רגע לפני המשחק המכריע מול אוזבקיסטן במונדיאליטו, אופיר חיים כינס את שחקני נבחרת הנוער בחדר ההלבשה והטריף אותם. "אחרי משחקים גדולים ואירועים גדולים מגיעה אופוריה והתלהבות, אבל לא אצלנו", הוא הבהיר, "אנחנו עשויים ממשהו אחר. הגענו לשיא? עכשיו מחפשים עוד שיא. אנחנו עושים את זה כמו גדולים". והם עשו ושברו עוד שיא בטורניר ההיסטורי בארגנטינה עם ניצחון מדהים 2:3 על ברזיל בדרך לחצי הגמר.
מתבקש לשאול מי היה מאמין, אבל כשמדובר באופיר חיים, כנראה שלאמונה אין גבול. אחרי שמינית הגמר הוא אמר לשחקנים שהוא רוצה להגיע לגמר והנה פתאום ישראל במרחק ניצחון משם. אבל עוד לפני חצי הגמר שוחחנו עם מאמן הנבחרת לראיון על ההצלחה, הרגש והביטחון בטורניר שייכנס לספרי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
מעכלים?
״עכשיו זה שוקע מה שנקרא. אנחנו עדיין לא מבינים מה עשינו, ניצחנו את ברזיל ותוכנית המשחק הייתה ללחוץ ולתקוף מהרגע הראשון. כל הנבחרות באות ומסתגרות נגדה וכשאתה מסתגר נגד נבחרת כזאת, בסוף בפעולה אישית הם מצליחים למצוא את הפרצה ומנצחים. הם לא צריכים הרבה הזדמנויות ולחצנו אותם לחץ גבוה בשטח שלהם והיינו יותר טובים״.
התקציר באדיבות תאגיד השידור כאן.
ציפית שתיראו כל כך טוב?
״כן. זה לא דמיוני מבחינתי. סוף סוף, ברבע הגמר, ראיתי את הנבחרת שלי שאני מכיר כל כך. את עקרונות המשחק שאני כל כך אוהב ודורש וזו פעם ראשונה בטורניר הזה שזה ממש בא לידי ביטוי לאורך כל דקות המשחק. לשחק אנחנו יודעים וכשאנחנו באים עם הלב ועם תוכנית משחק כל כך ברורה, אז גם אפשר לצמצם את הפערים״.
אומרים עליך הרבה פעמים שאתה מוטיבטור, אתמול ניצחת בטקטיקה.
״זה לא היום, אני גם לא חושב שאני איזשהו מוטיבטור. אני בא לשחקנים ואומר את מה שאני מרגיש וכן זה חודר אליהם. אבל בכדורגל המודרני, אתה לא יכול להיות מוטיבטור וזהו. זה ייתן אנרגיה מסוימת אולי, אבל אתה לא יכול לעשות כלום ברמה הזאת רק עם מוטיבציה ואנרגיה. אתה צריך תוכנית משחק מאוד ברורה, אתה צריך הכנה טקטית טובה״.
״ראיתי אין-ספור משחקים של ברזיל, בקושי ישנתי וגם האנליסט שלי נועם והעוזרים ראו משחקים. ידענו מההתחלה לאן אנחנו רוצים להוביל את המשחק הזה ואיך אנחנו רוצים שהוא יראה״.
מדברים על באסיפות שלך והרגש, אולי קצת מגמדים את זה שיש פה נבחרת מאומנת ומאמן שמעמיד אותה כמו שצריך?
״אי אפשר לנצח נבחרת כמו ברזיל או כמו יפן בלי תוכנית משחק ברורה, בלי לדעת מראש מה אנחנו עושים או בלי תוכנית א׳ או ב׳. זו לא שליפה מהשרוול, הכול אצלנו מתוכנן. שאלו אותי מה מייחד את הנבחרת הזאת אז נכון שזו הנשמה, אבל מה תעשה עם נשמה בלי טקטיקה״.
״אז יש נשמה, יש טקטיקה ואתה צריך גם כישרון שיש פה. אז זה פאזל, חיבור של כל אלמנטים. זה לא יכול לקרות רק עם זה או רק עם זה, זה הרבה דברים ביחד. ואמרתי שהנבחרת הזאת מעבר לכישרון, היה לי חשוב לחבר שחקן אחד לשני. יש שחקנים טובים מאוד שאולי יותר מוכשרים מאלה שפה. אבל לתבנית של הנבחרת ואיך שאני רואה את הפאזל, זה הסגל שהרגשתי שצריך להיות״.
העפתם את הפייבוריטית. בושה להגיד שרוצים לזכות?
״אמרתי כבר אחרי שהפעלנו לשמינית הגמר, שאני לא רוצה לעצור ברבע. אני רוצה להגיע לגמר וברור שאם זלזלו בנו לפני ברזיל ואמרו שהיחס שלנו הוא 1 ל-70, אז עכשיו יסתכלו בצורה שונה. צריך להבין מול אילו שחקנים שיחקנו״.
״התקציב של הנבחרת הזאת הוא 80 או 100 מיליון אירו. נבחרת ישראל הבוגרת מוערכת ב-40-50 מיליון אירו. צריך להבין על מה אנחנו מדברים פה, אני בטוח שיתכוננו אלינו אחרת. אבל לנו יש את המטרות שלנו, אנחנו מאמינים מאוד שאנחנו לא נופלים מאף נבחרת ובמשחק אחד יכולים לנצח כל נבחרת בעולם״.
כשאמרת שאתם מסוגלים לנצח כל נבחרת חשבו שאתה מגזים או שחצן.
״כן שמעתי והיו כאלה שהגיבו על זה ואמרו לי שנקבל שבעה שערים מברזיל או אפילו קיבלתי הודעה שכשברזיל תכבוש את השער השישי, אגיד לה לעצור. אני לא אומר סתם דברים, אלא אומר דברים שאני מאמין בהם ואחרי זה אין לי בעיה עם הביקורות״.
״אבל אם אלו דברים שאני מאמין בהם, אני לא רואה את זה כשחצנות. אם לא אצליח? אז לא הצלחנו, אבל באנו עם אמונה שאנחנו יכולים לעשות את זה. ולא טעינו״.
מאיפה הביטחון הזה אבל?
״אמרתי לשחקנים שאני שואב את הביטחון מהם. כשאני רואה אותם משחקים ברמות האלה עם האינטנסיביות הזאת. חזרנו מול יפן מפיגור והפכנו בתוספת הזמן, מול אוזבקיסטן גול בדקה ה-90, מול ברזיל חזרנו פעמיים מפיגור ועוד משער בדקה הראשונה של ההארכה שיכול לשבור ולרסק קבוצה, אבל לא אותנו. אנחנו כל כך מאמינים וחזקים מנטלית, השחקנים האלה מיוחדים מאוד״.
קשה להסביר מה כל כך חזק פה.
״לא כל כך קשה. יש פה חיבור של כישרון, מנטליות, נשמה, טקטיקה ואמונה״.
עצבן אתכם שברזיל באו קצת שחצנים?
״לא. זו נבחרת ברזיל, אני אמרתי להם שבטוח שברזיל יבואו נפוחים מול ישראל הקטנה וזה טבעי. אמרתי לשחקנים שאם הם ינצחו אותנו, אני רוצה שהם יקיאו דם. אותנו אי אפשר לנצח בקלות, זה לא יקרה. אם הם ינצחו ויהיו יותר טובים? כל הכבוד״.
המאמן שלהם אמר שיש לכם יותר התלהבות, הוא צדק כנראה.
״אמרתי לשחקנים שאם המאמן שלהם אומר דבר כזה, אז הם בבעיה. הרי מה זו התלהבות? הם עדיין נבחרת ברזיל ורוצים לזכות במונדיאל. שחקנים לא צריכים להגיע כאנדרדוג בגלל שהם פעם ראשונה במונדיאל. ההתלהבות של השחקן לא קשורה למשחק כזה או אחר. ככה אני חונכתי וככה אני מנסה להעביר את הדברים לשחקנים״.
יש ששואלים את השאלה האם אופיר חיים הוא מאמן נבחרת מדהים, אבל שיתקשה בקבוצה ומה יקרה שהוא שוב יחזור לאמן קבוצה.
״אני לא יודע מה זה מאמן נבחרת או מאמן ליגה. מאמן טוב זה מאמן טוב. כבר אימנתי בליגה והוכחתי את עצמי, אבל היום אני מאמן הרבה יותר טוב משהייתי לפני שנתיים. אני לא אדבר על עצמי, אשאיר את זה לתקשורת, אבל כדורגל זה כדורגל״.
מה השתנה בך שאתה היום מאמן יותר טוב?
״סדר וארגון, היה לי חסר את זה, כשהגעתי לנבחרת הנוער אמרו לי לאן כבר תוכל להגיע מפה. שהשיא של מאמן בנבחרת הנוער הוא אולי ללכת אחר כך לקבוצת מרכז טבלה בליגת העל. אמרו לי שאני כבר מאמן במרכז טבלה בליגת העל, אז למה לי את הנבחרת? עניתי שאני רוצה ללמוד ולהתקדם בלי הלחץ של הליגה״.
״הרי בליגה כל הזמן יש לחץ והרגשתי שחסר לי הבסיס כמו הסדר והארגון. בוני, שהוא אחד האנשים שאני הכי אוהב בעולם, היה בשבילי תמיד יחד עם משה סיני בכל רגע וכל מה שהייתי צריך. אני מודה להם על זה״.
בוני אמר שזו הייתה החלטת חייך להגיע לכאן, אתה מסכים איתו?
״ללא ספק. שוב אני אומר, דרך המסלול הזה או אחר, לאן שאני מכוון הייתי מגיע. לקבוצה גדולה בארץ או אולי לחלומות יותר גדולים, או אפילו להגיע יותר רחוק בנבחרות. פשוט בנבחרת זה הגיע למסלול, אבל מכאן אני לא חושב רחוק אלא רק על חצי הגמר״.
כל זה בא אחרי יום לא קל. זה מדהים שכל פעם שיש לכם הישג גדול, לצערנו קורה משהו פחות נעים בישראל.
״לצערי זה ממש ככה. השמחה תמיד מהולה בעצב. אז אנחנו שמחים ורוקדים, אבל באיזשהו מקום בלב יש פצע ועצב. כל המדינה ראתה אותנו והחזיקה אצבעות ואני מקווה שהבאנו קצת אושר למדינה כי זה מגיע לה. אנחנו מדינה אחת, אנחנו עוברים תקופה לא קלה וזה הכי חשוב בעולם שנהיה מאוחדים עם שלום, אחווה ואהבה. לא כל פעם צריך לסבול. אני משתתף בצער המשפחות ואם אפשר טיפה להמתיק את הגלולה אז הניצחון מוקדש להן״.
יצא לך לדבר עם הנשיא וראש הממשלה?
״בשנתיים יצא לי לדבר עם ארבעה ראשי ממשלה ונשיאים (צוחק). זה מטורף, משהו מיוחד. זו היסטוריה גדולה״.
מה היה הרגע הכי מרגש עבורך אתמול?
״זו פעם ראשונה שאור רואה משחק שלם. ומה שמדהים הוא שכשפיגרנו 2:1, אז הוא ישב בסלון עם כולם ואמר: ״סבתא רינה בבקשה תעזרי לאבא״. כנראה שהוא שמע שאני מתפלל כל הזמן ברגעים קשים לאמא שלי. זה היה משהו קוסמי. אנשים אולי לא מבינים מה זה שילד מיוחד כזה פתאום אומר דבר כזה משום מקום, בספונטניות״.
יש פה צוות מאוד מגובש בנבחרת.
״אני רוצה להודות באמת לצוות האדיר הזה: מהדוקטור זגר, כל הפיזיותרפיסטים, לדניאל סופר, אסי וישראל, השף רונן, שהם כאילו מאחורי הקלעים חוץ מהצוות המקצועי הנפלא שלי והם עושים עבודת קודש. אפילו המאבטחים שהם כבר חלק מאיתנו וצועקים יש בגולים״.
אתם צריכים עכשיו להישאר עוד שבוע ומעלה.
״מבחינתי קודם כל שכבר יגיע עכשיו המשחק, כי אני בטירוף ולא יכול לחכות עוד ארבעה ימים לחצי הגמר. אבל זה כן ייתן לנו להתאושש ולבוא מוכנים. אני אומר לך שהרבה אנשים פה אומרים לי שבגללי, הנשים מחכות להן בישראל ברבנות. זה לא פשוט גם עבורי, זה הזמן הכי ארוך שהייתי מחוץ לבית״.