הקמפיין הנוכחי החזיר את נבחרת ישראל ואת והכדורגל שלנו 20 שנה לאחור. אמנם אנחנו זוכרים את הניצחון ההיסטורי בפאריס אבל זה היה היחיד בקמפיין שהסתיים במקום האחרון בבית ובלי סיכוי ממשי של העפלה למונדיאל, מאז חשבנו שהשתפרנו. אז חשבנו.

מספיק לראות את ההתקדמות שעשו נבחרות כמו איסלנד, אלבניה ואפילו בוסניה בשנים האחרונות כדי לראות עד כמה אנחנו רחוקים מהדרג הבינוני של אירופה. אנחנו אלופים בלזלזל בנבחרות כדורגל שהם לא מהשורה הראשונה בעולם כמו איטליה, ספרד וגרמניה אבל אנחנו רחוקים גם משם.

שחקני איסלנד. איזו התקדמות לעומתנו (רויטרס)
שחקני איסלנד. איזו התקדמות לעומתנו (רויטרס)
 

צפיתי השבוע במשחק בין פולין לאירלנד. זה היה מאבק אדיר בין שתי נבחרות מצוינות על הכרטיס ליורו. לא מדובר בגרמניה או ספרד אבל שתיהן לבטח טובות יותר מישראל אבל עזבו טובות יותר כי הן רצו יותר, היו מחויבות יותר ושאפתניות הרבה יותר.

אולי זה טוב שלא נהיה שם כי פשוט אנחנו לא שם. אנחנו שחצנים ויהירים שחושבים שאנחנו טובים יותר ויודעים יותר מכולם. השורות הללו לא יפתיעו אף אחד. אנחנו רחוקים שנות אור מהדרג הבינוני של אירופה. איסלנד שם ואלבניה שם. אנחנו בדרך להתחרות עם סן מרינו ואנדורה.

אוהדי אלבניה חוגגים. גם הם ביורו  (רויטרס)
אוהדי אלבניה חוגגים. גם הם ביורו (רויטרס)
 

הגיע הזמן שמישהו במשרד הספורט ובהתאחדות לכדורגל יתעשת. הגיע הזמן להכין תוכניות לטווח ארוך כמו שעשו בבלגיה ובאיסלנד. הגיע הזמן לטפח מחלקות נוער, לקדם את השחקנים הצעירים, להשקיע במאמנים צעירים ובעיקר ללמוד. ללמוד איך עושים זאת נכון בעולם ובעיקר איך מתקדמים.

ההפסד לבלגיה הוא חסר משמעות כי אף אחד לא ציפה שנבחרת ישראל תנצח שם, גם אם המשחק לא חשוב לבלגים והם רק משתעשעים ורוצים לחגוג. ישראל פחות טובה מהיריבה בכל פרמטר וזה ברור לכולם שאת המקום השלישי הפסדנו בבית לקפריסין ולווילס.

נבחרת ישראל מאוכזבת (יניב גונן)
נבחרת ישראל מאוכזבת. אף אחד לא ציפה לנצח בבריסל (יניב גונן)
 

אלי גוטמן אשם. הוא אשם בבחירת הרכבים, בקרדיט מוגזם ומופרז לשחקנים כמו איתי שכטר, גילי ורמוט ואוראל דגני, אשם בכך שלא הצעיר את הנבחרת ואשם בהתנהלות לקויה ובזה שאפשר לתקשורת לנהל לו את סדר היום אבל גוטמן הוא לא הבעיה. גם אם ז'וזה מוריניו יאמן הוא לא יצליח לשנות את האופי.

אנחנו אוהבים לדבר ולחשוב שאנחנו טובים יותר אבל בקמפיינים הבאים צריכים לבוא צנועים ומלמטה. לא לדבר על עלייה ולא על מיקום, לדבר על תהליך, על התקדמות שלב אחר שלב, משימה אחר משימה. אם נעשה זאת נוכל לחגוג בעתיד עלייה לטורניר גדול. אם לא אז נתעסק בסטטיסטיקה. 

הכתוב הינו טור דעה      

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה