אתמול (שלישי) בערב, לאחר עוד מטח של ירי לעבר העיר אשדוד, מאמן נבחרת ישראל, אלון חזן, מצא בחצר ביתו מעל הפרגולה שרידים מהיירוט של אחד הטילים. הוא לא התרגש וזה היה עוד יום במלחמה עם ארגון הטרור, חמאס, אם כי הוא צריך להיות מרוכז בדבר הכי חשוב בקריירה שלו כמאמן וכשחקן: הבאת נבחרת ישראל להשתתף באליפות אירופה 2024.
חזן יודע שהמשימה לא הולכת להיות קלה כאשר אין פה ליגה, שחקנים לא בכושר ועצם העובדה שמחכים לנבחרת ארבעה משחקים רצופים לא מוסיף. הנבחרת תשחק כל שלושה ימים החל מ-12 בנובמבר, אז תפגוש את קוסובו בחוץ, לאחר מכן יגיע "משחק בית" מול שווייץ בהונגריה, מול רומניה ולאחר מכן באנדורה ב-21 בחודש במשחק שיסיים את הקמפיין.
חזן יודע שזו הזדמנות לנבחרת להעלות טיפה חיוך על האנשים במדינה בצל אירועי הימים האלה ובראיון מיוחד ל-ONE, הוא דיבר בפתיחות על כל מה שעובר עליו כאזרח, מה צריך לדעתו לקרות והשנאה כלפי ישראל בעולם. וגם: ההכנה של הנבחרת עם כל הקשיים והחזרה של ערן זהבי.
אלון, איך עוברים עליך הימים הלא קלים שעוברים על כל מדינת ישראל?
“אני לא יכול להפריד את עצמי מאף אחד במדינה שעובר את החוויה הקשה והזוועתית, שמדינת ישראל ובעיקר היישובים של עוטף עזה עברו. אני חושב שכמו כל אחד במדינה הזאת, אתה חש את הכאב, את העלבון, את הזעזוע מהילדים שחטופים, מהזקנים וכל האזרחים שנחטפים בכמות כזאת מטורפת. חיילים שחירפו את נפשם וניסו למזער את הנזק שהיה שם. אין שום ספק שזה משהו שגם אם הזמן יעבור, בתוכנו זה לא וזה משהו לכל החיים”.
מה הדבר שתפס אותך עד עכשיו הכי הרבה מכל הזוועות האלה?
“אני לא רוצה דווקא להתייחס לזוועות כי אנחנו כל הזמן מגלים שיש זוועה יותר גדולה. כל פעם שאתה חושב שראית משהו בצורה זוועתית, מגיע עוד סיפור ועוד מקרה שהופך את זה לזוועתי יותר. אני מעדיף לא להסתכל על זה, בימים הראשונים הייתי צמוד למסך כמו כל עם ישראל ונחשפנו לדברים שהם מטורפים ולאט לאט התנתקנו מזה ורצינו לקחת את עצמנו למקום יותר חיובי, לראות צד יותר אופטימי.
“אני מסתכל על הצד השני, הדבר היחיד שאני מסתכל עליו עכשיו זה שעם ישראל מצא את הדרך מתוך השבר הגדול הזה, לחבר את החלקים ולהיות משהו אחד, משהו שלא היינו במשך השנה האחרונה בכלל. אני חושב שזה מאוד מאוד משמעותי כי זה נותן לנו את הכוח להתמודד ברגעים כאלו ולדעת שאנחנו יוצאים לקראת מערכה שהיינו צריכים אולי לעשות אותה מזמן כבר, אבל היום היא מערכה שאין לה שום ברירה אחרת וזה הדבר שאני לוקח איתי. שמתוך הכאב והשבר הענק שהיה במדינה מאז שביעי באוקטובר, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להתחבר ולהבין שאין לנו שום זכות קיום אם אנחנו לא חיים ביחד. מחלוקות זה דבר שיכול להיות, אבל שנאת חינם כמו שהייתה פה לא יכולה לפגוע אפילו יום אחד בעתיד”.
כמה זה פגע בנו שנאת החינם?
”ברור שזה פגע בנו, שמענו קולות כאלה ואחרים, המחלוקת בין ימין לשמאל הייתה קשה ומכוערת ובהרבה מקומות היא באה לידי ביטוי. זה טישטש קצת את המוכנות שלנו, עירער את היכולת להאמין שאולי אנחנו יכולים להתחבר וזה פגע במערכת החברתית, המדינית והצבאית. והיום, כשאתה שומע את הצד השני שהוא ראה את כל המחלוקות האלה, הבין שאנחנו קצת מפוררים והוא ניצל את זה, אז זה מצער אותי מאוד שהגענו לרמה כזאת נמוכה. אני חושב שמחלוקות צריכות להיות, דעות פוליטיות זה דבר שהכי לגיטימי, שכל אחד צריך להחזיק בהן, אבל אני חושב שהגיע הזמן שהמדינה תבין את השבר העמוק שעברנו וזה לא יכול לחזור להיות מה שהיה. בחיים לא.
“זה חייב להיות רק משהו יותר טוב, משהו שמשפר את האנשים שבנו ואת העם שלנו, כי לחזור לנקודת המוצא שהייתה לפני המלחמה זה משהו שאנחנו לא יכולים לקבל. אסור לאף אחד במדינה לקבל את הדברים האלה, גם לא בצד ימין של המפה וגם לא בצד שמאל של המפה. אנחנו לא רוצים לראות ולשמוע אנשים שרק משמיצים ורק מלכלכים ורק מטנפים, חברי כנסת שיושבים בכנסת ישראל ומדברים בצורה מכוערת, מגעילה ובוטה שלא מאפיינת את מה שאנחנו. אנחנו רוצים משהו אחר, הגיע הזמן ואנשים שילמו פה בדם כדי שהמדינה פה תהיה יותר תרבותית ממה שראינו”.
איפה תפס אותך יום שבת הארור?
”אני רק התעוררתי בבוקר, בדיוק קמתי להכין את עצמי לבית כנסת, בדיוק הייתה שמחת תורה וזו תפילה ארוכה יותר מהרגיל אז אני קם בשעות האלה תמיד מוקדם. תוך כדי שאני מתעורר אני שומע אזעקות, חשבתי שאני הוזה. ירדנו ישר למקלט כל המשפחה שלנו ואנחנו כולנו שומרי שבת חוץ מאשתי, היא ירדה עם הפלאפון וביקשנו ממנה לבדוק אם היה איזה חיסול או משהו. אנחנו כבר למודי ניסיון באזור שלנו, אז שאלתי את אשתי אם היה איזה חיסול שלא ידענו עליו.
"עובר הזמן והיא אומרת שאין שום דבר, האינסטינקטים שלי אמרו לי שיש פה הסחת דעת ולא חשבתי שזה זה, אבל המשכתי לבית כנסת כי האזעקה הפסיקה. רגע לפני שיצאתי אז אשתי אומרת לי שיש משהו מוזר, חדירה של מחבלים. אמרתי בסדר, גם כשיש אז לא חשבתי ברמה הזאת. כשהגעתי לבית הכנסת ישבתי והתפללתי, אחרי חצי שעה הבן שלי בא והוא אומר לי שיש כניסה של מחבלים, תחנות משטרה וזה הופך לכאוס גדול. פתאום נשים אמרו לבעלים שלהן לעלות לבית ושאנחנו לא מבינים מה קורה שם.
“הפסקנו את התפילה כי גם בא שוטר ואמר לנו שיש חדירות, כבר הייתה שם פאניקה, כולם חשבו שזה מסתובב בכל פינה. כשהגעתי לבית אשתי הדליקה את הטלוויזיה, ראיתי את התמונות וחשבתי שאני הוזה, כמו כל אחד במדינה. אבל אני משתדל כמו כל דבר בחיים, בתוך כל הרע ובכל הכאוס, לנסות למצוא מה הדבר הנכון ומה החיובי ולקחתי כמה שיותר את הכיוון האופטימי, לכיוון המשפחה שלי וכל מי שעוטף אותי, אבל הכאב היה כאב מטורף. מעבר להשפלה שהרגשת כישראלי, הכאב על מה שעברו שם אנשים ותושבים, ילדים, זקנים, משפחות, כל יום שעבר אתה מרגיש את הגוף שלך שמישהו חותך לך יותר. אתה יכול להגיד בן משפחה של מישהו, אבל בנקודה הזאת ובימים האלה, כל דבר שאתה שומע זה כאילו בן משפחה שלך, כאילו גדל אצלך ואתה אצלו”.
וכשראש הממשלה לא לקח אחריות עד עכשיו, איך אתה רואה את זה?
”אני לא מחלק ציונים, לא לראש הממשלה ולא לאף אחד על מה הדבר הנכון לעשות, ברגע שאנחנו במלחמה לא אכפת לי אם הוא לוקח אחריות או לא. כל בן אדם צריך לדעת לקחת מנהיגות ולתת לאנשים את התחושה שהוא חלק מהאחריות, גם אם הוא לא, גם בתור ראש ממשלה ובתור כל אחד אחר, אבל אני לא מחלק ציונים. אני רוצה שהמלחמה תסתיים והיא תסתיים בצד הכי נכון לישראל, ושאחרי זה כל אחד ישלם את המחיר כדי שהמדינה תתנקה מכל הזבל שהיה בתקופה האחרונה ונלך למקום הרבה יותר טוב”.
אתה שיחקת באירופה קצת, אתה רואה שחוץ מגרמניה, פשוט שונאים אותנו ויש יחידי סגולה כמו קריסטל פאלאס, איזו שנאה יש לישראל עכשיו? זה כל אירופה.
”שום דבר ממה שאני רואה לא מפתיע אותי. אני חושב שגרמניה התפכחה קצת וגם עוד כמה מדינות מתפכחות, לאו דווקא בגלל שהן אוהבות את ישראל, אלא דווקא שהן רואות את התמונה של מה שקורה בישראל עם כל הפליטים והזרים שהגיעו, אלה דברים שיכולים להתחולל גם אצלם. במקומות אחרים יש אוכלוסיה פלסטינית או פרו פלסטינית מכל מדינות ערב ויצרו קהילה רבה שמשפיעה על הלך הרוח במדינה. אני יכול להגיד לך שהרבה קולות מהמדינות האלה שהם בעד ישראל, אבל שותקים ברגעים האלה כי הם מבינים שהלך הרוח כזה. אותי יותר מעודד שראשי המדינות לא נעים אחרי הקולות האלו ודווקא מחזקים את עם ישראל.
“אני חושב שהמדינות האלה יתפכחו עוד מעט ומה שקורה אצלם כהפגנה, יכול יום אחד עוד לזעזע את המשטר שלהם והתרבות שלהם. אי אפשר להתעלם מזה שהרבה מאוד כסף מהמדינות האלו מושרש באוניברסיטאות בארה”ב וברחבי אירופה. זה כסף שמניע הרבה דברים כמו הפרמייר ליג והקבוצות ששותקות, פתאום אף אחד לא מגלה מצפון בתוך עצמו והכסף הזה יום אחד גם יתפוצץ להם. אנחנו צריכים לעשות את המלחמות שלנו, מה שחשוב למדינה ועם כל הכבוד למוחים במדינה כזו או אחרת, אנחנו לא צריכים שיאהבו אותנו. אנחנו צריכים לדעת איך למצוא את הדרך לאהוב את עצמנו, אחד את השני בתוך המדינה ושלא מישהו אחר יאהב אותנו. אם אנחנו לא אוהבים את עצמנו ואחד את השני, איך אנחנו מצפים שמישהו אחר יאהב אותנו?”.
כל הפרמייר ליג, כולל קבוצות גם בבעלות של יהודים כמו טוטנהאם, עדיין בהתעלמות מוחלטת.
”הכסף הגדול שמושקע שם במדינות האלו גורם להרבה צביעות, הון תעופות מושקע שם. אמור להיות מפוצץ בהרבה כסף ובכל מיני כוכבים כאלה, זכויות שידור ובעלים מהמפרץ הפרסי, אנשים מוכתבים לפי הכסף הזה. אלו ארגונים וגופים, כולל אופ”א ופיפ”א, שמה שמניע אותם זה לא מצפון ולא מוסר, אלא כסף שמוזרם. כל אחד שחושב שהכסף יפסיק לזרום אז הולכים לכיוון הזה ולא לכיוון המצפון והמוסר”.
אז אתה לא מופתע מפיפ”א וכל זה?
“אני ממש לא מופתע. זה כמו שתגיד לי עכשיו שאני אמור להיות מופתע מהחלטות כאלה או התנהגות של האו”ם שאמור להיות ארגון המדינות שדואג לכל דבר בעולם, זה ארגון שכאילו קיים רק כדי לראות מה הבעיות בישראל, כל המדינות האחרות בעולם וכל המקומות האחרים בעולם לא רלוונטיים, אבל כל מה שקורה בישראל כן. הגוף הזה קם כדי לבוא ולנהל את הדברים איך המצפון הישראלי צריך לעבוד, אז אני לא מופתע משום דבר כזה או אחר. פעם מנחם בגין אמר משפט גדול: ‘לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים’. אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו צריכים לעשות. יש רגעים, כמו זה שמדינת ישראל נמצאת בו, שהיא צריכה ללכת לעשות מה שהיא חייבת לעשות ואתה שומע קולות מכל הקשת הפוליטי מה מדינת ישראל חייבת לעשות. היא חייבת לעשות ולא לשמוע לאף אחד אחר”.
אתה היית בקטאר במונדיאל, כשאתה רואה עכשיו כל המנהיגים של חמאס שנמצאים שם, הכסף של קטאר מניע את מה שקורה שם ומצד שני הם מתווכים עכשיו.
”אני אשאל אותך שאלה פשוטה אחרת: יש לך סיכוי ולו הקטן ביותר בעולם, שלולא הכסף הקטארי ששיחד את כולם, המונדיאל היה מגיע לקטאר? הרי אין שום סיכוי שהמונדיאל היה מגיע לשם אם לא הכסף שקנה שם כל מיני דברים ואנשים. הכסף הזה גם פועל בכל מיני מישורים, מצד אחד מדינה שבקשר עם כל המערב ומצד שני היא מפעילה בכל מדינה ארגוני טרור, אבל אני משאיר את זה לפוליטיקאים שלנו לטפל בנושאים האלו. אני מקווה מאוד שאנשים יתעשתו במדינה ובמיוחד בפוליטיקה שלנו ואני מאוד מקווה שגם העולם יתחיל להתעורר לפני שישלמו מחיר במדינות שלהם – מה שהם רואים אצלנו מרחוק, שהם יחוו את זה גם”.
מה עובר על הליגיונרים שלנו? מצד אחד מנור סולומון מעלה פוסטים מידי יום, מצד שני טוטנהאם שיש לה את דניאל לוי היהודי לא הגיבה כלום, ליאל עבדה גם נאבק באוהדי סלטיק ואנחנו רואים מה עובר על שון וייסמן בספרד.
”אני גאה בכל אחד מהשחקנים שלנו שלא מתבייש ולא מסתתר כדי לבוא ולהיות נחמד לאוהדים ולהנהלה, אלא עומד ומציג את הצד הישראלי, כי הוא בסופו של דבר ישראלי עם כל הכבוד לכל האחרים. הם עושים את זה בשליחות וראוי להערצה כנגד הרבה ביקורות, גם מצד אוהדים שלהם. השחקנים האלו הם השגרירים שלנו והם לא צריכים לחשבן לאף אחד. כל זמן שהם שם, כל זמן שהם עושים את הדברים האלה שם, הם עושים ומראים ניצחון ונוכחות גדולה שלהם מנצחת כל דבר אחר”.
איך עושים סוויץ’ עם הנבחרת? יש לנו פה משחקים הכי קובעים שמצד אחד יכולים להביא אותנו ליורו, מצד שני זו המשימה הכי קשה שיכולה להיות - אין פה ליגה, שחקנים לא בכושר. איך אתה הולך לסדר את הנבחרת, לעמוד בעומס הזה של ארבעה משחקים שכל אחד בפני עצמו הוא לא קל?
”אתה יודע שזה לא דבר קל, לא מבחינת כדורגל, לא מדבר אפילו על כדורגל. אנחנו כרגע אזרחים של המדינה וכאזרחים אנחנו מודאגים מכל מה שקורה פה, אני מדבר איתך עכשיו ובמהלך היום נפל טיל במרחק מאה מטר אווירי מאיפה שאני הייתי, סיפרתי לך יותר מוקדם שגם רסיסים נפלו מעל הפרגולה שלי בחצר”.
כשראית את הרסיסים האלה, מה עבר עליך? אשתך לא בלחץ?
“אני כבר רגיל לזה. אנחנו כל הזמן קרובים לממ”ד ולמקלט, וכמובן פלאפונים של כל אחד שנדע שהגיע בזמן למקום מוגן. במציאות הזאת אתה לא יכול למצוא לעצמך איזה רגע של שלווה כדי להתנתק מכל מה שקורה, ואתה לא מוצא את השעה או חצי שעה שיכולים לגרום לך להתרכז במאה אחוז במה שאתה צריך, עדיין הראש תמיד מוסט, עוד הודעה מגיעה ועוד אזעקה, ועוד איזו בשורה, אני תמיד מנסה למצוא את השפיות כדי להמשיך לעשות את הדברים”.
אז איך עושים את הסוויץ’ לכולם כשאתם הולכים למשחקים?
”אנחנו הולכים לעשות את זה כי אנחנו מבינים שאנחנו בשליחות יותר מאי פעם. אתה רואה לא מעט צעירים מחרפים את עצמם למדינה, ואנחנו לא יכולים לראות כל דבר כקושי, אנחנו עומדים בפני הרבה קשיים והרבה מכשולים, אבל שום דבר לא יכול להיות ברגע הזה. אנחנו נמצא את הכוחות בתוך עצמנו להתעלות כדי לשמח לא את הכדורגל הישראלי, קודם כל את מדינת ישראל ועם ישראל. אנחנו נעשה הכל, עם כל הקושי והמכשולים שאתה מזכיר אותם, נעשה הכל כדי להביא את עצמנו למקסימום ולהביא כבוד לעם הזה”.
אתם צריכים סגל ענק של 28-30 שחקנים, יש לכם פחות מיומיים להכין את השחקנים כי ביום חמישי מכבי חיפה ומכבי ת”א משחקות, יש לכם שלושה ימים לאחר מכן משחק, השחקנים שאתם תבחרו מהקבוצות האלו יגיעו לקוסובו ושם בעצם יש לך יום ורבע להכנות לארבעה משחקים, זה משוגע.
”אני מסכים איתך שזה משוגע, אנחנו נמצאים במציאות משוגעת שהיא לא מציאות אמיתית. מה שקורה במדינה ואנחנו חיים זו מציאות משוגעת ואנחנו צריכים לייצר עוד מציאות משוגעת, גם לספורט שלנו וגם הכדורגל. כמו שאמרת, את השחקנים אני אקבל רק ביום שישי בערב כשנגיע לקוסובו ויש לנו רק אימון אחד ביום שבת, אבל אנחנו הרבה זמן ביחד ואנחנו מגובשים מאוד. אנחנו מעבירים את המסרים לאורך כל השנה ומשהו שאנחנו נמצאים ביחד, אנחנו לא משנים והדברים האלו חרוטים לשחקנים ואנחנו ננסה למקד, בין אם בהודעות וידאו שאנחנו שולחים להם לפני משחקים. אנחנו שולחים כבר עכשיו קטעים של היריבה שיהיו מוכנים אליהם, כשיהיה לנו בשבת את המפגש של כולנו שהם ערוכים ומכירים יותר מקרוב ולא בפעם הראשונה בשבת”.
אתם תביאו יותר ליגיונרים עכשיו כי הם בכושר והם משחקים?
”אנחנו מביאים 28 שחקנים למסע הזה ואנחנו בוחנים לפי הצרכים שלנו, לפי איזו עמדה יש לנו, לפי מה שיש לנו, ואם בנקודה מסוימת יצטרכו להיות יותר ליגיונרים אז נביא יותר ליגיונרים. במידה ולא אז אנחנו נביא את השחקנים שהלכו איתנו כברת דרך, יש לנו את ההזדמנות לעשות את הרוטציה עם סגל כזה רחב ואומנם זה הרבה משחקים, אבל אני מסתכל אך ורק על קוסובו. זאת המשימה היחידה שעומדת בפניי ונעשה הכל כדי לחזור עם הנקודות, ואחרי זה נעשה את החשבונות שלנו לכמה ואיך לקראת המשחק הבא”.
אני חושב שאתה צודק כי אם אנחנו לא מנצחים את קוסובו אז סגרנו את הסיפור.
“לא, אנחנו לא סוגרים סיפור בשום דרך. ממש לא. אנחנו לא מסתכלים על לפתוח סיפור או לסגור סיפור. דיברת איתי כל התקופה הזאת, עוד מתחילת הקמפיין, ואמרתי לך שאנחנו מסתכלים משחק משחק, ככה אנחנו ממשיכים גם בנקודה הזאת”.
אתה מבחינתך רוצה לעבור את קוסובו ואז לראות מה אתם עושים?
”אני רוצה לעבור את קוסובו ולהשיג שלוש נקודות, ואחרי זה להביא את כל השחקנים במצב אופטימלי לשווייץ כדי להשיג את הנקודות בשווייץ. אנחנו לא נמצאים במצב שאנחנו היום, במצב של המדינה, במצב שאנחנו באים כדי להתבטל”.
ברומניה עשו עכשיו נבחרת א’ ונבחרת ב’.
”רומניה לא מעניינת אותי, יש לנו עוד שלושה משחקים עד שנגיע למשחק של רומניה, כשנגיע למשחק אנחנו נתייחס לרומניה. שיעשו מה שהם רוצים, שידברו מה שרוצים ושיפיצו מה שהם רוצים, הם לא מעניינים אותי. מה שמעניין אותי זו נבחרת ישראל ולנבחרת יש עכשיו את קוסובו, שווייץ ואז כשנגיע לרומניה נתייחס לרומניה”.
אלון, כתבתי בשבת שעברה “זהו, הגיע זמן אלון, יוסי וזהבי לאחד כוחות”. כמו שבממשלה ידעו לאחד אז זה הזמן וכתבתי גם שגורמים בכדורגל ציינו שערן זהבי יהיה בסוף בנבחרת. מה גרם בסופו של דבר שסוף סוף קרה האיחוד?
”אני אגיד לך בצורה הכי פשוטה, אתה גם בטח מכיר את זה. אנחנו לאורך כל הדרך, גם כשדיברו על הנושא של הנבחרת עם ערן – אמרנו שהדלת פתוחה עבור ערן שיחזור, שהוא עומד בסטנדרטים של כל אחד משחקני הנבחרת, ואצל ערן היו השיקולים שלו לאורך כל הדרך. ברגע שיכול להיות שערן מצא בנקודת הזמן הזאת עם כל האיחוד במדינה, שהוא מוכן לוותר על כל הדברים שמנעו ממנו להיות בנבחרת, והייתה פנייה ונוצר מפגש עם יוסי, הוא דיבר ולא היו תנאים מקדימים. תמיד אמרנו שלערן יש את היכולת המקצועית להיות בנבחרת, ברגע שהוא פנה, אני יכול לומר לך בהבטחה מלאה, גם אם היה עושה את זה לפני מספר חודשים, הוא היה בנבחרת”.
אבל אני אומר עכשיו בוא נגיד, אם לא הייתה מלחמה ולא היה מצב כזה, אז היה 30 אחוז של סיכוי, בסוף גם אתם סלחתם הרי.
”אני אגיד לך, אנחנו הלכנו כי חשבנו כל הזמן וגם לא התביישנו להגיד את זה, לא בריא לנבחרת כל פעם להכנה כמשחקים כשאנחנו דנים בנושא הזה כל פעם מחדש, ממש לא. אנחנו רצינו להתעסק בנבחרת, ברגע שידענו שערן לא עמד לרשותנו, הצטערנו על זה, אבל המשכנו הלאה. ברגע שערן אמר שהוא רוצה להיות חלק מהנבחרת, ושהוא מקצועית מתאים להיות בנבחרת אז אנחנו לא מסתכלים על שום משקעים בדברים כאלה, ממש לא. יש את נבחרת ישראל שהיא הנבחרת של המדינה, זה יותר גדול מכל דבר אחר, ברגע שכולם מתיישרים עם הדברים של הנבחרת, כולם עומדים לרשות הנבחרת”.
זה טבעי אבל שהיה כעס בגלל כל מה שהיה וכל הירידות עליכם, זה טבעי.
”אני יכול לומר לך, גם אם היה כעס בנקודה מסוימת – באותו רגע זה התפוגג והתעסקנו בדברים אחרים, אין לנו שום משקעים כלפי ערן. גם יוסי כשפגש את ערן בשיחה, הוא הבהיר לו חד משמעית שאנחנו לא מתעסקים במשקעים כאלו ואחרים”.
אתה דיברת עם ערן או פגשת אותו?
”אני דיברתי עם ערן טלפונית כי אני לא יכולתי להיות נוכח בפגישה בגלל משהו אישי, אבל אני דאגתי להעביר לערן את המסר שברגע שאמר מה שאמר אז אנחנו מבחינתנו אין שום משקעים ואנחנו מסתכלים קדימה, רק בצד החיובי ולא שום צד אחר”.
"זה יהיה שימוש זול לקחת את מה שקרה במדינה כקליפ לשחקנים”
ההכנה של הנבחרת לא הולכת להיות קלה. חזן יקבל את מלוא הנבחרת רק ביום שישי הבא, פחות מ-48 שעות לפני המשחק בקוסובו. לכן הוא יודע שיצטרך לבוא מאוד ממוקד מבחינת מה הוא הולך לעשות ובצדק הוא מבקש כעת קודם להתרכז רק במשחק מול קוסובו.
כאמור, אין עכשיו משחקי ליגה, יש רק את הליגיונרים שמשחקים, יש לך את מכבי ת"א ומכבי חיפה שישחקו ביום חמישי, איך אתה תדע מי בכושר ומי לא?
”קודם כל מכבי חיפה ומכבי ת"א מתאמנות באופן סדיר, מכבי פ"ת מתאמנת באופן סדיר, מ.ס אשדוד מתאמנת באופן סדיר, אבל לא משחקת, השחקנים שנמצאים כאן במסגרת שהם לא מכבי חיפה או מכבי תל אביב, הם שחקנים שיגיעו לנבחרת לאימונים איתנו, חלק מהם ליגיונרים שיגיעו לפני הזמן ואנחנו נעשה את האימונים בתדירות ובעצימות גבוהה יותר כדי שנגיע במצב טוב יותר. ואנחנו נקבל את ההחלטות שבעזרת השם כולם יהיו בריאים, גם אחרי המשחקים של הישראליות באירופה ונעשה את הבדיקות שלנו כדי לראות מי השחקנים שיכולים לעמוד לרשותנו ובצורה הכי בריאה כדי לשים את הסגל הכי טוב למשחק הזה”.
אתם נוסעים עם הרבה אינפוזיות שתצטרכו?
”אנחנו לא ניסע עם אינפוזיות. ברגע שאתה מסתכל על משהו אתה צריך להסתכל אחורה לכיוון המדינה שלך, להסתכל מה ילדים צעירים בני 19-20 בצבא ההגנה לישראל מקריבים לטובת המדינה, מה אנשי העוטף שילמו, מחיר מטורף של משפחות שנמחקו כדי לראות שגם כשאתה עייף וגם שקשה לך אתה צריך למצוא את האנרגיות כדי להרים את עצמך כי אתה פה הפעם בשליחות הרבה יותר גדולה אי פעם שלבשת את המדים של הנבחרת”.
אתה הולך להכין להם קליפ מיוחד כזה עם כל מה שעברנו?
”אני לא חושב שזה זמן לקליפים, אני חושב שלכל אחד יש קליפ שרץ בראש עם זיכרונות ותמונות שהוא חווה את זה, אני חושב שזה יהיה שימוש זול לזה ולקחת את מה שקרה פה במדינה כקליפ להריץ את השחקנים שלי”.
אבל הנאום שלך של לפני משחק כבר מוכן לדעתי בראש.
”אני חייב להגיד לכם שעדיין לא, אבל אני בטוח שאמצא מה להגיד”.
איך קוסובו? מה אתה יכול להגיד עליה?
”קוסובו היא נבחרת מצוינת, אמרתי לכם כבר אחרי ה-1:1 שכולם אמרו שכבר איבדנו עוד טורניר אחרי המשחק הראשון. אני חושב שהיא באמת נבחרת מצוינת. קוסובו לא פתחה טוב את המוקדמות ולא התקדמה טוב, אבל יש לה סגל שחקנים שלגמרי היה ראוי בשלב הזה להיות מועמד בכיר גם למקום השני יחד איתנו ועם רומניה, אבל שוב - יש לה סגל מצוין, אנחנו מגיעים כשאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו, יודעים שזה יהיה משחק לא קל, אבל עברנו כבר משוכות קשות והמטרה שלנו היא להגיע כמה שיותר רחוק”.
כמה נקודות אנחנו צריכים כדי להיות ביורו לפי החישובים שלך?
”אנחנו צריכים שלוש נקודות מול קוסובו ואחרי זה נמשיך הלאה, אנחנו לא עושים את החשבון הזה. יש כל מיני קונסטלציות, אני יכול להגיד לך בשיחה אוף דה רקורד כמה כאלה, אבל אני לא רוצה לחשוב על אף אחת מהן, אני רוצה כמו שהתחלנו את הקמפיין שלנו מתחילת הדרך שלנו בליגת האומות ועד היום, שאמרנו לשחקנים שלנו ואנחנו חוזרים ואומרים שבכל משחק אנחנו נלך ונתקדם כדי לבנות נבחרת שמגיעה לכל מקום ועושה הכל כדי להשיג את הנקודות, ככה אנחנו רוצים להיות”.
המגרש בהונגריה, ראית איך הוא נראה? התייעצו איתך?
”עכשיו קיבלתי רק את העדכון שאנחנו משחקים באצטדיון של 3,800 מקומות. אני מאמין שהתנאים שם יהיו בסדר גמור, הצוותים שלנו יצאו לבדוק מה שמסביב, בטח ובטח דאגו שהמקום יהיה ראוי לשחק כדורגל ואני מאמין שהכל יהיה בסדר”.
אתה מדבר רק על קוסובו. אתה יודע אפשר לעשות את הדבר הזה שהוא קשה מאוד, אבל זה אפשרי להעלות טיפה חיוך במדינה הזאת אחרי כל מה שהיה.
”זאת המטרה המרכזית, אני נשבע לך. יותר מכל דבר, לכל ספורטאי מדגדג לשחק ביורו, לכל אחד, מהיום הראשון שהוגרלנו, מהיום הראשון שמינו אותנו לתפקיד. אבל יש פה משהו שהייתי מוכן לתת כל דבר כדי לסיים את המשחקים ושיש חיוך לאנשים בבית במדינה, כל דבר הייתי מוכן לתת מעצמי. להיות ביורו זו מחמאה כשחקן כדורגל ואוהד כדורגל, במקרה הזה אני מסתכל על האנשים שנעניק לכם חיוך כדי שירגישו רגע אחד קטן או אפילו כמה רגעים של נחת, שווה לנו לעשות הכל כדי לגרום לכל המדינה את הרגעים האלה”.
אלי דסה משחק ברוסיה - מדינה שתומכת בחמאס, חיפשו לעשות שם לינץ’ וזה מקום שלא מסתיר ומקבל את המשלחות של חמאס. מה אתה מייעץ לו? לעזוב את הכסף?
”אני לא מייעץ לאלי דסה, אני חושב שהוא נמצא ככדורגלן במדינה שעוד לפני כל מה שהיה עם חמאס, זו מדינה שנמצאת במלחמה עם אוקראינה ושכל העולם חושב שזו לא מלחמה מוצדקת, אבל אלי דסה לא פוליטיקאי, הוא שחקן וכדורגלן שמשחק שם בקבוצה שאני בטוח שהתנאים שלו לא נפגעים, והאו בטח במצב בטיחותי שאין לו סיכון חלילה. אלי דסה צריך להמשיך עם ההחלטות שטובות לאלי דסה כל זמן שהוא עוד יכול לשחק כדורגל טוב, וכשהבטיחות שלו והמשפחה שלו לא נפגעת. אנחנו לא מחלקים ציונים לרוסיה, רוסיה תעשה את הדברים שהיא רוצה ואת ההחלטות שלה, אלי דסה צריך לקבל את ההחלטה שלו ככדורגלן ישראלי שחלילה לא מסכן את עצמו”.
אתה היית הולך לשחק במקום כזה?
”אני לא יודע, יכול להיות שאני הייתי הולך. אני לא יכול לשפוט אף אחד אחר, אני גם לא יכול להעמיד את עצמי במקומות שאני לא הייתי בהם ולא נאלצתי לקבל את הדברים האלה. עם כל הכבוד לרוסיה ואלי דסה, הוא כדורגלן שמשחק שם ומרוויח את התנאים שלו ומאחל לו לסיים את התקופה שלו הכי טובה. כל עוד הביטחון שלו ושל משפחתו לא נפגעת, הוא צריך להמשיך לשחק רק כדורגל ולהסתכל רק על כדורגל ואני תומך בו”.
"לא שר המוסר של אף אחד. יש רגעים בחיים שבן אדם צריך לגלות את ההרגשה שלו ואת הבעת התחושות שלו כבן אדם ולא כפוליטיקאי"
מבחינת חזן, הוא לא רואה בעיה בחדר ההלבשה של הנבחרת בכל הנושא לשחקנים יהודים ושחקנים מהמגזר. מאז נכנסו לתפקיד המנהל המקצועי, יוסי בניון, וחזן כמאמן, הם דאגו שכל השחקנים יישבו יחד והפסיקו את חלוקת השולחנות ליהודים וערבים. אך גם אם לא יגידו זאת בגלוי, הם לא יזמינו כעת לנבחרת שחקן כמו דיא סבע שיכול מבחינתם לגרום לערעור חדר ההלבשה כי כולם יחלו לעסוק בהאם הוא צריך להיות בנבחרת בעקבות הפוסט וכו'.
יש פה עניין של יהודים עם שחקנים מהמגזר כשהמדינה בוערת. איך אתה רואה את כל הפוסט של אשתו של דיא סבע וכל זה?
”אתה מלווה אותנו כבר תקופה לא קצרה ואתה יודע שחדר ההלבשה שלנו הוא חדר הלבשה בריא מאוד ולא בנוי משחקנים ערבים ומשחקנים יהודים, אלא משחקנים שאוהבים אחד את השני. אני גם לא כל כך מסכים עם זה שהמדינה בבערה, אני חייב להגיד שאני מאוד אוהב לראות את האחריות שמגלים כל מיני מגזרים כאלו”.
רק אתמול בלילה עצרו כמה אנשים מאחד היישובים.
“אני בא ואומר לך, אני אוהב לראות את האחריות שמגלים בכל מיני מגזרים, ברור שיש חריגים בכל דבר, אני גם לא אוהב לראות כל מיני אנשים שחיים במדינה ומקבלים זכויות ובתקופה כזאת שהמדינה עוברת מה שעוברת מגיעים למצב של לתמוך בחמאס. לגבי כדורגלנים וספורטאים, לכל אחד יש את הדרך שלו להביע תמיכה ולהביע גינוי. אני לא שר המוסר של אף אחד. אמרתי כמה וכמה פעמים, יש רגעים בחיים שבן אדם צריך לגלות את ההרגשה שלו ואת הבעת התחושות שלו כבן אדם ולא כפוליטיקאי ולא שום דבר אחר, אלא כבן אדם ואנחנו כבני אדם צריכים למצוא את הנקודות הטובות בחיים שלנו. אם אנחנו לא נדע לעשות את זה אנחנו נהיה בבעיה.
"אז אני לא יודע מה אשתו של ההוא, כל אחד אחראי למעשים של עצמו. אני יכול להגיד לך שהשחקנים שלנו מחויבים לנבחרת, אוהבים את הנבחרת ורוצים לעשות הכל ולא רק בשביל הנבחרת, אלא גם בשביל כל מדינת ישראל, וכל אחד שחושב לעשות דברים אחרים הוא אחראי לחיים שלו ואני לא בא לתקן את העולם. אני יודע מה אני כבן אדם נוהג ומתנהג, גם כשראיתי רעידות אדמה בטורקיה וגם במרוקו, אפילו במקומות אחרים שאין לנו קשר מדיני איתם, אני מסתכל כבן אנוש איך אני מביע את האמפתיה שלי כבן אדם, וככה כל בן אדם צריך למדוד את עצמו, כבן אדם”.
בגלל חדר ההלבשה הבריא שבניתם, האם חלק מהשיקולים יהיו לא להכניס לעצמכם כל מיני מוקשים לחדר ההלבשה?
”אני לא חושב שיש מוקשים, אם היו אז היינו רואים אותם לפני כן והיינו מונעים אותם. השחקנים שלנו יודעים מה עומד לפניהם וכל אחד מהשחקנים צריך להאמין שיידע להעמיד את עצמו בצורה הטובה ביותר בשביל מדינת ישראל אליה הוא שייך ובעזרת השם אנחנו נעשה הכל כדי להגיע ולעשות את הדברים האלו יחד”.
יש לך כבר את התסריט מה עובר לך בראש ומה אתה עושה דבר ראשון אם אנחנו עולים ליורו?
”אני לא יודע, היו הרבה תסריטים בראש, אבל כל פעם המציאות שלנו משנה. אני יכול להגיד לך ששום דבר שאולי חשבתי עליו בעבר איך הייתי מגיב אם נעלה ליורו, אז שום דבר לא קיים בעיניי, מה שקיים עכשיו זה באמת רק מדינת ישראל ועם ישראל ואם אנחנו יכולים להעניק את הנחת והרגעים האלו. אני לא רוצה שום דבר בשבילי, אני רוצה רק בשביל המדינה, לראות שמדינה שלמה מקבלת נחת זו תהיה המתנה הכי גדולה בשבילי”.
אלו הולכים להיות עשרת הימים הכי חשובים של כל אחד בקריירה שלו.
”אנחנו נמצאים בימים חשובים, מבחינה ספורטיבית אנחנו רק מוסיפים לזה לכל מה שאנחנו עוברים ביום יום, אנחנו צריכים למצוא את הדרך להבין שרק אמוציות לא יספיקו פה, רק אנרגיה לא תספיק פה, אנחנו צריכים להביא את כל הדברים שקיימים בכל אחד ואחד ככדורגלן, יחד עם השליחות האדירה שאנחנו יוצאים אליה במקרה הזה יותר מאי פעם. אני לא חושב שאי פעם כדורגלן ישראלי יצא למשימה כזאת עם שליחות כל כך מטורפת על הגב שלו, לא משהו מההווה, אלא משהו מהעבר, אתה יוצא מתוך המציאות שלנו ואתה מנסה לייצר מציאות אחרת לטובת מדינת ישראל”.
אתה גר באשדוד שזה אחד מהמקומות המטווחים, כל המדינה מטווחת וכולנו ישבנו באזעקות, אבל נראה שלא מעט היה אצלכם שם. עכשיו אתה נוסע לעשרה ימים, אתה תהיה כל הזמן בטלפון לבדוק מה קורה עם היקירים שלך? וזה טבעי אם כן.
”אני לא אהיה כל רגע בטלפון, כי זה רק יסיח לי את הדעת וישגע אותי, אני אהיה קשוב ובקשר טוב עם המשפחה כדי לראות ולדעת שהם בסדר. גם המשפחה שלי יודעת שהיא צריכה להיות אחראית כל זמן שאני לא נמצא כדי שלא לגרום לי לדאגות מיותרות, אז אני מקווה שלא רק המשפחה שלי, אני מקווה שכל המדינה פה, מקווה שכל החיילים יחזרו בשלום ושבעזרת השם לפני שאנחנו נעשה נחת, עוד לפני שאנחנו נגיע לשם, שנזכה לשמוע את הבשורה הכי חשובה יותר מהכל בחיים שלנו, שהחטופים יחזרו בשלום וזה מבחינתי הדבר הכי חשוב בחיים”.
לסיום אלון, איזה מסר עוד יש לך להעביר?
”הדבר האחרון זה שבאמת כל מיני קלישאות שהיו חשובות בעבר והפכנו אותם לקלישאות בשנים האחרונות כמו דגל המדינה, אהבת המדינה או עם אחד ביחד, הפכו לקלישאה וזה חבל מאוד. ואני רוצה לחזור ולהגיד למרות שזה נשמע קלישאה – עם ישראל חי וקיים והוא ימשיך להיות ככה לעולמי עד, וכל אחד ואחד מאיתנו צריך לתרום את החלק שלו כדי שהמשפט הזה ימשיך להתקיים עוד עשרות ומאות מאות שנים, שעם ישראל חי וקיים בזכות החיילים שלנו, בזכות התושבים שלנו, בזכות הספורטאים שלנו, בזכות הרופאים שלנו ובזכות כל מי שמייצג את המדינה שלנו בכל דרך, ולהבין שהגיע הזמן למצוא את הדרך לחיות בשלום אחד עם השני ולמצוא את האמפתיה אחד כלפי השני ולא כלפי אנשים אחרים. אנחנו יודעים להיות רחמניים כלפי אנשים שעומדים מסביבנו והופכים להיות אכזריים, ומצד שני יודעים שאנחנו אכזריים אחד כלפי השני יותר מידי והגיע הזמן להיות יותר רחמניים ואוהבים אחד כלפי השני”.