פדריקו מרקטי (40), שוערה של האמרון ספרטנס, לא הפך בהמשך לאגדה כמו ג’אנלואיג’י בופון בעקבות תקלות שאירעו לו בדרך. כבר שנים ארוכות שהקריירה שלו בדעיכה ורבים הספידו אותו והיו בטוחים שהוא בדרך לפרישה, אבל בשבוע שעבר הוא הצטרף לאלופת מלטה וכעת יתמודד נגד הירוקים.
מרקטי צורף להאמרון על ידי המאמן לוצ'יאנו זאורי, ששיחק איתו בעבר בלאציו. הוא חתם בקבוצה לעונה אחת במטרה למלא את מקומו של המלטזי הבין-לאומי הנרי בונלו שנפצע.
"מגיע אלינו שוער שיעזור לנו בכל המובנים", אמר זאורי. "יש לנו סיכויים נמוכים מול מכבי חיפה ואנחנו מודעים להבדלים ביננו לבינם, אבל לא נבוא להפסיד. גם אם יש לנו אחוז אחד של סיכוי נבוא במטרה לנצח".
מרקטי, שבילדותו שיחק כחלוץ לפני שהפך לשוער, החל את הקריירה בטורינו ב-2002 והושאל בצעירותו לפרו ורצ'לי מהליגה הרביעית (2003 ו-2005), קרוטונה בליגה השלישית (2004) וטרביזו בליגה השנייה (2004). ב-2005 עבר לביילסה ששיחקה בליגה הרביעית וכעבור שנה לאלבינולפה ששיחקה בליגה השנייה. הוא שוחרר אז מטורינו שסבלה ממשבר כלכלי והחלה את העונה בליגת המשנה בעקבות זאת למרות שעלתה לסרייה א’.
ב-2007/08 עזר מרקטי לאלבינולפה לעלות לפלייאוף על העלייה. למרות שבסופו של דבר הקבוצה לא הצליחה להעפיל לסרייה א’, ההופעות המרשימות שהציג ב-13 משחקיו הובילו להצעות שקיבל מקבוצות בכירות. כבר אז החלו לדבר עליו ברחבי איטליה בזכות הזריזות, קור הרוח, השליטה בכדורי הגובה תוך ניצול גובהו (1.90 מטר) והעצירות, מה שהוביל לכך שהוא תואר כיורשו של ג'אנלואיג'י בופון.
אפילו בופון בעצמו, השוער האגדי של יובנטוס והנבחרת, החמיא אז למרקטי וטען שהוא רואה בו כשוער הצעיר המצטיין במדינה. בין 2008 ל-2011 לבש מרקטי את מדי קליארי והציג הופעות שזיכו אותו במחמאות מהפרשנים ובזימון לנבחרת, שהייתה אז אלופת העולם המכהנת (אחרי זכייתה במונדיאל ב-2006) בהדרכת המאמן מרצ'לו ליפי.
11 פעמים בלבד לבש מרקטי את מדי נבחרת איטליה (בין 2009 ל-2016), בעיקר בשל חלקו בכישלון במונדיאל 2010. הוא החליף את בופון שנפצע ב-1:1 עם פרגוואי בשלב הבתים באותו טורניר בדרום אפריקה (שמר על רשת נקייה מאחר שנכנס לשחק כשחבריו היו בפיגור 1:0), ומאוחר יותר שיחק גם ב-1:1 עם ניו זילנד ובהפסד 3:2 לסלובקיה בעקבותיו הודחה 'הסקואדרה אזורה' מהטורניר.
הפך ליקיר אוהדי לאציו
אחרי אותו מונדיאל ביקש מרקטי לעזוב את קליארי בעקבות הצעות שקיבל, ובתגובה הקפיא המועדון את חוזהו. בסיומה של עונת 2010/11 רכשה אותו לאציו כמחליף לאורוגוואי פרננדו מוסלרה שעזב אותה ושילמה עבורו 5.2 מיליון אירו. "סוף הסיוט שלי", הוא כינה את אותה החתמה ששמה קץ למאבק על שחרורו מקליארי.
עם לאציו זכה מרקטי בגביע האיטלקי ב-2013 ושיחק במועדון שבע שנים. העונות הראשונות שלו בקבוצה היו מצוינות, ובעזרת ההדיפות שלו והמנהיגות שגילה העפילה הקבוצה לליגה האירופית אחרי שסיימה במקום הרביעי ב-2011/12.
מרקטי היה אחד מגיבורי הזכייה של לאציו בגביע האיטלקי ב-2013 כאשר שמר על רשת נקייה בניצחון 0:1 על רומא בגמר (קודם לכן הכניעה הקבוצה את יובנטוס בשני משחקי חצאי הגמר). האוהדים שכינו אותו "טרזן" בשל שיערו הארוך לא שוכחים לו עד היום את אותה הופעה ומכנים אותו "הגיבור מה-26 במאי". במחזור האחרון של אותה עונה ניצחו הביאנקוצ'לסטי 2:4 את נאפולי של רפא בניטס, סיימו במקום השלישי ועלו לליגת האלופות.
בעקבות הופעותיו בלאציו, החלו אוהדי הכדורגל באיטליה לקרוא להחזרתו של מרקטי לנבחרת, בה הוא הפך למחליף הקבוע של בופון. רבים היו משוכנעים באותה תקופה שהוא יירש את בופון בשער הנבחרת אחרי פרישתו. הוא אכן שב למדים הלאומיים, אבל שימש רק כמחליף בגביע הקונפדרציות ב-2013 וביורו 2016 ולא נכלל בסגל למונדיאל בברזיל 2014.
בשל הישגיו נחשב מרקטי לאחר השוערים הגדולים בתולדות לאציו יחד עם אגדות כמו אנג'לו פרוצי ולוקה מרקג'אני, אבל גם לימי התהילה שלו במועדון הגיע סיום עגום. כאשר הגיע המאמן סימונה אינזאגי לקבוצה הוא העדיף על פניו את האלבני תומאס סטרקושה ומאז החלה הנסיגה ביכולתו.
בפברואר 2017 נפצע מרקטי בברכו במהלך חימום לפני משחק מול מילאן, נעדר שנה וחצי מהמגרשים וגם אחרי שהחלים לא קיבל הזדמנות. הוא ביקש להשתחרר ונכנס לרשימת ההעברות אחרי שיחה סוערת במיוחד שניהל עם הנשיא קלאודיו לוטיטו.
בעקבות אותו פיצוץ הפך מרקטי לשוער הרביעי בסגל וישב מתוסכל בחוץ עד שחוזהו הסתיים. בקיץ 2018 עבר לגנואה אחרי שלבש את מדי לאציו ב-194 משחקים, אבל גם בה איבד את מקומו בהרכב אחרי ארבעה משחקים.
כשקיבל סוף סוף הזדמנות בתום תקופה ארוכה ובעיצומו של משבר הקורונה ספג מרקטי שישייה בתבוסה 6:0 לנאפולי. הוא חזר שוב בנובמבר 2020 כשהצטיין בניצחון 1:3 על סמפדוריה, אבל לא הצליח לחזור לעצמו, אלא הפך לשוער שני ואפילו שלישי בהיררכיה. במקביל הוא שב לכותרות ולא מסיבות ספורטיביות: מכונית הפרארי שלו, ששווייה עמד על 300,000 אירו התרסקה לחלוטין בזמן שעובד של חברת שטיפת מכוניות נהג בה ואיבד שליטה. "אני מצטער שזה קרה, תודה לאל שאף אחד לא נפגע", הגיב השוער.
במהלך עונת 2021/22, כאשר גנואה הייתה בדרך לירידה לליגה השנייה באיטליה ונרכשה על ידי המשקיעים החדשים מארה"ב, שחררה ההנהלה החדשה את מרקטי שנותר ללא קבוצה אחרי שרשם שמונה הופעות בלבד במדי הרוסובלו (האדומים-כחולים). נראה היה שבכך הגיע הסיום לקריירה שלו, אבל הוא סירב לתלות את הנעליים.
העיתונים פרסמו אז ידיעות על האפשרות שמרקטי יחזור ללאציו כשוער משנה של הפורטוגלי לואיס מקסימיליאנו, אבל הדבר לא יצא אל הפועל. הימים חלפו, הוא המשיך לשבת בחוץ בלי לשחק, אבל לא הודיע על פרישה למרות שעבור רבים נראה היה שהקריירה שלו הסתיימה.
תקף את מאמנו: "אתה הכי גרוע ושקרן שהיה לי"
"מה ההבדל בין כדורגלן פעיל לכדורגלן לשעבר, רק הודעה רשמית על פרישה ברשתות החברתיות?", תהו העיתונאים. ואכן, על מנת להישאר בתודעה הפך מרקטי לפעיל באותן רשתות.
כאשר המאמן הגרמני אלכסנדר בלסין, שלא נתן לו צ'אנס בגנואה, פוטר מתפקידו, הוא כתב באנגלית: "אתה המאמן הכי גרוע והכי שקרן שהיה לי". המאמן המפוטר הגיב: "פדריקו היה השוער השלישי ולא אהבתי את הגישה שלו באימונים. הוא לא שירת את הקבוצה ומדי פעם שמתי לב שהוא מתנהג בניגוד לפילוסופיית המשחק שלי".
אחרי שישה חודשים בהם לא שיחק, ב-21 בינואר 2023 קיבל מרקטי (אב לילד בן שנתיים) טלפון מספציה, שסבלה מפציעות של שועריה, הפולני ברטלומיי דרגובסקי וההולנדי ג'רון זואט. ב-19 ביוני חזר לשחק סוף סוף כשנכלל בהרכב הראשון במשחק מול יובנטוס. ספציה נלחמה, אבל הפסידה 2:0 (השער השני נכבש בבעיטה מרחוק של אנחל די מריה) ואותו משחק, היחיד אותו רשם במדי ספציה, היה האחרון של מרקטי בליגה האיטלקית.
מאז לא שב השוער למגרשים, ישב אמנם על הספסל וגם השתתף במפגש של ותיקי לאציו לציון 10 שנים לזכייה בגביע ב-2013, אבל הסיפור שלו באיטליה נגמר. במקביל הוא החל ללמוד בקורס מאמנים והצהיר: "אני לא פוסל את האפשרות להיות מאמן שוערים, אבל גם רוצה לנפץ את הדעה לפיה שוער לא יכול להיות מאמן קבוצה".
"טרזן" סיים באופן מעשי את הקריירה כשחקן פעיל ברמות הגבוהות, אבל כדי להוכיח שהוא עדיין שווה משהו ושהוא עדיין אותו שוער נפלא שהשוו לבופון, הוא הגיע למלטה וכעת שואף להדיח את מכבי חיפה. ככלות הכל, אם בופון בעצמו עדיין לא פרש בגיל 45 גם לו יש הרגשה שהוא יכול עדיין לתרום במגרש.
"תמיד תהיה בלב שלנו", איחלו לו אוהדי לאציו הצלחה בעמוד האינסטגרם שלו. עבורם הוא תמיד יהיה האליל וזו תהיה הסיבה שהאמרון תזכה לאהדה מכיוון איטליה במשחקיה מול אלופת ישראל.