במציאות נורמלית, רד בול זלצבורג הייתה מגיעה הערב (שלישי) לתל אביב למשחק הראשון בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות, לחגיגה של כדורגל עם אצטדיון מלא ב-30 אלף צופים ואווירה סוחפת. לצערי, המציאות הקיימת בעידן הקורונה חזקה מכל דמיון ובעקבותיה היינו עדים לאצטדיון שומם עם רוח של פסימיות בשילוב של הרכב חסר בשל הידבקות מסיבית של תשעה משחקני הקבוצה, רובם שחקני מפתח משמעותיים. כל אלו, הובילו לכך שמכבי הגיעה למפגש כאנדרדוג מובהק ופת הסיכויים נטתה באופן ברור לטובת האוסטרים.
גאורגיוס דוניס המשיך לעלות עם שלושה בלמים כפי שנהג עד היום בכל המשחקים במסגרת האירופית. עם קרדיט ואמון גדול בשחקניו בשילוב של הקרבה ומשמעת טקטית, המאמן היווני הוביל את מכבי לעמידה נכונה מאוד מבחינה הגנתית ויציאה להתקפות מעבר מעטות אך מסוכנות. באחת מהן, מכבי הבקיעה שער נהדר כשתחילה הכדור עבר אצל מתן בלטקסה שבפעולת השתחררות מצא את אילון אלמוג, שיצא מעמדת החלוץ לכיוון מרכז המגרש. משם, החלוץ שיגר כדור נפלא לעבר דן ביטון, שביצע תנועה נהדרת לעומק, השתלט תוך כדי תנועה והקפיץ באומנות מעל השוער האוסטרי.
היתרון המפתיע נטע בצהובים המון ביטחון ואמונה עצמית לקראת ההמשך, שהתבטאו באגרסיביות ודינמיות של שחקניהם לאורך כל המחצית הראשונה. המחצית השנייה נפתחה בלחץ מסיבי וגבוה של האוסטרים, שהניב בעיטת עונשין מ-11 מטרים לאחר הכשלה מיותרת של בלטקסה. האוסטרים ניצלו עד תום את המצב והשוו את התוצאה, אך בכך זה לא הסתיים. בלבול וחוסר תיאום בולט במרכז ההגנה של הצהובים עזר לזלצבורג להבקיע את השער השני ולעלות ליתרון.
דוניס, ובעיקר בחולייה האחורית שלו, לא יצאו למחצית השנייה וקלקלו את כל הרושם הטוב מהמחצית הראשונה. היווני ניסה להחזיר את הצהובים למשחק עם חילוף התקפי כאשר הכניס את טל בן חיים במקום רוסלן ברסקי ולאחר מכן את איתי שכטר שזכה להזדמנות נהדרת להשוות את התוצאה, אך החמיץ ממצב קורץ. בשלב הזה כבר היה מאוחר מדי והצהובים שידרו בשפת הגוף שלהם ‘אנחנו מתחנו את עצמנו למקסימום במסגרת המצב הנתון’.
מבחינה התקפית, מכבי תל אביב לא הייתה מספיק איכותית ומסוכנת, בעיקר בפעולות האחרונות ליד שערה של זלצבורג. עיקר הדגש של דוניס ושחקניו היה על משחק הגנה טקטי ואגרסיבי עם משמעת ויציאה קדימה להתקפות מעבר מהירות. זה עבד טוב במחצית הראשונה אך קרס בדקות הפתיחה של המחצית השנייה לאחר איבוד ריכוז וקבלת החלטות לא נכונה שעלו לצהובים ביוקר רב.
לאור מה שהתרחש על כר הדשא, הצהובים, תתפלאו לשמוע, יכולים לצאת מאוכזבים מהמשחק כי הגיע להם לצאת לבטח עם תוצאה טובה יותר. היריבה האוסטרית הייתה דיי בינונית לאורך כל המשחק ומכבי נפלה בדברים הקטנים, שבליגה הישראלית לא משלמים עליהם ביוקר, אבל במסגרת אירופית מול יריב איכותי יותר, אתה משלם באופן מיידי.
מכבי הוכיחה שיש לה מה למכור, גם עם השחקנים הצעירים בלי זרים ובלי שחקני המפתח הישראלים, וזה מראה את העוצמות של הצהובים לקראת המשך הדרך. במקביל, האלופה תהיה חייבת להתחזק לקראת הליגה האירופית, בעיקר בחולייה האחורית שהפכה מתחילת העונה לנקודת התורפה שלה וחייבת שדרוג לאחר עזיבת אנדרה ז’ראלדש וז’איר אמאדור.
מכבי תצא שבוע הבא לזלצבורג כאשר היא צריכה נס אמיתי על מנת לעבור לשלב הבתים של ליגת האלופות, אבל היא לפחות הוכיחה לעצמה שהיא מסוגלת. בשבוע הבא היא תצטרך להיות בשיאה על מנת לעשות סנסציה, שיותר תלויה ביריבה שלה מאשר בה. מה שלא יהיה, מצפה לנו חורף חם עם הצהובים שיכולים לרדת מכר הדשא ולהסתכל על חצי הכוס המלאה.