הדמעות של בכר וההיסטוריה שגלוך יכול לעשות

אומה שחווה טראומה לאומית זקוקה לאסקפיזם. אומה במלחמה זקוקה לאסקפיזם. כדורגל מסוגל לספק את הרגעים הקטנים של הקלה – וגם אם היא קטנה, זה בהחלט עוזר. אוסקר גלוך סיפק אתמול את הרגע הזה.

באופן כללי, היה זה ערב ישראלי מרשים בליגת האלופות ששבה לפעילות לראשונה מאז 7 באוקטובר. לא טריוויאלי להתרכז בכדורגל בימים אלה, אבל יש אנשים שמייצגים אותנו בזירה ספורטיבית משמעותית, והם מסוגלים לעשות כותרות חיוביות שיסייעו לנו. שניים מהם עשו את העבודה אתמול בצורה הטובה ביותר.

הראשון לעלות על הבמה היה ברק בכר. קצת חבל שלוח המשחקים לא סידר לכוכב האדום בלגרד ביקור אצל מנצ'סטר סיטי דווקא במחזור השלישי, כי יש יסוד סביר להניח שהמאמן הישראלי היה בוחר את המילים האלה בדיוק גם שם – מול העיתונאים האנגלים שהתרגלו לצביעות בפרמייר ליג ומקבלים אותה כמובנת מאליה. בכר לא אמר משהו יוצא דופן, אלא רק השמיע את האמת, אבל זו הייתה אמת חשובה. הוא המאמן הישראלי היחיד שמופיע השבוע באירופה, על רקע דחייתן של משחקיהן של הנציגות הישראליות בליגה האירופית. הוא המאמן הישראלי היחיד בליגת האלופות בבכל מקרה. הוא היה צריך לשים את הדברים על השולחן, ועשה זאת בטקסט שנוסח היטב. את הרגשות לא היה צורך לתכנן מראש, כמובן.

טקסט שנוסח היטב. בכר (הפייסבוק הרשמי של הכוכב האדום)

משחקה של הכוכב האדום בלייפציג הוא לא המסוקר ביותר במחזור, ובגרמניה האמת מהדהדת בעוצמה כך או כך, בין היתר בזכות ההתגייסות של קבוצות בונדסליגה ששמרו על ערכיהן. זו גם העיר בה ניכרת פעילותה של כימי לייפציג, מועדון מהליגה הרביעית שמתאפיין בתמיכה בלתי מסייגת בישראל גם בימי שגרה, וחרט על דגלו מאבק באנטישמיות. לא לגמרי בטוח שהפניה של בכר תהדהד מחוץ לגרמניה, אבל היא כוונה גם פנימה. בכר אמר את מה שאוהדים ישראלים כה רבים חשים בימים אלה כלפי גורמים כה רבים בכדורגל האירופי, והם שמחים שמישהו מסוגל לדבר בשמם.

אלא שזה לא אסקפיזם. הדמעות של בכר רק מדגישות את המצב בו אנו נמצאים. לעומת זאת, גלוך שפרץ לבמה מיד לאחר מכן גרם לנו לחייך, שזה לא דבר של מה בכך. השחקן הישראלי הראשון ששיחק במסגרת אירופית מאז הטבח, כבש שער מרהיב לרשת אינטר בסן סירו והדגיש עד כמה הוא בשל לזהור בהיכלים הגדולים ביותר. במחזור הראשון, מצא גלוך את הרשת בניצחון על בנפיקה באצטדיון האור בליסבון וסייע לאלופת אוסטריה לנצח 0:2. הפעם זה נגמר בהפסד 2:1, אבל המגרש חשוב אפילו יותר והביצוע היה יפה פי כמה. למעשה, היה זה אחד השערים היפים של הערב במפעל.

שני שערים יש לגלוך בשלב הבתים בליגת האלופות בשלושה משחקים בלבד. זה כל מה שהיה צריך כדי להשוות את מאזנו ההיסטורי לזה של ביברס נאתכו ועומר אצילי. כעת מדורגים רק שישה ישראלים לפניו בהיסטוריה של הטורניר וזה כולל גם את גביע האלופות במיתוגו הקודם. יוסי בניון מוביל עם שבעה שערים לזכות ליברפול וארסנל, אבל אם ימשיך בקצב הזה עשוי אולי הקשר הצעיר לעבור את כל היתר עוד העונה. לערן זהבי ומנור סולומון יש ארבעה כיבושים, כמו גם לברוך דגו שעשה כותרות כה גדולות בעונה החלומית שלו במכבי תל אביב ב-2004, עם חגיגות מול אייאקס, באיירן מינכן ויובנטוס. אלי אוחנה ויניב קטן התכבדו להבקיע שלוש פעמים. וזהו, כאן כבר מופיע גלוך.

ביחד עם סולומון, מסתמן שהוא מסוגל לעשות היסטוריה בצ'מפיונס ליג. אם המזל יהיה לצידם, במיוחד מבחינה בריאותית – מה שקצת חסר למנור, זה יכול להיות הצמד הישראלי המצליח ביותר במפעל. הם לא נרתעים מדבר ומוכנים לקחת את היוזמה בכל משחק ומול כל יריבה. סולומון כבר להט בסן סירו כאשר כבש לזכות שטחאר דונייצק מול אטאלנטה ב-2019. כעת הגיע תורו של גלוך, נגד בעלת הבית האמיתית בשחור-כחול. הוא כבר פגש את אינטר במשחק הכנה בקיץ וסיפר כי התרשם מאוד מיכולותיו של ניקולו בארלה. אתמול הוא היה השחקן המצטיין של זלצבורג מול הפינאליסטית של ליגת האלופות במשחק אמיתי.

לא קל להיות אחד השחקנים הצעירים בקבוצה הצעירה ביותר בתולדות ליגת האלופות. קשה עוד יותר לעלות למשחק חשוב כאשר המדינה שלך עוברת תקופה מזעזעת. גלוך רק בן 19 והמעמסה על כתפיו גדולה, בדיוק כמו הציפיות. וזה התחיל לא טוב מבחינתו אתמול, כאשר קיבל הזדמנות נהדרת להבקיע כבר בדקה הרביעית, אבל גילגל כדור חלש לכיוונו של השוער יאן זומר. שחקן אחר אולי היה מרגיש שזה לא היום שלו, אבל גלוך עובד אחרת. הוא ניהל את המשחק של זלצבורג, רוב המהלכים ההתקפיים עברו דרכו והכיבוש אחרי ההפסקה היווה פרס עבור הופעה יוצאת מהכלל, ועבור קור הרוח והבגרות שהפגין. זה היה הרגע לאסקפיזם לאומי.

פרס על הופעה יוצאת מהכלל. גלוך חוגג עם החברים (טוויטר)

"תחבולן, גמיש, לא מאבד כדורים", נכתב על ביצועיו בתקשורת האוסטרית. באמת לא מאבד – לא רק דייק ברוב מסירותיו, אלא אפילו הצליח בכל אחד מששת הכדרורים שניסה לעשות אתמול. הביטחון העצמי הזה הוא אחד הנכסים החשובים ביותר שלו. אפשר היה לראות אותו גם במשחקי הנבחרת – די להזכיר את השער ההוא מנקודת הקרן מול בלארוס והמופע ברומניה. בחודש הבא אנחנו נזדקק לו מאוד ברצף המשחקים שיקבעו את גורל ישראל במוקדמות יורו 2024. בהיעדרו של סולומון הפצוע, גלוך אמור להמשיך להיות הכוח המוביל גם שם. במיוחד שם.

להעפיל לאליפות אירופה זה אפילו לא אסקפים. עד הקיץ, המלחמה אמורה אולי להיות מאחורינו. הטראומה תלווה את העם עוד זמן רב – למעשה, היא לא תגליד אף פעם. אבל הכדורגל יתפוס מקום מרכזי יותר בכותרות וכבר לא ייחשב למשהו שולי. בכושרו הנוכחי, גלוך מסוגל להיות חתום על ההישג ההיסטורי – עוד לפני יום הולדתו ה-20.