הקריירה של קשרה של מכבי קביליו יפו, מתן בית-יעקב, בהחלט יכולה להוות השראה לכדורגלן צעיר בתחילת דרכו או לחלופין, לשמש כחומר לסרט על אמונה על סיפור סינדרלה של כדורגלן שהתגלגל עד לליגות הנמוכות ביותר ובגיל 27 מצא את עצמו הופך לאחד הקשרים הבולטים בליגה הלאומית, אחד שסומן בפנקסן של לא מעט קבוצות בליגת העל שהתעניינו לגביו אצל סוכנו ירון ברנס.
בית יעקב, בולט גם העונה, כשכבש עד כה שישה שערי ליגה והוסיף שלושה בישולים, בדרך לעונה לא רעה בכלל של קבוצתו תחת המאמן דוד מארטן, שמצעיד את הקבוצה לצמרת תוך הצגת יכולת טובה, בעיקר מאז החזרה מהפגרה הכפויה בעקבות המלחמה.
בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד", בית יעקב, שגדל במחלקת הנוער של הפועל ת"א, אך עזב אותה עוד לפני גיל הנוער, מספר על התהליך שעבר, מתי הבין שהוא יכול להפוך לשחקן מוביל ואיך אבא שלו האמין לאורך כל הדרך, כי לבנו אסור לוותר על ההזדמנות להיות כדורגלן.
העונה שלנו התחילה טוב. הצגנו יכולת גבוהה במשחקי גביע הטוטו ואז החלה קצת ירידה. אני שמח שלאחרונה אנחנו קצת חוזרים לעצמנו", הוא מספר על מה שעובר על קבוצתו עד כה העונה. המטרה של מכבי יפו היא תמיד להיות הכי גבוה שאפשר בטבלה. יש לנו קבוצה טובה, אבל היה לנו קצת חוסר מזל. אנחנו מקווים להיצמד למעלה ואני חושב שאנשים ראו שאנחנו ראויים להיות למעלה במשחק האחרון נגד בני יהודה".
גם אתה פורח העונה. מה המטרה שסימנת לעצמך בעונה הזאת?
"המטרה שלי היא תמיד לנפק מספרים ולהיראות טוב על המגרש. אני רוצה לעזור לקבוצה שלי לסיים הכי גבוה שאפשר בכל עונה. בכל עונה, אני מנסה לעשות יותר למען הקבוצה אם זה מבחינת מספרים ואם זה מבחינת היכולת על המגרש".
נחזור להתחלה: בית יעקב כאמור, החל את דרכו במחלקת הנוער האדומה ושיחק בין השער בשנתון עם שחקנים כמו יונתן כהן ורוי מליקה, אלא שאז עזב: "גדלתי בהפועל ת"א ושיחקתי שם מגיל שבע ועד גיל הנוער. כשהגיע גיל הנוער, בשלב מסוים לא שיחקתי, אפילו לא הייתי בסגל והחלטתי לעזוב למקום שאקבל בו דקות כי בסופו של דבר להגיד שאתה בקבוצה גדולה זה לא שווה אם אתה לא משחק. במיוחד שמדובר בגילאים שכאלה, בהם ילד צריך לשחק כמה שיותר".
ומה קורה אז?
"עזבתי לגדנ"ע ת"א, שיחקתי שם שנתיים בקבוצת הנוער ואפילו עלינו ליגה. כשסיימתי במחלקת הנוער שם ועליתי לבוגרים, קיבלתי את כרטיס השחקן שלי ויכולתי ללכת לאיזו קבוצה שאני רוצה. התחלתי לערוך מבחנים בקבוצות בליגה הלאומית, אבל אף אחד לא קיבל אותי".
"משם, המשכתי למבחנים בליגה א', אבל גם שם אף אחד לא רצה אותי. הגעתי למצב שאני צריך ללכת לליגה ב' והיו לי מחשבות של פרישה. לא רציתי ללכת לשחק בליגה ב' וכבר חשבתי שאולי אני לא מספיק טוב כדי להיות שחקן כדורגל".
מה עובר לך בראש?
"אתה מגיע למצב שאתה לא מוצא קבוצה אפילו בליגה א', אתה שומע כ"כ הרבה לא בדרך ואיפשהו החלטתי שאני רוצה לפרוש. הרגשתי באותה התקופה, שזה לא זה. שאולי אני לא מספיק טוב. אבא שלי ביקש ממני לא לעזוב וללכת לשחק בליגה ב'. הוא סידר לי לשחק בבני יפו, קבוצה שמתאמנת קרוב לבית שלנו, אבל אפילו שם לא הייתי שחקן הרכב".
באותה תקופה אתה אומר בראש שתשחק, אבל סתם בשביל הכיף?
"ברור: אמרתי לעצמי: תהיה שחקן של הליגות הנמוכות, אולי תעשה כמה עליות ליגה, אולי תרוויח כסף טוב שם. לא חשבתי ולא האמנתי שאצליח להיות שחקן בולט בליגה הלאומית עם מספרים טובים כמו שעשיתי בשנה שעברה ואני עושה השנה. ראיתי את עצמי כעוד שחקן שמשחק בליגות הנמוכות".
"אבא שלי ביקש ממני לא לוותר ולעזוב. הוא האמין בי יותר ממה שהאמנתי בעצמי ולמרות שהראש כבר לא היה בכדורגל וחשבתי כבר על דברים אחרים או על עבודה אחרת, המשכתי. ואז הגיע החצי השני של העונה: נכנסתי להרכב, עלינו ליגה ואפילו כבשתי את שער העלייה".
התחלת פתאום להאמין?
"אני יכול להגיד לך שזה החייה בי משהו מחדש. בליגה א' עשיתי עם בני יפו חצי עונה טובה והחלטתי שאני רוצה לעבור למכבי יפו ששיחקה גם היא בליגה א', אבל לה היו שאיפות ורצון יותר גבוהים, להעפיל לליגה הלאומית. היו לי כמה שיחות עם מאמן מנטלי באותה תקופה, אבל החלטתי והבנתי שהעבודה שלי עם עצמי היא הכי טובה".
עברת שינוי בראש? מתי התחלת להבין או להאמין שאתה יכול להיות שחקן טוב?
"הגעתי לגיל 24 והרגשתי שאני יכול להגיע רחוק יותר. שיניתי הכל בראש והחלטתי שיש לי מטרה להגיע לליגת העל. אני חושב שהתבגרתי במשחק שלי ובהבנת המשחק. שמתי את הכדורגל במקום הראשון ואני מקדיש את כל הזמן שלי לכדורגל מתוך מטרה להגיע לרמות הגבוהות".
שאתה אומר ששמת את הכדורגל במקום הראשון. מה היה קודם לכן?
"זה אומר שהייתי עובד בעוד עבודה. עד לפני ארבע שנים למשל, עבדתי בחנות ספורט, ב"ספורט ורטהיימר", אבל אז עזבתי. באותם ימים, לא הייתי מקדיש זמן למכון כושר ולדברים שכדורגלן צריך להקדיש. למרות שאהבתי את הכדורגל, לקחתי אותו כעוד עבודה. הוא לא הניב לי מספיק פרנסה אז הייתי צריך לעבוד ולהתפרנס".
יש טעויות שעשית בדרך?
"אני חושב שעשיתי כמה טעויות במהלך הדרך: לחתום בנס ציונה מהליגה הלאומית לפני חמש שנים ולוותר לאחר חצי עונה למרות ששיחקתי והייתי חלק מהרוטציה. העדפתי לחזור לליגה א' ולשחק יותר ושם נפלתי. כי לפעמים אתה צריך סבלנות וזמן עד שזה מתחבר. אני בכלל חושב, שפרצתי מאוחר כי ויתרתי מהר מידי לעצמי והעדפתי את אזור הנוחות. כנראה שטעיתי".
אף פעם לא סומנת אבל כפוטנציאל גדול...
"נכון, אולי כי לא הייתי בקבוצה גדולה בקבוצת הנוער וגם בתחילת הדרך בבוגרים הייתי בקבוצות קטנות בליגות הנמוכות. קשה לבלוט שם או לצוד את העיניים של הליגות הגבוהות יותר".
מה הוביל להתפוצצות השנה?
"תשמע, אני חושב שגם בשנה שעברה עשיתי סוג של עונת פריצה בליגה הלאומית. אני לא מופתע, כי אני עובד קשה במגרש וגם מחוצה לו וזה לדעתי בא לידי ביטוי. קיבלתי תיאבון בהעפלה עם יפו לליגה הלאומית, שם גם כמו שאמרתי עשיתי עונה ראשונה טובה".
סיפור הקריירה שלך עובר לך לפעמים בראש?
"אני חושב שהכדורגל הוא דבר מאוד נזיל. אני יכול להגיד לך שהיום אני נמצא עם המון שחקנים צעירים בקבוצה שלפעמים לא משחקים, מתבאסים ואולי שוקלים לעזוב. לפעמים אני מדבר איתם ואומר להם שהם נמצאים ברוטציה של קבוצה בליגה הלאומית בגיל 20. שלא יחשבו לעולם לעזוב כי נתנו להם מתנה שלא כולם מקבלים. אז אסור להישבר, כי אף פעם אתה לא יכול לדעת לאן הדברים ילכו".
הסיפור שלך הוא מסר לשחקנים שמשחקים בליגות הנמוכות?
"אני חושב שזה מסר להמון שחקנים בליגות הנמוכות: להאמין ולא לוותר אף פעם. ללכת עם החלום בכל הכוח כי אי אפשר לדעת מה יקרה בדרך. הכדורגל הוא דבר מאוד נזיל ואני מכיר אישית כמה סיפורים מהסוג הזה של שחקנים אלמוניים שהגיעו לרמות הגבוהות".
כמה קשה לשחק בתקופה הזאת של המלחמה?
"אני חושב שהמלחמה תשאיר לכולנו צלקת כי זו לא עוד סתם מלחמה. אישית, בתחילת המלחמה הייתי רואה חדשות כל היום אבל היום אני כבר לא יכול להכיל את כמות הצער שהמדינה שלנו חווה. זה מעין סיוט שלא נגמר. יחד עם זאת, יש לנו צבא חזק ועם חזק ובעזרת השם אנחנו ננצח".
מתן בית יעקב יגיע לליגת העל?
"קודם כל אני רוצה לעשות עם מכבי יפו עונה מוצלחת. המטרות האישיות שלי הן כמובן להגיע לרמות הגבוהות, להגיע לליגת על ולהראות מה אני שווה. היום יותר מתמיד אני הכי מאמין שיש שאני יכול להגיע לשם וגם שם לבלוט ולתת את המספרים שלי".