חלפו הימים בהם קפריסין הייתה "היריבה הנחותה מהאי השכן". יש לה שתי נציגות שמשחקות באירופה, אחת בליגת האלופות ואחת בליגה האירופית, היא ניצחה את בוסניה 1:2, בשנים האחרונות הקבוצות שמייצגות אותה זכו ליותר הד מהקבוצות הישראליות, ובמתחם האימונים של הקבוצה המפאורת ביותר בה יש אקדמיה לספורט, שני מגרשים נפרדים עליהם אפשר להתאמן ואפילו בית מלון.

כן, ב-GSP של אפואל ניקוסיה, אצטדיונה הביתי של נבחרת קפריסין, יש גם בית מלון. הוא לא הכי מפואר, המיקום גם מאוד לא מרכזי שכן האצטדיון ממוקם מחוץ לעיר, אבל קבוצות מגיעות להתארח בו לקראת משחקים נגד אפואל או נגד נבחרת קפריסין, ובעצם גם אתלטים או ספורטאים בכל תחום, יכולים להתארח בבית המלון שבמקום.

אז אולי היא קטנה יותר, ואולי אין לה את כמות הנציגים שלנו בקבוצות אירופאיות, אבל קפריסין בהרבה מובנים לא נופלת מישראל ובהרבה אספקטים, גם מצליחה להתעלות מעל לא מעט מהשאיפות של הקבוצות הישראליות. תשאלו את מיץ' גולדהאר וג'ורדי קרויף. 

מצד שני, קפריסין לא ממש אי של כדורגל. ברחובות ניקוסיה מנסים לפמפם את חשיבות המשחק, ועושים זאת על ידי פרסום נרחב בכל המדיות (טלוויזיה, עיתונים ואתרי אינטרנט). גם מחירי הכרטיסים יעמדו על יורו בודד, הכל על מנת למשוך את הקהל המקומי למשחק.

דגלוני ישראל הצעירה והפועל באר שבע בבית המלון (רז אמיר)
דגלוני ישראל הצעירה והפועל באר שבע בבית המלון (רז אמיר)
 

"במשחק טיפוסי של הנבחרת יש ב-GSP בערך 2,000 צופים, לא יותר. כשבאו לפה נבחרות באמת גדולות אז היו מגיעים 10,000, אבל זה לא מתקרב נניח למספרים שאפואל ניקוסיה מביאה למשחקים שלה באירופה. כשזה קורה האצטדיון מלא ואז באים מעל ל-20 אלף צופים", מספר מאקריס, מפעיל המזנון בסמוך ל-GSP.

הקפריסאים ממש לא מתרגשים מהנבחרת שלהם, להיפך. אם תשאלו אותם, הם בכלל מעדיפים לתמוך ביוון. "שם יש משחקים גדולים, נגד נבחרות גדולות או נגד קבוצות גדולות באירופה, הם תמיד מגיעים לאירועי הכדורגל הכי גדולים בעולם, המשחקים ברמה גבוהה. פה מה יש לנו? הניצחון על בוסניה היה בטעות, אף אחד כאן לא מאמין בנבחרת", ממשיך לספר מאקריס.

בהמון מובנים, הקפריסאים בניקוסיה מאוד דומים לנו. הרבה שמש, אף על פי שבשבוע שעבר הייתה שם סופה אדירה (עוד נחזור אליה בהמשך), נהגים מרגיזים בכבישים, וסיפורים על מלחמות מלפני 40 שנה.

קיר חתימות הספורטאים בחדר האוכל של בית המלון (רז אמיר)
קיר חתימות הספורטאים בחדר האוכל של בית המלון (רז אמיר)
 

"בטח שמת לב לדגל טורקיה", אומר מאריוס, נהג המונית, ומעקם פרצוף. "אתה יודע למה זה, לא? חצי מניקוסיה שייך לטורקים. ב-1974 הייתה פה מלחמה גדולה. הם ניסו לכבוש את קפריסין, צבא של 3,000 איש. כל תושבי ניקוסיה ברחו, הצבא שלנו ברח, איזה צבא... זרקנו עליהם אבנים. לא היו לנו כלי נשק. ואז באו היוונים ועמדו מולם כמו גיבורים. 500 חיילים בלבד, הצליחו לעצור 3,000. אם הם לא עוצרים אותם, אין קפריסין היום".

הסיפור של מאריוס מספר גם מדוע בקפריסין כל-כך אוהבים את יוון. "אני לא הולך למשחקי הנבחרת, היא פחות מעניינת אותי. גם הקפריסאים לא ממש מתלהבים ממנה. לא מאמינים בה. אם היא תנצח את ישראל ואולי עוד משחק אח"כ, אז יתחילו לבוא יותר אוהדים, אבל אל תדאג אתם לא תפסידו פה", ממשיך מאריוס.

לקפריסאים יש את דמיטריס חריסטופי שסומן מראש על ידי נבחרת ישראל כדמות המסוכנת ביותר בנבחרת היריבה, אולם דווקא על פי אדוניס, נהג מונית נוסף ואוהד אפואל כמו מאריוס ומאקריס, דווקא סטאתיס אלונפטיס הרבה יותר מסוכן מחריסטופי ומצבו מדאיג מאוד את האוהדים שכן נכון להיום הוא בספק גדול למשחק.

המלון מעל מגרש האימונים ב-GSP (רז אמיר)
המלון מעל מגרש האימונים ב-GSP (רז אמיר)
 

"אפואל שולטת בנבחרת, ככה שאם הוא לא בריא לגמרי, הוא לא ישחק. הם צריכים אותו לליגת האלופות, הוא השחקן הכי טוב שלהם", מספר אדוניס. "לדעתי הוא יותר טוב מחריסטופי ואם הוא לא משחק, אז זה כאילו הנבחרת שלנו תגיע עם פחות 40% יכולת נגדכם. הוא שחקן הרבה יותר טוב מחריסטופי".

השלושה טוענים כי למרות הניסיון למשוך קהל רב להתמודדות, אם יוודע מחר או ביום המשחק כי אלונפטיס אינו יכול לשחק, האצטדיון יהיה כמעט ריק. "השחקנים של אפואל שבנבחרת נותנים תקווה לקהל בניקוסיה. הם הדבר היחיד שמושך, הם וחריסטופי, אבל אם הם לא יוכלו לשחק אז לא יהיה פה קהל".

רגע לפני סיום הנסיעה ברחובות ניקוסיה, מאריוס נזכר בביקור האחרון שלו בישראל. "הייתי בישראל ב-2005 עם אפואל, שיחקנו נגד מכבי תל אביב. באנו באוניה לחיפה ומשם נסענו באוטובוסים לתל אביב. עיר יפה ת"א. ים נהדר, הרבה בחורות יפות. ראינו גם הרבה חיילות, זה היה הדבר שהכי הפתיע אותנו, אבל החיילות שלכם נראות טוב", הוא מספר בחיוך.

מגרש אימונים ב-GSP (רז אמיר)
מגרש אימונים ב-GSP (רז אמיר)
 

"מזג האוויר שלכם דומה לשלנו, לא? רוב הזמן חם. אבל יש לכם מזל שהגעתם השבוע ולא לפני ארבעה ימים", אומר אדוניס. "משום מקום, הייתה פה סערה של יומיים, קור לא מהעולם הזה, ירד ברד במשך שעתיים, אני אומר לך סלעים. תסתכל על השמשה שלי, אתה רואה שהיא מתחילה להישבר? זה מרצדס מקורית, זכוכית כפולה, ותסתכל מה קרה לה. גם כן, זבל גרמני. נקווה שהביטוח יחזיר לי כסף, אם לא בפעם הבאה שאתה עולה על המונית אני לוקח לך על הנסיעה 150 יורו ולא 15".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה