זאת בושה וחרפה לכדורגל הישראלי שיש אנשים שצועקים לשחקן שלובש את המדים של נבחרת ישראל מחבל, כי אז זה אומר שמי שנתן לו את החולצה הוא גם מחבל. אני רוצה לחזק את מוחמד אבו פאני ואת שאר הערבים ישראלים ששיחקו בעבר ומשחקים גם כעת בנבחרת הישראלית, הם חלק בלתי נפרד מאיתנו ומנבחרת ישראל. מי שלא יודע להבדיל בין הנבחרת לפוליטיקה זולה ומגעילה, המקום שלו לא ביציעים של הנבחרת שלנו. זאת בושה ששחקנים שנותנים את הנשמה שלהם עבור הסמל של ישראל סובלים מפרחחים שנמצאים ביציע.
ועכשיו למשחק. היכולת שאנחנו רואים מנבחרת ישראל זה לא יכולת שמצביעה על דרך והיא לא מעניינת אותה. התחושה היא שדווקא בגלל הדברים שאנחנו עושים עכשיו אז כן נופיע ביורו הקרוב. בסופו של דבר מה שיוביל לשם זה הכישרון של השחקנים, כמו רז שלמה במשחק מצוין ושער נהדר ומנור סולומון עם גול אדיר.
השיטה של אלון חזן ויוסי בניון כרגע היא ללכת עם הכישרון, אין זמן למצוא דרך ושיטה כדי להיראות כל משחק אותו דבר. אבל הכישרון למצוא בכל יום נתון את השחקן החם זה מה שיביא לנו את ההישג של היורו.
אם יש מישהו שאפשר לקנא בו היום זה בחיים רביבו. לראות את הבן שלך משחק בנבחרת ישראל הבוגרת בפעם ראשונה וגם משחק טוב זו הרגשה עילאית, רוצה לאחל לילד הזה המון בהצלחה.
הנבחרת לא משחקת כדורגל גדול, אבל אף אחד לא ימדוד אותה לא במשחק הזה ולא בבא, אנחנו נימדד רק על התוצאות שנציג בסיום הקמפיין. אם לשפוט על פי המשחק הזה אז יש תחושה שהדברים מסתדרים לטובתנו, צריך ליהנות ממה שעשינו. כרגע אנחנו צריכים לשמוח ולהסתכל קדימה לעבר המשחק הבא.
הדברים שצריכים להדאיג אותנו זה שאנחנו סופגים בכל משחק, גם מול נבחרות ברמה מאוד נמוכה כמו אנדורה ובלארוס, אבל מה שצריך לעמוד מול העיניים של הנבחרת זה להשיג את המטרה שהיא עלייה ליורו. אם הדרך היא דרך כישרון ולא דרך שיטה, אז ניקח את מה שניקח.
המטרה שצריכה לעמוד מול הנבחרת היא להשיג את העלייה לשלב הבא ונשיג אותה בשיניים, כרגע אנחנו עושים את העבודה. במבחן התוצאה אנחנו שם. צריך להגיע למשחק הבא ולראות את השחקנים שנמצאים בכושר הכי טוב בפעם הבאה וזה מה שחזן ובניון עושים. במשחק אחד זה נראה טוב יותר ובאחד לא טוב. השיטה לא קיימת, אבל אנחנו צריכים להשיג את התוצאה.
הדברים מסתדרים מסביב, פערי האיכות בין נבחרות שגם אמורות להיות מובילות כמעט לא קיימים. בין אם זה רומניה שעושה תיקו בדקה ה-90 עם שווייץ או הניצחון של בלארוס על קוסובו. אם כרגע המרדף הוא אחר התוצאה ולא על להיראות טוב, אז זה מה שיהיה. היו מיליון ואחד מאמנים שדיברו על שיטה ועל דרך ועל חדר ההלבשה, זה לא עבד.
לא מהמשחקים הגדולים ביותר של הנבחרת או כזה שאפשר לראות מהם את ההתקדמות של הכדורגלן הישראלי, אבל ראינו שחקנים צעירים שאוהבים לשחק ביחד, אוהבים לשחק בשביל הסמל ואוהבים את הנבחרת. נכון שישראל לא הראתה יכולת מרשימה, אבל גם אם היא מנצחת משער מהקרן של אוסקר גלוך בדקה ה-91 או בפעולה אישית נהדרת של מנור סולומון, כרגע נראה שהדברים מסתדרים לנבחרת. תזכרו את המילים שלי: ישראל תהיה ביורו.