לפני קצת יותר מ-25 שנה, באוגוסט 1997, אייל ברקוביץ’ הבקיע את השער הראשון שלו בווסטהאם בדרבי הלונדוני נגד טוטנהאם, בו קבוצתו ניצחה 1:2. הקוסם היה בטירוף ורץ עד לקהל בעודו חוגג את השער, ומרוב התלהבות קפץ לעבר היציע עם פה פתוח ובטעות נשך את האצבע לנער אנגלי ג’ינג’י ששמח באצטדיון.
ביום רביעי הנער הג’ינג’י הזה, דניאל טלבוט, הגיע לתל אביב כדי לפגוש את אליל נעוריו, אייל ברקוביץ’, שמבחינתו נותר עדיין אחד מהזרים הכי טובים ביותר שהיו לווסטהאם. למרבה ההפתעה, עד היום נותרה לו צלקת באצבע מאותו האירוע והוא הציג אותה לברקוביץ’. צפו בפגישה ביניהם שהתקיימה בישראל.
“הייתי בן 14. אייל ברקוביץ’ הבקיע שער ורץ ליציע, רצתי לכיוונו עם הידיים למעלה והרגשתי שנוצר מגע בין כף היד שלי לפנים שלו. אחר כך פתאום ראיתי שיורד לי דם מהאצבע בגלל שהוא נשך אותי בחגיגות”, סיפר טלבוט שהגיע במיוחד מלונדון לפגישה בתל אביב. “זה מיוחד מאוד לפגוש את אייל, הוא אגדה ואני במובן מסוים שמח שהוא השאיר בי צלקת. גם אם עברו 25 שנה, אני לעולם לא אשכח אותו ותמיד תהיה לי מזכרת ממנו”.
ברקוביץ' והסיפור עם האוהד שנשך בטעות
הצלקת על האצבע של דניאל טלבוט (רדאד ג'בארה)ברקוביץ’ פגש את דניאל ואמר לו: “זה סיפור גדול. אני לא זוכר שזה קרה בכלל, תמיד אני אומר שהאוהדים זוכרים יותר טוב את המשחקים מאשר השחקנים ששיחקו בהם. הייתה לנו קבוצה מדהימה בווסטהאם, הייתי בשיא שלי ונהניתי באצטדיון הזה שהיה מאוד ביתי עם 25 אלף איש בכל משחק. הכל היה קרוב ודחוס ביציעים באנגליה, במיוחד במגרש שבו שיחקנו”.
אייל ברקוביץ' במדי ווסטהאם מול טוטנהאם (רויטרס)דניאל, כיום ברוקר מוביל בחברת ביטוח בין-לאומית, הראה את הצלקת מאותו האירוע בפגישה שנערכה ביניהם וברקוביץ’ אמר לו בחיוך: “מה, זו צלקת שיש לך באצבע מהשיניים שלי? ברצינות? וואו, זה קרה בגללי? עשית בדיקת HIV אחר כך? אתה רוצה קצת כסף כפיצוי על זה? אני לא מזהה אותך אחרי כל השנים! אני מצטער על זה, חבר. אני לא זוכר את זה אחרי כל השנים”.
אייל ברקוביץ'' ודניאל טלבוט (רדאד ג'בארה)דניאל טלבוט צחק והשיב לו: “העיקר שניצחנו 1:2. כיף לפגוש אותך שוב, עד היום זוכרים אותך בלונדון. זה רגע מיוחד עבורי לפגוש אותך שוב אחרי כל השנים”. ברקוביץ’ ענה: “נתראה שוב בעוד 25 שנה? אני מבטיח לבוא ולפגוש אותך שוב. ריגשת אותי מאוד וזה סיפור מיוחד”.
ברקו סיכם את הפגישה וציין: “זה מטורף. כששלחו לי את התמונה הייתי המום ועכשיו אני עוד יותר בהלם. הייתי בן 25 כשזה קרה והיום אני בן 50. הייתה לי תקופה נהדרת בווטסהאם וזה היה גול מאוד חשוב. התקרית עם ג’ון הארטסון קצת קיררה את היחסים שלי עם ווסטהאם ולא הרגשתי טוב להישאר שם, אבל זה תמיד מועדון שקרוב לליבי. כיום זה מועדון גדול יותר, פעם זה היה מועדון יותר קהילתי ומשפחתי. הייתה לנו קבוצה מדהימה עם פרנק למפארד שהיה צעיר, ריו פרדיננד, ג’ון הארטסון ופאולו די קאניו שהיה כוכב, כך שביחד היינו במקום החמישי בטבלה והאוהדים היו מדהימים”.
אייל ברקוביץ'' ודניאל טלבוט (רדאד ג'בארה)