זהו. הסתיים לו עוד קמפיין של נבחרת ישראל. הפעם מדובר באליפות אירופה. אבדו הסיכויים ואין משמעות למשחקים שנותרו. אז רגע, אם לא נותר להשיג שום דבר מהקמפיין הנוכחי, למה לא להתחיל להתכונן לקמפיין הבא?
לואיס פרננדז חייב היה ללכת הביתה אתמול. אין טעם להשאיר את הצרפתי בנבחרת ישראל. לנו אין טעם כמובן. ליו"ר ההתאחדות הנכבד, אבי לוזון, יש טעם. הרבה טעם. ולא רק בשל הפחד מלשלם פיצויים לאיש עם הסוכריה.
עומר דמארי וטל בן חיים שחקנים מצוינים. אולי יותר נכון להגיד שחקנים עם פוטנציאל מצוין. רק מה, עוד לא כך ראינו יותר מזה (פרט לשער נחמד פה ושם). אז איך יכול להיות שדמארי, שהופיע שלוש פעמים בנבחרת בעידן פרננדז (פעמיים פתח בהרכב, הועדף על פני ליגיונרים) ובן חיים, שהופיע פעמיים, פותחים לפני שחקנים שכבר עשו דבר או שניים בכדורגל הישראלי?
 |
| בן חיים ודמארי במרכז. שחקנים עם פוטנציאל מצוין (מור שאולי) |
|
| |
יכול להיות שהתשובה לכך קשורה לרצון שהשניים ישיגו רשיון עבודה באנגליה? החוק אומר שבשביל לשחק באנגליה צריך רשיון עבודה. איך משיגים דבר כזה? על השחקן, כל עוד הוא כשיר, לשחק בלפחות ב-75 אחוז ממשחקי נבחרתו במהלך השנתיים שקדמו למעברו לפרמייר ליג. אה ועוד דבר, הנבחרת חייבת להיות מדורגת בשנתיים הללו בממוצע במקום ה-70 בדירוג הרשמי של פיפ"א. משום מה, הצלחנו בזה.
אגיע לנקודה. אולי מדובר בהאשמות קשות, אך לי יש הרגשה כי הסגל שנקבע, הוא לא ב-100 אחוז פרי יצירתו של לואיס פרננדז. ואם הצרפתי יכול להישאר עד סוף הקמפיין ולהעניק לדמארי&בן חיים עוד קצת הופעות, אז למה לא? בסופו של דבר, המרוויחה הגדולה מכל הסיפור הזה תהיה מכבי פתח תקווה. עכשיו הדברים קצת יותר מובנים?
אני באמת מקווה, מכל הלב, למען הנבחרת שלנו, שלוזון היקר ישחרר את פרננדז הביתה ולא יחשוב על האינטרסים האישיים שלו, אלא של כולנו. עכשיו זה הזמן להתחיל ולהתכונן לקמפיין הבא, עם מאמן חדש שיתחיל להתרגל לנבחרת ישראל.
הכתוב הינו טור דעה