קבלני אכזבות

כאחד שגדל בכפר-סבא, הפועל המקומית הפכה באופן די טבעי לקבוצה שאותה אני הכי מחבב אחרי האהבה הגדולה, מכבי תל אביב. כמי שהחזיק במנוי תלמיד, שהיו מחלקים ב-50 שקל בחטיבה ולאחר מכן בתיכון, פקדתי את רוב המשחקים של הקבוצה. ליוויתי אותה למגרשים הנידחים בליגה הלאומית, מרייסר המיתולוגי של בית"ר ב"ש ועד עילוט הנוראי של אחי נצרת.

בין לבין היו את העונות בליגת העל אחרי שיצחק שום העלה את הקבוצה מהלאומית, אבל רגעי אושר מיוחדים לא היו יותר מדי. תמיד אכזבה. הנדנדה הבלתי פוסקת בין ליגת העל ללאומית ובסופו של דבר הירידה האחרונה תחת אלי אוחנה.

מאז הפכתי אדיש, כמו לא מעט תושבי העיר או אוהדי הקבוצה. בשנים האחרונות בקושי יצא לי לעקוב אחרי הקבוצה במגרשים ובעונה שעברה בעיקר צפיתי בה מהצד, רואה איך היא מאבדת שוב את המקום בליגת העל לאשקלון.

כפר סבא המומה. קבלני אכזבות (משה חרמון)

העונה, אחרי הפתיחה הסוערת, היה נראה שזה לא יקרה לה שוב. המקום בליגת העל היה בכיס שלה, עם 14 הפרש מהפועל ראשל"צ לפני הכניסה לפלייאוף החניכים של תומר קשטן לא היו צריכים יותר מדי כדי להבטיח את העלייה.

אבל אצל קבלני האכזבות מכפר סבא, שום דבר לא בטוח. הם בעטו בדלי שבוע אחרי שבוע. התבוסה לראשל"צ בשבוע שעבר, עם אלפי ירוקים ביציע שרק מחכים לראות את הקבוצה מבטיחה עלייה באופן רשמי, לא הפתיעה אף אחד. להפך, אומנם האוהדים הירוקים הגיעו, אבל לא ממש שידרו אופטימיות. לפני הכניסה למגרש הם אמרו בינם לבין עצמם שהקבוצה בטוח תפסיד.

אף אחד לא ציפה ממנה ליותר מדי. פשוט כי היא כזו, מאכזבת. לא עומדת בציפיות. לכן התוצאה היום מול הפועל רעננה בכלל לא הפתיעה. ההחמצה של אבי אבינו לקראת סיום המחצית הראשונה רק היתה ההשלמה של הירוקים עם הלוזריות המושרשת שבהם. השער של רעננה בחצי השני, כשהם בקושי עוברים את קו אמצע המגרש לאורך כל המשחק, רק היה החותמת הסופית. השער בדקה ה-91 היה בגדר עוד מסמר בלב שיודע רק אכזבות ותסכול.

אבי אבינו לא מאמין. ההחמצה לא הפתיעה אף אחד (משה חרמון)

בפלייאוף בו קבוצה צוברת 3 נקודות מתוך 15 אפשריות, כנראה שלא מגיע לה לעלות. לעומת זאת, למועדון כמו ראשל"צ שמצליח לסגור פער של שבע נקודות (עזבו עכשיו את הקיזוז, ידעו עליו מתחילת העונה), מגיע גם מגיע.

זו היתה עונה מעניינת מאוד בליגה הלאומית, עם אין ספור סיפורים ומהפך דרמטי במחזור האחרון. אבל זו היתה בעיקר העונה בה בכפר סבא הפנימו באופן סופי שפשוט אין להם את זה. מה שיש להם זה את אותו המשפט שמתנגן על הלשון שלהם כבר אין ספור שנים: אולי בעונה הבאה... (ושאף אחד לא יחשוב לרגע שהם יצליחו לעלות מהמבחנים)

הכתוב הינו טור דעה