המסע של נבחרת ישראל ממשיך, כאשר המנהל הטכני של הנבחרות הצעירות בוני גינצבורג צפה אמש שוב בחבורה בכחול לבן ממשיכה בהיסטוריה הפרטית שלה שנה שנייה ברציפות (לאחר ההצלחה ביורו הצעירות אשתקד) ומעפילה לחצי גמר המונדיאליטו אחרי 2:3 על ברזיל בהארכה.
גינצבורג יישאר עם הנבחרת עוד שבוע וחצי, כשברקע הגעגועים למשפחה, אך הוא מרגיש שהתהליך שבנה בנבחרת בשנה וחצי האחרונות נושא פרי, כאשר הוא ממש לא מתכוון לעצור ובטוח שהעתיד לבוא יהיה משמח לא פחות.
“אושר עילאי וגאווה, אבל לפני זה: היום הזה מאוד משקף את מדינת ישראל ואת מה שהעם היהודי עובר בארץ ישראל. פתחתי את הבוקר והייתי בדכדוך גדול מאוד עם הפיגוע הנבזי הזה. עכשיו יגידו שהמחבל לא היה שפוי, אבל הם לא רוצים לראות אותנו בארץ ישראל וזה לא משנה איפה", אמר.
בוני גינצבורג (אסי קיפר)“זה מחבר אותי למה שעשינו אתמול: דגל ישראל מונף בגאווה ובכל העולם מדברים על ישראל הקטנה. ישראל בגודלה, יותר קטנה מהפרובינציה הכי קטנה בארגנטינה שהיא מדינת ענק. אנחנו מדינה פיצית ואנחנו על המפה של כל הגלובוס ועושים משהו אדיר. זה די הזכיר לי את שלב העילית: כשעלינו לשלב העילית בתחילת המסע לפני אליפות אירופה, היה פיגוע בבני ברק. ירדתי למגרש ואמרתי לבחורים שיעשו את זה באיפוק כי אנחנו במציאות לא נורמלית במדינה שלנו. וזה מה שהרגשתי אתמול".
מעכלים מקצועית?
“אני חושב שהגיע לנו. אני מעכל את זה כי אני חושב שלא גנבנו את הניצחון הזה. ישראל הקטנה נותנת לברזיל הגדולה פור של שני פנדלים, זו הזיה, זה משהו לא נורמלי. יש משהו מיוחד בנבחרת הזאת: נבחרת אחרת יכולה להישבר מנטלית ולקרוס. אנחנו משנים פה כל הזמן בתהליך הזה דברים ולחשוב על זה שמדינת ישראל היא בין ארבעת הנבחרות האחרונות במונדיאל זה מדהים. 20 נבחרות הלכו הביתה ואנחנו פה וזה לא נורמלי".
שחקני נבחרת הנוער של ישראל (רויטרס)מאיפה האופי של השחקנים הללו שלא נבהלים מברזיל או מכל נבחרת?
“זה ה-DNA שלנו. הוא מופיע בתוך מגן הדוד שלנו, שבכל קצה יש הגדרה של ה-DNA: אז אנחנו יצירתיים ואינטליגנטיים, יש לנו אומץ, תשוקה והנאה. אנחנו עובדים קשה ויש לנו גאווה. זה מה שהגדרנו במחלקה הטכנית כ-DNA של הנבחרות הישראליות. אנחנו מאמינים בזה ובאים לכל משחק בשביל לנצח וזו לא משנה מי היריבה. שאלת אותי אז על היריבה הבאה אם זו תהיה טוניסיה או ברזיל וזה לא משנה כי אנחנו מאמינים בדרכנו ומשחקים. אנחנו לא משחקים בשביל להתגונן או לחפש תוצאה".
המחמאה הכי גדולה היא שהשחקנים כבר לא מתרגשים מניצחונות.
“בוא לא נתבלבל: כל מה שמוביל אותנו זה בסיס הפירמידה והעבודה מלמטה. כשילדים בבית, שהם שנתון 2009 ואנחנו עובדים איתם באקדמיה או 2010 שיגיעו בקרוב לאקדמיה או כל הילדים בבית, רואים את הדבר הזה: אנחנו רוצים שהם יאמינו שבבוא היום, הנבחרת הבוגרת שלנו תהיה נבחרת כזו שתוכל להגיע למונדיאלים ולטורנירים גדולים. זו המשימה שלנו: פיתוח הכדורגל. כשיש לך דרך וחזון, השמיים הם הגבול. יהיו נפילות ועליות, אבל אנחנו צריכים להאמין בתהליך הזה, זה תהליך אמיתי".
השמיים הם הגבול. שחקני נבחרת ישראל חוגגים (רויטרס)מזלזלים בתהליך הזה?
“לא, אני לא מרגיש ככה. אני מרגיש שמאוד מעריכים את התהליך הזה. אני יודע שאנחנו עם שלכל אחד יש מה להגיד וזה לגיטימי. אבל נהפוך הוא: אני כל הזמן מקבל תגובות על התהליך שנעשה ואנשים מאמינים בו. זה הסיכוי שלנו להגיע לנבחרת בוגרת טובה וחזקה שתהיה לא באופן חד פעמי בטורניר גדול".
קיבלת פידבקים מהנשיא ומראש הממשלה.
“אני גאה מאוד. ברגע שהם מתפנים לברך ולדבר עם המאמן, זה אומר דרשני. זה אומר שיש פה הצלחה מטורפת, שאנחנו משמחים הרבה מאוד אנשים. שדגל ישראל מתנוסס בגאווה, שהעם בעניין הזה מאוחד. אנחנו רוצים שזה יימשך ושזה יהיה לאורך שנים".
"הצלחה מטורפת". בוני גינצבורג (איציק בלניצקי)אתם נשארים פה עוד שבוע וחצי, לא קל אחרי כמעט חודש פה.
“ברמה האישית, מעולם לא עזבתי את בת הזוג שלי שאני מאוד מתגעגע אליה, לכל כך הרבה זמן. זה לא פשוט, גם הבת שלי חוגגת יום הולדת בשביעי לחודש ולא אהיה, שזה משהו שמאוד מאוד חשוב לי. על כל זה, בסופו של דבר, אני אמרתי שבאתי לדבר הזה מתוך שליחות וציונות, להצליח לשנות. אנחנו ניקח את זה ונחבק את זה, כי זו הזדמנות שאסור לפספס אותה וצריך ליהנות מהרגע. אתה מלווה אותנו פה ומבין שזה לא פיקניק, אבל אין מקום לתירוצים".
"אנחנו מקצוענים, יש פה 17 אנשי צוות שנותנים את החיים שלהם. יש את צוות האימון ותוסיף את המעטפת, האנשים שלא מכירים אותם. אתה דאגת שיכירו חלק, אבל יש פה שורה שלמה של אנשים שצריך לתת להם חיבוק גדול והערכה גדולה. גם ההתאחדות לכדורגל: אני מקווה שגם שם נצליח לאחד את השורות ושכולם יהיו לטובת הכדורגל הישראלי".
"יש פה 17 אנשים שנותנים את החיים שלהם". אופיר חיים על הקווים (רויטרס)זה טורניר חד פעמי?
“אני לא יודע להגיד לך. לפני שנה היינו בטורניר גדול באירופה והדהמנו את מדינת ישראל. בשביל זה אנחנו עובדים מבסיס הפירמידה: כשאני מדבר איתך אני מדבר עם משה סיני ואנחנו מדברים על איך לא להתפזר ולהיות ממוקדים במשימה. אני כבר חושב על הטורניר שארגנו לנבחרת נערים א’ בפינלנד, כבר באוגוסט. כדי שהם יצברו את הניסיון הבינלאומי שלהם ואחרי זה יש להם טורניר בגרמניה".
"על זה אנחנו חושבים, מה שעשינו פה הוא חקוק ויהיה חקוק בתולדות הכדורגל הישראלי ואי אפשר לשנות. אני לא יודע עד כמה רחוק נגיע, אבל מה שעשינו חקוק. אבל אני כבר חושב קדימה: על אליפות אירופה של הצעירה, על לוחות הזמנים שמתקצרים, על איך אנחנו מביאים את חמשת השחקנים שפה לטורניר יורו הצעירות. אנחנו שוברים את הראש מה לעשות, אבל נעשה את הטוב ביותר לטובת הכדורגל. אם לא נחשוב על הכול, זו תהיה הבלחה. אבל מה שקורה פה הוא לא מקרי: הוא חלק מתהליך אמיתי שנעשה ואנשים צריכים להבין את זה".
"מה שעשינו יהיה חקוק בתולדות הכדורגל הישראלי". גינצבורג (איציק בלניצקי)העפתם את ברזיל שהייתה הפייבוריטית, אתם מתביישים להגיד שהמטרה היא לזכות?
“אנחנו מתכוננים למשחק הבא: אנחנו עדיין לא יודעים מי תהיה היריבה, או ארה"ב או אורוגוואי. מישהו יכול להתווכח עם המסורת של אורוגוואי? והאמריקאים? אתה יודע כמה משאבים הם משקיעים בכדורגל? כמה שחקנים יש להם בליגות הבכירות באירופה? נבוא לכל נבחרת, נכבד אותה ונקווה להמשיך את המסע. לאן שנגיע ואיפה שניעצר, אני לא נביא. אני יודע מה אני רוצה שיקרה, אבל אנחנו פה באמת בחלום מטורף".
היו שזלזלו שחלק מהנבחרות לא באו בסגל מלא.
“אני בחיים שלי לא קיבלתי מאות הודעות כמו עכשיו. אני מבין מה קורה במדינה, אז אם יש איזשהו מיעוט קיים כזה, אז טוב שיש גם כאלה".
הייתה אווירה מטורפת במשחק עם המון דגלי ישראל.
“דגל ישראל מרגש אותי. יש לי כמה תמונות באלבום האישי שלי שאלו תמונות שמספרות את הסיפור שלי. יש לי תמונה מטורניר החורף, שהייתי קפטן נבחרת ישראל לנוער. בשבילי דגל ישראל זה משהו מרגש שמסמל את כל מה שאנחנו. אני ישראלי, יהודי, ציוני גאה שאוהב את המדינה ושום דבר לא ייקח את האהבה שלי למדינת ישראל".
שחקני נבחרת ישראל עד גיל 20 בטירוף (רויטרס)המשחק ההיסטורי אתמול הזכיר לך קצת את הניצחון על צרפת אז כשחקן?
“תראה, חשבתי על זה. ראיתי באחד מכלי התקשורת שעשו פרויקט של הרגעים הגדולים של הספורט הישראלי. ראיתי תמונה שלי עם אייל ברקוביץ’ בניצחון בפאריס. חשבתי על זה שבמסלול שעשיתי, הייתה לי את ההזדמנות להיות ברגעים הכי גדולים של הכדורגל הישראלי. הייתי באוסטרליה, בקולומביה, בצרפת ועכשיו כשעברתי לקריירה השלישית שלי כמנהל מקצועי. להיות בגמר אליפות אירופה עם הנוער ועכשיו בחצי גמר המונדיאל, אלו רגעים מהגדולים שהכדורגל הישראלי חווה. והייתה לי את הזכות להיות חלק מהדבר הזה: או על המגרש או מחוצה לו".
“הגדרתי את מה שאני עושה כרגע כפרויקט חיי, משימת חיי. אני מאושר שניתנה לי ההזדמנות והייתי בכל המסלול הזה. שאנשים יבינו: שאתה מגיע היום לשפיים, אתה פוגש את יוסי בניון, את אלון חזן, את משה סיני, את גדי ברומר. אנשים שיודעים מה זו נבחרת ישראל, שמכירים את הכחול לבן ויודעים מה זה להיות שחקן נבחרת. זה משהו שאנחנו מאוד גאים בו מעצם היותנו ישראלים ושאנחנו מצליחים ולא צריכים להתבייש".
יוסי בניון (עמרי שטיין)אחרי המשחק הזה, סופרים אותנו יותר בטורניר הזה?
“כשאתה מגיע כסגן אלוף אירופה, אתה לא מגיע כאנדרדוג. אני חושב מנקודת מבטי, שהיה לנו בשלב הבתים את בית המוות. ברגע שהצלחנו לעבור אותו, אני חושב שלמעט המחצית הראשונה מול יפן, בכל חמשת המשחקים היינו יותר טובים מהיריבות שלנו. גם מול קולומביה שנוצחנו, גם מול סנגל, גם במחצית השנייה בעשרה שחקנים מול יפן, גם מול אוזבקיסטן וגם מול ברזיל שאני לא צריך לספר לך מה היא מסמלת בעולם או איזה מאגר של שחקנים יש להם".
חסר תקדים: התגובות מהעפלה לחצי הגמר