על הניסים ועל הנפלאות

אם לתצוגה הזו חיכו אוהדי מכבי 10 שנים, אז עדיף היה שלא היו מחכים בכלל. האלופה שלנו שלקחה אליפות בהליכה והראתה עליונות מוחלטת מול גיור בסיבוב הקודם, קיבלה בפעם הראשונה אתגר אמיתי מאז שג'ורדי קרויף בנה אותה והנה, שוב ראינו שלשחקנים הישראלים יש פיק ברכיים במשחקים חשובים.

למעט משקוף של פריצה במחצית השנייה ועוד בעיטה מסוכנת של אלטמן מכבי לא עברה את החצי ויצאה בנס עם הפסד מינימלי שיכל להיגמר בקלות בהפרש של שלושה או ארבעה שערים. נקודת האור היחידה במכבי היא טל בן חיים שהכניס מהירות, קצב וחיים להתקפה. לא ברור לי איך הוא לא פותח.

אני לא מבין מאיפה באו הציפיות הגדולות לגנוב בבאזל שער חוץ או תיקו, שלא נדבר על כאלה שחשבו שאפשר לנצח שם. אלופת שווייץ גברה בשנתיים האחרונות על באיירן מינכן, מנצ'סטר יונייטד, העיפה את זניט וטוטנהאם מהליגה האירופית ונעצרה רק בחצי הגמר מול צ'לסי. מה השיגה מכבי בשנתיים האחרונות? ניצחונות בליגה שלנו שרק גרמו לאוהדים לחשוב שמדובר בקבוצה ברמות הכי גבוהות של אירופה.

פריצה. ההגנות של אירופה יותר קשות לו

אז כדאי שכולם יתעוררו מהחלום ויבינו שמכבי עדיין לא ברמה הזו וקבוצה ששיחקה על הילוך שני בלבד יכלה לסיים את הסיפור של הצהובים כבר הערב. באזל שווה לפחות עוד גול אחד בגומלין ומזה מכבי כבר לא תצליח לחזור.

האופטימיים יגידו שלהפסיד 1:0 בחוץ זו תוצאה לא הכי נוחה אבל אפשרית למחיקה בגומלין, בוודאי שבבלומפילד. הקהל של מכבי ישחק תפקיד מאוד משמעותי בשבוע הבא והוא יצטרך לדחוף את השחקנים שלו לאורך 90 דקות כי אחרת כל הצהובים שחשבו שהקבוצה שלהם שדי בקלות יכולה להעפיל לליגת האלופות תתקפל כבר בסיבוב השלישי לליגה האירופית.

הכתוב הינו טור דעה