מרקו בלבול נתן וגם לקח. הוא בא לסמי עופר, מגרשו הביתי עד לפני מספר שנים, ולאחר שמכבי חיפה עשתה טקס עבורו והוא קיבל את התשורה שמגיעה לו הוא הפתיע כשעלה בשיטה התקפית מובהקת, בלי לפחד, עם מערך 3-5-2 קלאסי כשאיתמר שבירו ואיגור זלאטנוביץ’ בחוד, רז מאיר וכארם ג’אבר מגנים תוקפים ובאמצע השדה לא פחד לשחק עם שני קשרים התקפיים, מאור לוי ומקסים פלקושצ’נקו, שחקני העבר של הירוקים. את הבונוס הוא קיבל אחרי שלוש דקות כשלוי נגח את ה-0:1 למכבי נתניה.
איזה יופי, מאמן בא עם אומץ, לא פחד, הסתכל לירוקים בלבן של העיניים, שיחק התקפי, טוב, קבוצתו הגיעה למצבים, קרוסים. מנגד, חיפה לא הייתה במגרש, הצהובים העלימו את הירוקים במיוחד במרכז השדה. הקלאסי היה שמכבי חיפה תכבוש במעבר ואכן כך היה, התחמקות נדירה של דיא סבע מהשומר שלו השאירה אותו במצב שהוא טס קדימה לכיוון ה-16, פרנזי פיירו פתח שמאלה, דין דוד ימינה ושלושת הבלמים לא הצליחו לעצור אותו. הוא עבר בלם ובעט לפינה הימנית של השוער את ה-1:1.
המשחק התחיל מחדש וחיפה שלטה יותר, הניעה את הכדור, אבל הכול היה אופטי ושום דבר מיוחד לא יצא מזה. אפשר לומר שמכבי חיפה לא הופיעה למחצית הראשונה למעט הפעולה של סבע. איתן אזולאי שיחק כקשר אחורי והיה חלש מאוד, כנראה התרגש גם מההופעה נגד קבוצתו לשעבר וגם מהבכורה שלו לעיני הקהל, הוא לא בא לידי ביטוי לא בארגון המשחק, לא בניהול שלו, איבד כמה כדורים מיותרים.
עם כל הכבוד, לפי המשחק הערב אזולאי לא קשר אחורי. כרגע לחיפה אין קשר אחורי, מכיוון שגם עלי מוחמד ומחמוד ג’אבר לא כאלה. ברק בכר עושה מהלכים, אבל בסופו של דבר הם יפגעו בקבוצה, כי אם אין לך במרכז השדה את השחקנים שיודעים לחלץ מהיריב ובנוסף, השחקנים שלך גם שומרים רחוק ומאפשרים ליריב להניע את הכדור איך שהוא רוצה ואפילו להגיע למצבים קורצים במיוחד, לא תוכל בצורה הזו להשיג את מה שאתה רוצה.
אותו בלבול שקבוצתו הייתה טובה יותר במחצית הראשונה, העלים את נתניה. הוא החליט לשחק עם עשרה שחקנים מאחורי הכדור, שלושה בלמים, שני מגנים, שני קשרים אחוריים. הירוקים התברברו בתוך עצמם ולא הגיעו למצב אחד, אבל מזל שיש חילופים וליאור רפאלוב שנכנס עורר את המשחק וכמובן קני סייף בשמאל בשיתוף סבע, שהיה טוב לאורך כל המשחק.
המשחק עבר לשליטה מוחלטת של חיפה עד הרחבה, אבל היא הגיעה בקושי לחצאי מצבים. אולם, כבר למדנו שקבוצה שלא רוצה לשחק כדורגל בסמי עופר ומחכה רק בחצי שלה, בסופו של דבר סופגת וזה מה שקרה לנתניה. דווקא אחרי שהיהלומים ספגו פתאום משום מקום הם יצאו קדימה, שיחקו כדורגל, ניסו להשוות, אבל זה לא עלה בידם.
בלבול צריך להסיק מסקנות. אם אתה רוצה להיות אמיץ, תהיה אמיץ עד הסוף, כי להצליח בכדורגל אפשרי אך ורק אם אתה משחק כדי לנצח ולא להגיע לפנדלים, לכן הוא הפסיד. לעומת זאת, הקבוצה של בכר לא מוכנה בעליל לליגה. שלושת הבלמים היו חלשים מאוד ולא פלא שספגו בצורה שלומיאלית שכזו, למרות שעילאי פיינגולד עוד היה בסדר במחצית הראשונה. גם בשנייה כשבכר עבר לארבעה בהגנה, עם קיצוני ימני ושני חלוצים, זה היה פרווה.
מכבי חיפה חייבת מרכז שדה עוצמתי, בלמים אחראיים ומהירים וכמובן שהקשרים יחלצו את הכדורים מהיריבה. הרי בסך הכול מכבי חיפה עבדה במעבר, זאת אומרת שחילצה בהגנה ומיד תפסה את נתניה עם המכנסיים למטה ולכן הצליחה להשוות. בשורה התחתונה, לבכר יש עוד הרבה עבודה וכרגע בוודאות הוא לא מוכן לליגה.