לפני כשנה, כשמינו את אנדי הרצוג כמאמן הנבחרת, יצאתי בהצהרה שאסור היה לתת לו את אימון נבחרת ישראל, כי הוא הוגדר באותם ימים כ’איוב העם'. חשבתי שבשביל לאחד את השורות לאחר המפולת עם אלישע לוי, רצוי שיהיה משהו ציוני משלנו, שמבין מה זה דגל ישראל והמסורת לדורותיה ולא אוסטרי שלא רצה להופיע פה בזמן המלחמות במשחק של ארצו, ונחשב ליריב מר.
אבל, מאז עברו הרבה מים בירדן ואנדי הרצוג קיבל את המושכות של הנבחרת, ובשנה החולפת הוא זה שמקבל את ההחלטות החשובות בנבחרת ישראל. במבחן התוצאה הרצוג נכשל בגדול, לא יעלה ליורו משלב המוקדמות, ואם לומר את האמת, הבית הזה הוא מהקלים שהיו לנבחרת בשנים האחרונות.
אנדי הרצוג (רדאד ג'בארה)אבל אני לא אחרוג ממנהגי במשך כל השנים, מבחן התוצאה הוא חשוב מאוד, אבל מבחן הדרך חשוב לא פחות. במשך שנים אני אומר שהנבחרת לא מתקדמת ואפילו הולכת אחורה. בנושא הזה, אנדי הרצוג עשה שינוי מהותי מאוד. הנבחרת שלו, בשונה מעידן אלי גוטמן, אלישע לוי ולואיס פרננדס היא נבחרת התקפית, נבחרת שמעזה, נבחרת שמעניינת את הקהל, נבחרת שמבקיעה שערים.
אני לא אומר שהוא חף מטעויות, והנבחרת ממש לא מושלמת. ההגנה חלשה מאוד. אני חושב שהרבה פעמים הוא היה צריך לשחק עם שני בלמים, אבל הוא העדיף לשחק עם שלישיית בלמים במיוחד במשחקי הבית שאתה חייב לנצח בהם. כמו כן, אני חושב שלעתים הוא מקובע מבחינת קבלת ההחלטות. לדוגמה, לא יכול להיות ששחקן העונה דור מיכה לא מקבל אפילו דקות בודדות בנבחרת.
שחקני נבחרת ישראל (רדאד ג'בארה)אבל עם ההחלטות והזימונים אני רוצה פחות להתווכח, כי כל מאמן והטעם שלו. אבל אם נסתכל על הדרך בגדול, יש שיפור בנבחרת ישראל, מה עוד שאופיו של אנדי הרצוג מצא חן בעיני ואפשר לראות שהשחקנים וגם הקהל מתחברים אליו.
המסקנה שלי לגבי הרצוג – הוא חייב לקבל עוד צ'אנס באימון הנבחרת לעוד קמפיין למרות שמבחן התוצאה לא טוב. אני אומר את זה למרות שאני יודע שבהתאחדות יש ספק לגבי המשך עבודתו, גם לא ברור אם הרצוג עצמו רוצה בתפקיד. אני רואה ניצנים של תחילת דרך ושווה לתת לו עוד צ'אנס.
אנדי הרצוג (שחר גרוס)אגב, לא אהבתי את הכנסתו של עילאי אלמקייס, שחקן שלא שיחק עוד בבוגרים. זו בשבילי 'קומבינה'. אנדי, תישאר אוסטרי ואל תהפוך לישראלי.
לגבי המשחק היום, זו הייתה יריבה ברמה של ליגה א', זה היה יכול להיגמר עם 7-8 שערים לטובתנו אם היה יותר ריכוז אצל השחקנים שלנו וגם יותר פרגון בין השחקנים אחד לשני. בסך הכול, אי אפשר להתייחס יותר מדי ברצינות למשחק מול הלטבים. ספגנו גול מיותר לחלוטין, היה להם עוד כדור בקורה, ועוד כדור אחד שאופיר מרציאנו לקח, מה שמראה שוב, שלא בטוח ששיטת שלושת הבלמים, כפי שכבר ציינתי, מתאימה לנבחרת שלנו.