אין בטורקיה קבוצה שנואה יותר מאיסטנבול בשאקשהיר. אין לה אוהדים, אין לה היסטוריה, אין לה בעצם כלום – רק קשרים פוליטיים במפלגת השלטון ותקציב גבוה. עם הכלים האלה היא השתלבה בצמרת הגבוהה, הזיזה הצידה את הכוחות המסורתיים, ואחרי מספר ניסיונות כושלים אפילו זכתה באליפות ב-2020. כשזה קרה, כמעט כל חובבי הכדורגל המדינה זעמו וחשו סלידה עמוקה מהקבוצה שתפגוש ביום חמישי, 20:45 את מכבי נתניה בסיבוב השני של מוקדמות הקונפרנס ליג.
אוהדי פנרבחצ'ה, גלאטסראיי ובשיקטש לא סובלים אלה את אלה, ולא מסכימים כמעט על כלום, אבל בדבר אחד הם מאוחדים – התיעוב העמוק כלפי בשאקשהיר. כולם משוכנעים שאין לה זכות קיום, ומעסיקים את עצמם בשאלה הגדולה – מדוע לכל הרוחות בחר הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להתחיל לתמוך בקבוצה ללא קהל כלשהו. מדוע, אחרי העליה לליגה הבכירה ב-2014, שינה המועדון הזניח הזה את שמו, מינה שמונה חברי הנהלה המזוהים עם מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן, והחל להשקיע סכומים חסרי תקדים כדי לגייס כוכבים לשחק אל מול היציעים הריקים של האצטדיון שנושא באופן אירוני ומגוחך דווקא את שמו של המאמן המפורסם פתיח טרים, שמזוהה בכלל עם גלאטסראיי?
על פניו, זו שאלה לא טריוויאלית. ארדואן ידוע כאוהד מושבע של פנרבחצ'ה, ויש לו גם קבוצה קטנה אהובה ברובע בו גדל – קסימפאשה, אשר האצטדיון שלה נקרא על שמו. ובכל זאת, בחר הנשיא לדחוף קדימה בכל הכוח את בשאקשהיר, מאחורי הקלעים ומבלי לקחת את הקרדיט לעצמו. עיתונאים ואוהדים טורקים רבים סבורים כי המניע לכך הוא הרצון לזרוע פחד ולהעביר את המסרים הנכונים.
רג'פ טאיפ ארדואן (רויטרס)הפרשן קאן ביאזיט הסביר: "לאורך זמן, התברר לארדואן שהאנשים היחידים עליהם הוא לא מסוגל להשתלט הם אוהדי הכדורגל. לא במקרה נטלו אוהדי כל 3 הקבוצות הגדולות באיסטנבול חלק פעיל במחאה הסוערת נגד המשטר ב-2013. ארדואן חושב כי באמצעות שליטה במועדון כמו בשאקשהיר הוא מעביר מסר לבעלי המועדונים הגדולים ומאיים לקחת מהם את הכוח אם לא יישמעו להוראותיו ולא ירסנו את הקהל שלהם. הוא רוצה לשדר כוח בזירת הכדורגל, ואין לו יכולת להשיג השפעה כזו במועדונים המסורתיים. אז הוא לקח לעצמו מועדון מלאכותי".
הגרסה הזו נשמעת אמינה יותר אם לוקחים בחשבון את העובדה כי בשאקשהיר סימנה את הכוכבים המזוהים עם המועדונים הגדולים. אמרה בלוזוגלו, הכוכב של פנרבחצ'ה שכיכב בעברו באינטר, ניוקאסל ואתלטיקו מדריד, גויס לשורות בשאקשהיר כשחקן, קיבל את סרט הקפטן – וכיום משמש כמאמן אחרי שפותה לעזוב את תפקיד המנהל הספורטיבי של הקנריות. ארדה טוראן, הסמל של גלאטסראיי, גויס לבשאקשהיר בהשאלה מברצלונה במשך שנתיים בין 2018 ל-2020. דמבה בה, החלוץ הצרפתי-סנגלי שהיה כה אהוב בבשיקטש, הובא לבשאקשהיר בין 2019 ל-2021. כך מבהירה מפלגת השלטון המושחתת לבעלי מועדוני הפאר – אם לא תיישרו קו איתנו, ניקח מכם את הכל.
דמבה בה במדי בשאקשהיר (רויטרס)כוכבים זרים לא מעטים לבשו את מדי בשאקשהיר, וביניהם גאל קלישי, עמנואל אדבאיור, רוביניו ומרטין שקרטל. לא רק השכר המפנק משך אותם, אלא גם הזדמנות לשחק ללא לחץ כלשהו בשלהי הסיום של הקריירה. לבשאקשהיר יש יתרון מובנה – לאף אחד לא אכפת ממנה. מובן שזה לא אידאלי עבור שחקנים שרוצים להיות באור הזרקורים, אבל דבר אחד בטוח – לא קל לשחק בקבוצה בה טעות הופכת מיד לטרגדיה. כל מעידה של פנרבחצ'ה, גלאטסראיי או בשיקטש היא סיפור גדול בעיתונים, ורצף תוצאות לא מוצלחות כבר גורם לטורנדו של ממש.
לבשאקשהיר זה לא יכול לקרות. היא יכולה להיקלע למשברים מקצועיים בלי השלכות, והמאמנים שלה זוכים לשקט תעשייתי נרחב. עבדוללה אבצ'י, איש מקצוע יסודי ונבון, עבד שם במשך חמש שנים ופספס אליפויות בסיומת דרמטית – אבל נותר בתפקידו וקיבל תמיד גיבוי. יש שם אסטרטגיה ארוכת טווח, עליה אי אפשר אפילו לחלום במועדונים הגדולים שנמדדים על פי התוצאה האחרונה. בשאקשהיר מטפחת גם צעירים באקדמיה מצוינת. לו הייתה מועדון אמיתי, היא יכולה הייתה להוות מודל לניהול עסקי וכלכלי, אבל איש לא רוצה להתייחס אליה ברצינות.
עמנואל אדבאיור במדי בשאקשהיר (רויטרס)מבחינת חובבי הכדורגל הטורקים, הלוזריות של בשאקשהיר במאבקי הצמרת ב-2017, 2018 ו-2019 הייתה מבורכת. "אנחנו שונאים אותם. זו קבוצה שהצליחה להביא משהו כמו 500 אוהדים למשחקים הכי חשובים שלה. הם בדיחה, בזבוז מקום בליגה, כלי עלוב במשחק פוליטי. אני מעדיף שפנרבחצ'ה או בשיקטש יזכו באליפות, ולא הם", מספר אוהד גלאטסראיי. "אין להם מסורת ואין להם נשמה. בעוד מועדונים גדולים וחשובים בטורקיה סובלים מבעיות כלכליות, המועדון המיותר הזה מקבל תמיכה כספית מהמדינה. זה לא הוגן ולא צודק", אמר אוהד פנרבחצ'ה. "רוב אוהדי בשיקטש לא סובלים את המפלגה של ארדואן. ברור שהם לא סובלים גם את בשאקשהיר", אמר אוהד בשיקטש.
לפיכך, אתם יכולים רק לדמיין עד כמה הזכייה של בשאקשהיר באליפות כאבה לכולם לפני שנתיים. גם כאשר היא שיחקה בשלב הבתים בליגת האלופות, וייצגה לכאורה את טורקיה כולה, היו אוהדי הכדורגל ברחבי המדינה נגדה, והניצחון על מנצ'סטר יונייטד לא שימח אנשים. לבשאקשהיר קהל מצומצם ביותר, והוא מתבסס בעיקר על סטודנטים שגרים בשכונה והחליטו לתמוך בקבוצה הכתומה רק כדי להראות שהם שונים. אז הם צהלו כאשר השדים האדומים הפסידו 2:1 באיסטנבול, אבל כל השאר המשיכו לבוז להם.
שחקני בשאקשהיר חוגגים (רויטרס)במקביל להופעה ההיסטורית בצ'מפיונס, נקלעה בשאקשהיר למשבר בליגה ואפילו הייתה בסכנת ירידה במהלך עונת 2020/21, אבל התאוששה ודורגה במרכז הטבלה. התקוות לראות אותה נושרת ומתפרקת לא היו מציאותיות, ובעונה החולפת שוב חזרה בשאקשהיר צמרת, עם אמרה בלוזולגו בתפקיד המושיע על הקווים. סיומת מצוינת אפשרה לה לסיים במקום הרביעי, ולהעפיל לקונפרנס ליג. הקיץ היא שוב מתחזקת, וגייסה למועדון את מסוט אוזיל, הפליימייקר הגרמני שכיכב בריאל מדריד וארסנל ונזרק מפנרבחצ'ה בטונים צורמים. בבשאקשהיר הוא יוכל ליהנות מהשקט שכה חסר לו במדי הקנריות, וגם בארסנל.
גם בלי אוזיל, היה לבשאקשהיר סגל טוב והיא נחשבת למועמדת טבעית להיאבק שוב על כתר האליפות בטורקיה בעונה הקרובה. העליונות שלה על מכבי נתניה לקראת המפגשים במוקדמות קונפרנס ליג ברורה. ואולם, הצהובים מעיר היהלומים צריכים לדעת – רוב האוהדים הטורקים בעדם. אם תחולל נתניה סנסציה מול החבורה של אמרה, הם ישמחו מאוד לא רק את הישראלים, אלא גם את אוהדי פנרבחצ'ה, בשיקטש, גלאטסראיי וטרבזונספור.
היהלום של נתניה יכול להיות פריצת העונה?