש, מתלהב ושמח על כל ניצחון במשחקונים ובאימונים. אני לוקח את הגיל והניסיון שלי כיתרון על המגרש ובחדר ההלבשה ולא ההיפך. אני מודע לגוף שלי ,מקשיב לו, יודע מתי לתת פוש ומתי לקחת עוד יום התאוששות”.
איך אתה שומר על עצמך פיזית?
“לעשות אימונים רק בשעות שהקבוצה מתאמנת בכדורגל של היום זה לא מספיק. ההתעסקות שלך בחיזוק הגוף, שיפור קבלת החלטות במשחק, להבין וללמוד סגנונות שונים של מערך כזה או אחר, אלה מרכיבים שאתה חייב כספורטאי להמשיך לעסוק בשעות של אחרי אימוני הקבוצה. שעות שינה, מה אתה אוכל, מה אתה שותה, אילו תוספי תזונה אתה לוקח. כל אלה מרכיבים שהם בלוז היומיומי שלי. זה לא קל אני יודע, אבל אי אפשר בלי זה היום".
אתה כבר סוגר 12 שנים בבלגיה, דבר שבכלל לא מובן מאליו, כשיצאת חשבת שתהיה שם כל כך הרבה שנים? אתה חושב כבר על הסוף, על פרישה?
"פרישה היא בכלל לא אופציה כרגע. אני מרגיש נהדר פיזית, שומר על עצמי כדי לספק איכות על המגרש ולתת פייט לשחקנים הצעירים והמוכשרים שלנו. אני נהנה מאוד מכל רגע. אנחנו בעונה פחות טובה בליגה לעומת שנה שעברה, אבל בקמפיין נהדר באירופה, מרחק מאוד קטן מלהשיג כרטיס לחצי גמר.
“מעטים השחקנים שזוכים להגיע למעמד חצי גמר של מפעל אירופי וזה מה שנותן לנו את הדרייב לסיים את העבודה במשחק השני בשבוע הבא שהולך להיות קשה במיוחד, למרות היתרון 0:2 שיש לנו מהמשחק הראשון".
אני מבין שחזרה לישראל ופרישה במכבי חיפה לא על הפרק מבחינתך?
"תראה, מרכז החיים שלי הם בבלגיה, בכדורגל אתה לא יכול לפסול שום דבר כי המקצוע הזה הוא כל כך דינמי שאתה לא יכול לתכנן כלום מעל שנה קדימה. אני וגל התחתנו כשהייתי בבלגיה, הילדים נולדו בבלגיה. גל עסוקה מאוד בעסק שלה, אני עסוק מאוד בכדורגל ועסקים בתוך בלגיה.
למרות זאת תמיד נישאר ישראלים, אנחנו בכל עשייה שלנו פה מרגישים כשגרירים של ישראל ואני מאוד שמח על כך שהצלחנו לגרום לכל כך הרבה אנשים לשנות את הדעה על העם היהודי ומדינת ישראל".
הבן שלך אדריאן הולך בעקבותיך, מה אתה יכול לספר על כך?
"מה שאני יכול לומר על אדריאן בני הבכור שאני קודם כל שמח לראות את התשוקה שיש לו למשחק, זה בדם שלו, ומשם הכל מתחיל. אם אין לך את החיידק הזה לראות כל משחק בטלוויזיה ולצאת לגינה בכל רגע אפשרי לשחק עם הכדור אז זו בעיה, לכן זה מעודד אותי מאוד.
“עדיין דרך ארוכה לפניו. הוא נמצא במחלקת הילדים של אנטוורפן, קבוצה חזקה מאוד עם ילדים מאוד מוכשרים, מתמודדים בהרבה טורנירים מול כל הקבוצות הבכירות באירופה מגרמניה צרפת והולנד השכנות. הוא יודע מה נדרש ממנו לעשות כדי להצליח ואילו ויתורים והקרבות יגיעו בהמשך כדי להפוך למקצוען. בכל מקרה אני אתמוך בו לכל אורך הדרך בכל דבר שהוא יחליט בהמשך".
מה אתה חושב על מה שקורה בישראל מבחינת כל הקיטוב כמי שנמצא כיום מבחוץ?
"לגבי המצב בישראל. כמובן שאנחנו עוקבים וכואבים את המצב בארץ, אתחיל בתנחומים למשפחות ההרוגים, זה קורע את הלב לראות את התמונות. יש לנו כל כך הרבה אויבים בחוץ שרוצים להרוס את המדינה היחידה שיש לעם היהודי ואני באמת מקווה ומאחל שאזרחי ישראל יפסיקו במלחמות הפנימיות ביניהם, יפסיקו את ההסתה והקרע שנוצר בין האזרחים וינסו להגיע להסכמות ופשרות משני הצדדים כדי להיות מאוחדים מול כל האתגרים שיש לנו כיהודים וכישראלים".
איך זה יכול להיות שאת ההופעה האחרונה שלך במדי נבחרת ישראל רשמת ב-6.10.2017 נגד ליכטנשטיין? מי אשם בכך? זאת תחושת החמצה מבחינתך שיש לך רק 40 הופעות בנבחרת ישראל?
"בעניין נבחרת ישראל יש תחושת החמצה ללא ספק. כבר אמרתי בעבר שבשנים הכי טובות שלי ככדורגלן לא התמזל מזלי להיות דמות מרכזית בנבחרת ישראל, בעיקר בתקופה שהסיכויים לעלות ליורו עלו משמעותית בזכות השיטה החדשה. הכי היה קשה לי להסביר את הסיבות לכך למאמן נבחרת בלגיה רוברטו מרטינס כששאל אותי איך זה בכלל יכול להיות".
מה לגביך עם הצמד החדש שמוביל כיום את הנבחרת, יוסי בניון ואלון חזן?
"כשיוסי מונה לתפקיד מנהל הנבחרת הוא חייג אליי במטרה להחזיר אותי למשחקי אימון שנערכו ביוני בפגרת סוף העונה, אנחנו חברים מאוד טובים והוא הסביר לי את הרצון שלו להחזיר אותי פנימה אחרי כל תקופת האוסטרים. הסברתי לו באותה עת כמה חשוב לי לצאת לפגרת קיץ בזמן שהמשחקים של הנבחרת הם משחקי אימון ולתת לגוף מנוחה אחרי עונה מאוד אינטנסיבית שהייתי שותף לכמעט 50 משחקים והוא כיבד את הבקשה שלי".
מה עמדתך לגבי פרשת החדר של ערן זהבי?
"בעניין יוסי וערן זה נושא שאני לא רוצה להיכנס אליו. יש לי כבוד גדול לשניהם ואני חבר טוב של שניהם ולכן בלי לדעת את כל הפרטים לא חכם מצידי להביע את דעתי".
אתה עוקב אחרי מכבי חיפה? מה אתה חושב על ההצלחה של הקבוצה?
"לגבי מכבי חיפה, אני מאוד שמח על הצלחת הקבוצה. לראות את כמות האוהדים בסמי עופר והאווירה באצטדיון גורם לצמרמורת בגוף. המשחק האחרון שראיתי היה המחצית השנייה של הקבוצה מול מכבי תל אביב בבלומפילד.
“אני מחייך לעצמי כשאני רואה את דילן וסק ששיחקו איתי באנטוורפן וכיף לראות אותם מצליחים, הם הסתגלו מהר מאוד ולא היה לי ספק שיצליחו. גם לראות את רמי גרשון שם תמיד כשהקבוצה צריכה אותו. להשיג אליפות שלישית ברציפות זה אתגר קשה ביותר והם בדרך הנכונה לעשות זאת. הרבה מחמאות לברק בכר ולכל מקבלי ההחלטות במכבי חיפה שהחזירו את הקבוצה לגדולתה".
במקום ברק בכר היית עוזב לטובת ההצעה של הכוכב האדום?
"אני לא יודע אם ברק יעזוב לסרביה, אבל זה בהחלט יהיה אתגר חדש עבורו במועדון גדול שכנראה יעפיל אוטומטית לליגת האלופות. בכל מקרה, ממה שאני שומע ממכרים של שנינו, אני צופה לו עתיד ורוד באירופה".
מה אתה חושב על רמת הליגה בישראל?
"אני חושב שהליגה טובה הרבה יותר מאיך שהאירופאים חושבים. יש לנו שחקנים ישראלים איכותיים שגם הבינו מה נדרש מכדורגלן לגבי רמת האימונים וחיים ספורטיביים כדי להגיע לרמות גבוהות יותר".
מה הרגע הכי גדול שלך עד כה?
"הרגע הכי גדול בקריירה הוא ללא ספק הזכייה בנעל הזהב ושחקן השנה בבלגיה, זה אירוע גדול וחשוב מאוד פה. רק חבר’ה משלנו ששיחקו פה כמו אליניב ברדה, רמי גרשון ואחרים יבינו על מה מדובר.
“החיים שלי פה מתחלקים לשניים – המעמד והיחס של לפני ואחרי הזכייה. הכבוד וההערצה שאני מקבל בכל רחבי בלגיה זאת חתימה עבורי שהצלחתי לעשות פה משהו גדול. זאת הייתה המטרה בפעם הראשונה שהגעתי לאירוע של נעל הזהב ב-2011, להשיג את התואר והמעמד הזה. להיות באותה רשימה עם שחקנים שעשו קריירה מטורפת ברמות הגבוהות ביותר וכל זה יחד עם גל והילדים על כר הדשא לעיני אצטדיון מלא זה רגע שאתה חולם עליו כילד קטן וזה ללא ספק רגע של המון אמוציות וגאווה שילכו איתי לכל מקום בעתיד".
אגב, לסיום, אתה גם מתכוון להצטרף לטרנד של כתיבת ספר כמו שאנחנו רואים לאחרונה ע"י לא מעט שחקנים?
"אני לא מתכנן לכתוב ספר, כל כולי בהווה ובמשחקים הקרובים. מתרכז רק בתפקיד שלי כשחקן".