המשחק החשוב נגד סלובניה היווה עבור הכדורגל הישראלי, עבור אנדי הרצוג ו-וילי רוטשטיינר ועבור הקהל הישראלי סוג של צומת דרכים. האם הכדורגל שלנו הולך קדימה אחרי המשחק המאכזב נגד צפון מקדוניה ומנצח בסלובניה, או לפחות נמנע מהפסד ונותן לנו תקוות וסיכויים סבירים לקראת המשך הקמפיין? או מהצד השני, ממשיך בסורו עם עוד הפסד כואב. במבחן המציאות, עם מבט נוקב מול המראה, אנחנו יכולים להתהלך עם תחושה של פספוס מהולה בחוסר אמונה ביכולת ובפוטנציאל הקיים של השחקן הישראלי, שיש לו המון לאן לשאוף ולהתקדם.

הגרלת הבתים לפני תחילת הקמפיין האירה פנים לישראל בכך שקיבלה נבחרות בסדר גודל סביר. המשחק בלובליאנה הוכיח לכולנו עד כמה אנחנו לא מאמינים בעצמנו וביכולות שלנו להתמודד שווים בין שווים מול היריבים שלנו במאבק על הכרטיס הנחשק ליורו 2020. הרצוג המשיך כדרכו ועלה במערך של שלושה בלמים, שלא מצליח לגרום לנבחרת להיראות יותר טוב מבחינה הגנתית ומצד שני פוגע לנו באפשרויות הרחבות שיש לנו להציע בקישור ובהתקפה.

בנג'מין ורביץ' חוגג (רויטרס)בנג'מין ורביץ' חוגג (רויטרס)

מההתחלה ראינו נבחרת ישראלית אגרסיבית ודינמית, בעיקר במרכז המגרש, עם צפיפות ויציאה להתקפות מעבר מסוכנות שלא הניבו מצבים ממש מסוכנים ליד שערו של יאן אובלק, אך בכל זאת נתנו לנו תחושה של עליונות על כר הדשא מול היריבה הסלובנית בחלק גדול מהמשחק. למרות זאת, איבוד ריכוז במרכז ההגנה לקראת סוף המחצית עלה לנו ביוקר רב ובספיגת שער נאיבי ומיותר. החילופים של הרצוג במחצית השנייה ושינוי המערך לארבעה שחקני הגנה הפך את הנבחרת לסוחפת ומסוכנת עם הרבה כלים בחלק הקדמי. הבקעת שני שערי חוץ נפלאים של ביברס נאתכו וערן זהבי ביחד עם דקות סוחפות של הנבחרת חוללה מהפך נהדר, אבל באותם רגעים של יתרון היינו צריכים לחפש מנהיגים על הקווים.

הרצוג לא היה שם בדקות המכריעות ומנהיגים בנבחרת על כר הדשא, שיידעו לווסת ולשחק על תוצאה עם אחריות ומשמעת טקטית, לא היו שם. הנבחרת הלכה לאיבוד ברגעים המכריעים, שעלו לנו ביוקר רב. ברמות הללו אין מקום לטעויות כל כך קריטיות בחלק האחורי מצד שחקני ההגנה של הנבחרת, שלא יכולים להרשות לעצמם ליקויים קיצוניים כפי שראינו בספיגת הגול הראשון עם סגירה לא טובה של לואי טאהא ואוראל דגני, בשער השני עם סגירה אלכסונית מאוחרת ושגיאה של חאתם עבד אלחמיד וכמובן איבוד הכדור הלא אופייני של בירם כיאל בדקה ה-90, שהוביל לכיבוש השער השלישי של הסלובנים בניגוד מוחלט למה שהתחולל על כר הדשא.

בנג'מין ורביץ' בטירוף (רויטרס)בנג'מין ורביץ' בטירוף (רויטרס)

מעבר ליכולת הטובה שהנבחרת הפגינה, אנחנו מחפשים מנהיגים עם אופי ורצח בעיניים, כאלה שבדקות האמת וההכרעה יהיו שם וידאגו להעיף את הכדור ליציע בלי להתבייש. מנהיגים על הדשא שידאגו שכאשר אנחנו מובילים, אז כל השחקנים צריכים להיות מחויבים לפני הכל למשמעת טקטית ועצמית, במטרה לשחק על תוצאה בכל מחיר. גם הפעם לצערי זה לא קרה וזאת הנקודה הכי מאכזבת ממנה אני יוצא מהמשחק.

מצד שני היו נקודות אור בכל מה שקשור לחוליית הקישור וההתקפה, שתפקדו היטב והוכיחו לנו, בפעם המי יודע כמה, שיש לנו מה למכור ואנחנו מסוגלים לגבור על כל יריב בקמפיין. אין ספק שזהו הפסד כואב מאוד לכולנו, אך הרצוג צריך להפנים וליישם את הדברים הטובים הלאה, בעיקר את שינוי המערך שבא לידי ביטוי בצורה נפלאה במחצית השנייה. יחד עם זאת, על הרצוג יש אחריות כבדה לכך שעדיין לא הצליח להביא את השינוי מבחינה הגנתית ועם כל הביקורת שלו על שחקני ההגנה בסוף המשחק, האוסטרי חייב להבין שהביאו אותו לאמן על מנת שהוא ישפר את נקודות החולי של הכדורגל הישראלי – משחק ההגנה. עד עכשיו הוא לא מצא את הנוסחה הנכונה וזה נזקף אך ורק לחובתו.

אנדי הרצוג (רדאד ג'בארה)אנדי הרצוג (רדאד ג'בארה)

המסקנה הברורה מהמשחק היא שהגיע הזמן לשחק ללא פחד מול כל נבחרת. יש לנו מה למכור מבחינה התקפית ומצד שני עלינו לשים יותר דגש ומשמעת טקטית בכל מה שקשור לצד ההגנתי. אבל לפני הכל, הנקודה החשובה ביותר לדעתי היא ההתמקדות בייצור מנהיגים בתוך הנבחרת על כר הדשא ובחדר ההלבשה. זה אחד הצעדים המשמעותיים בדרך להישג משמעותי לטווח הארוך. אני יוצא מהמשחק מאוד אופטימי מבחינה התקפית, אבל מאוד מוטרד ממשחק ההגנה הקבוצתי ובעיקר מחוליית ההגנה. הרצוג, זה התפקיד שלך.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה