שלוש קבוצות ישראליות הגיעו לפארק דה פראנס לאורך ההיסטוריה - ורק פעם אחת פאריס סן ז'רמן ניצחה. נכון שפעם זו הייתה קבוצת המיליונים וכיום זו קבוצת המאות-מיליונים, אבל מכבי חיפה רוצה לעשות היסטוריה מול אלופת צרפת הערב (שלישי, 22:00) באצטדיון הזה במסגרת ליגת האלופות. לירוקים של ברק בכר אין מה להפסיד בבית אליו הם הוגרלו ולכן השאיפה היא לנסות ולהפתיע את היריבה.
לפאריס סן ז'רמן היו עד כה שלושה מפגשים מול מכבי חיפה. שניים מהם נערכו בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1998, כאשר במשחק הראשון הירוקים סיימו ב-1:1 לאחר שיוסי בניון השווה בדקה ה-88 ובגומלין בקריית אליעזר זה נגמר ב-2:3 גדול לחיפאים, עם תצוגה של החלוץ אלון מזרחי, שחקן הרכש מבאר שבע יוסי בניון שעשה פלאים בגיל 18 והנער מהתיכון יניב קטן שפרץ בגיל 17 לתודעה, חבורה שהדהימה את הקבוצה של ברנאר לאמה שהיה אחד מהשוערים הטובים ביותר בצרפת, הקשר הניגרי ג'יי ג'יי אוקוצ'ה והחלוץ האיטלקי מרקו סימונה.
מאז הקבוצה הנוצצת עברה שינוי גדול, עם כניסתם של הקטארים לניהול המועדון הצרפתי. תוכנית העל של פאריס סן ז'רמן הייתה להשתלט על הכדורגל העולמי והיא אכן הגיעה לגמר ליגת האלופות, אבל העונה היא רוצה ללכת עד הסוף אחרי שהביאה את כל הכוכבים אליה והפכה לקבוצת אולסטארס שכל העולם רוצה לראות. לא סתם העונה, כאשר הקבוצות נפגשו באצטדיון סמי עופר, פאריס סן ז'רמן ניצחה 1:3 למרות משחק מצוין של מכבי חיפה.
זה לא יהיה קל גם במשחק החוץ הקרוב. אלא שהמשחקים בבירת צרפת הם תמיד מרתקים, ולא רק מבחינת מכבי חיפה. בתודעה הישראלית נצרבו המשחק האדיר של נבחרת ישראל בפאריס, עם הניצחון 2:3 על נבחרת צרפת, בה שיחקו ז'אן פייר פאפן, אריק קאנטונה, דויד ז'ינולה, עמנואל פטי, לורן בלאן ודידייה דשאן. כשהולכים לסיפורי העבר, נדמה כי למרות החשש מהיריבות החזקות, עדיין אפשר לעשות היסטוריה בעיר האורות.
אלון חרזי היה בשני המשחקים הכי גדולים של הכדורגל הישראלי בפאריס, הן ב-1:1 מול פאריס סאן ז'רמן והן ב-2:3 מול נבחרת צרפת. "לשחק בצרפת זה תמיד מרגש", אמר חרזי. "המשחקים בהיכל הכדורגל של צרפת הם תמיד מיוחדים. נכון, זה היה מאתגר, בכל עמדה היה יתרון ליריבות האלה והמאמנים התפללו שלא נחטוף בראש, אבל לשני המשחקים האלה באנו צנועים והצלחנו לצאת עם הישגים".
חרזי, אחד משחקני ההגנה הגדולים בתולדות מכבי חיפה, מאמין שהקבוצה יכולה לצאת עם תוצאה טובה גם הפעם והוא נכנס לראשם של השחקנים שיצטרכו להתמודד עם מסי, אמבפה וניימאר. "כשאתה עובר עוד קטע של המשחק ועוד 20 דקות, והיריבה לא מצליחה להבקיע אז פתאום גם היא נלחצת והדברים מתחילים להסתדר. גם הכוכבים הגדולים הם בני אדם. במשחקים נגד נבחרת צרפת, ז'אן פייר פאפן היה החלוץ הכי טוב בעולם, זוכה כדור הזהב שלא הפסיק להבקיע במילאן, ובשני המשחקים נגדנו הוא לא נתן גול”.
הוא היה שחקן עם עוצמות ומהירות, נדהמתי מהזריזות שלו והבעיטות שלו. ידעתי שאני אמור להיות בפוקוס 90 דקות נגדו, אבל הבנתי שצריך גם טיפת מזל. והיה לי מזל. במשחק הראשון הוא נתן מספרת מעל הראש שלי שפגעה בקורה ובפעם השנייה קאנטונה נתן לו מסירת פלאש והוא ברח לי אבל בעט החוצה. לאורך כל המשחק בפאריס, מרוב תסכול הוא צבט אותי בכל פעם שהשופט לא ראה אותנו. אמרתי לו 'תמשיך ככה, אני אשבור לך את הרגליים' ואז הוא פשוט הפסיק. הוא איבד את זה ויצא מריכוז", הוסיף.
החלוץ רוני רוזנטל היה האיש שהוביל את נבחרת ישראל לניצחון 2:3 על צרפת. הוא היה זה שהתחיל את שלושת המהלכים שבהם הכחולים-לבנים הבקיעו, כולל המסירה לראובן עטר בדקה ה-93 שכבש את שער הניצחון ההיסטורי. "זה משהו שקורה פעם בדור", נזכר רוני רוזנטל. "זה היה יום שניצלנו את כל המצבים שהיו לנו והיה לנו מזל. אני לא אשכח את זה. באותה תקופה הייתי בליברפול וכבר שיחקתי ברמות הגבוהות, אבל זה עדיין היה משחק שנחרט לי בזיכרון ועשה הד גדול. לא עשינו המון הישגים בכדורגל האירופי עם נבחרת ישראל ולכן זה עדיין נתפס בתור משחק גדול".
לדבריו של רוזנטל, שגדל במכבי חיפה וכיכב בה בשנות ה-80, "השחקנים של ברק בכר לא צריכים לקחת השראה מאיתנו. ההתקדמות שהמועדון הזה עשה ב-30 שנה האחרונות מאז שיענקל'ה שחר הגיע אליו היא בהחלט מדהימה ורוב השחקנים במכבי חיפה כבר רגילים לשחק בליגת האלופות, יש להם כבר ניסיון מהמשחקים האלה והם יודעים שהם מסוגלים לעשות היסטוריה”.
“יחד עם זאת, לשחק בפאריס זה אומר שהאווירה תהיה יותר מיוחדת. צריך בעיקר לשחק זהיר ולהימנע מטעויות, ואז אפשר להפתיע כל קבוצה. אם מכבי חיפה תנצח, זה יהיה משחק שיזכרו להרבה שנים קדימה. מה שיפה זה שבכדורגל הכול יכול להיות והכי חשוב זה שהקבוצה הזאת תגיע מידי שנה לליגת האלופות. הגיע הזמן שהופעות במעמדים האלה ומול השחקנים האלה יהיו דבר שבשגרה, זה יותר חשוב מניצחון כזה או אחר שיזכרו לעוד 20 שנה קדימה", הוסיף.
החלוץ אלון מזרחי הבקיע את שני השערים שניצחו את פאריס סן ז'רמן בקריית אליעזר באוקטובר 1998, בדרך לניצחון על היריבה הגדולה בגביע המחזיקות. "גם לפני 24 שנה קראו לה קבוצת המילונים והיא הייתה קבוצה של כוכבים, בדיוק כמו היום", ציין האווירון. "היו לה שחקנים מנבחרות ששייכות לרמה הכי גבוהה בעולם. זה היה אחד מארבעת הניצחונות הכי גדולים של מכבי חיפה בכל הזמנים, ביחד עם הניצחונות על פארמה, מנצ'סטר יונייטד ויובנטוס שהיה השנה".
מזרחי, גדול הכובשים של הירוקים במפעלים האירופאים, שחזר את שאירע: "ה-2:3 על פאריס סן ז'רמן הגיע במאני טיים ולכן אף אחד לא שוכח את המשחק הזה, גם אחרי כל כך הרבה שנים. אחרי המשחק הראשון שהסתיים ב-1:1 מאחד השערים הכי יפים של יוסי בניון, הגענו עם הרבה מוטיבציה לגומלין, וזה היה משחק דרמטי ומלא במהפכים.
“בדקות הסיום היינו חייבים גול ובדקה ה-90 נגחתי כדור לקורה במצב של 2:2. באותו הרגע אמרתי לעצמי 'זהו, נגמר המשחק, כנראה שכבר לא ננצח אותם. אין לנו מזל'. שתי דקות אחר כך אני בועט כדור שפוגע בבלם ועובר את כולם בדרך לרשת, אחרי מסירה של יוסי בניון, ואנחנו מנצחים. אי אפשר לשכוח את זה. שעה וחצי אחרי שריקת הסיום אף אחד מהאוהדים לא הלך הביתה, כולם חגגו", הוסיף.
אלון חרזי נזכר: "הייתי מאושר, עשינו כותרות וידענו שקריית אליעזר זה המבצר שלנו. האמונה שלנו עשתה את ההבדל, גם כשספגנו את השער שקבע 2:2. לא אשכח את גול הניצחון, איך הכדור נבעט לשער, עלה למעלה, נגע בעננים, עבר את כולם ברחבה וירד בדיוק על קו השער. הרגשנו בחלום".
היסטוריה זה נחמד, אבל עכשיו, כאמור, מצפה לירוקים עוד משחק קשה מול הצרפתים. מזרחי הדגיש: "מאז ועד היום הרבה דברים קרו בכדורגל. מכבי חיפה כל הזמן הלכה והשתפרה. באירופה היא משחקת כבר הרבה שנים ומה שיפה זה שהיא לא באה לשחק כדורגל פחדני או סגור. תמיד הקבוצה הזאת מסתכלת בלבן של העין לקבוצה היריבה, גם אם יעמדו מולה ליאו מסי, ניימאר וקיליאן אמבפה, זה לא משנה. בכל מקום בעולם היא תשחק את אותו הכדורגל. נתפלל ליום לא כל כך טוב של השלישייה ההתקפית של פאריס, למרות שכמעט ואין סיכוי שהם לא יבקיעו. יהיה קשה מאוד מולם, אבל כבר הוכחנו שהכול יכול לקרות בכדורגל".
חרזי ציין: "לצרפתים יש שחצנות שעלולה לפגוע בהם. כשהגענו לשם עם נבחרת ישראל זה היה בסוף הקמפיין של מוקדמות המונדיאל והם חגגו עוד לפני המשחק, כי הם היו צריכים תיקו בשני משחקי בית בשביל להעפיל לגביע העולם. ומה קל יותר מאשר לקבל את נבחרות ישראל ובולגריה כדי לעשות את זה? אנחנו הרי רק התחלנו את דרכנו באירופה, והשאלה שלהם הייתה לא אם נפסיד אלא כמה נחטוף. אני זוכר שראיתי אותם בהתחלה איך הם היו מוכנים עם זיקוקי דינור והמוזיקה של המונדיאל, היה פסטיבל אדיר באצטדיון ואנחנו היינו אמורים להיות רק התפאורה - אבל התפאורה קרסה להם על הבמה וניצחנו".