והפעם ליגה א’ דרום הפגישה בעיר הדרומית את בני אילת נגד הפועל אשקלון. בני אילת עלתה העונה ליגה, הספיקה להחליף את המאמן שרון חיטמן באורן קריספין שעשה דרך מדהימה עם אילת, הקפיץ אותה למרכז הטבלה ואז בצורה פתאומית התפטר ואת מקומו למשחק נגד אשקלון תפס עוזר המאמן/שחקן שבתאי טסל ולצידו המאמן בני גלבוע.
לא מן הנמנע אם נראה השבוע הודעה לתקשורת שאורן קריספין חוזר לעמדת המאמן , אני יודע שיש שיח בין הצדדים בנושא. מנגד, הפועל אשקלון זו בדיחה עצובה שאני לא יודע אם לבכות מרוב שאני אוהב את המועדון או לצחוק מכל הקומדיה שעובר המועדון המפואר הזה, שעד לא מזמן עוד היה בליגת העל.
ונעבור למשחק במסגרת המחזור ה 20: משחק שתוצאתו רק מאשרת לנו עם חותמת סופית שאשקלון ירדה לליגה ב’. קבוצתו של ציון צמח , האיש שקובע בהפועל אשקלון, ירדה דרומה ועל הקווים הזעיקו את מאמן הנוער שכבר פתח את העונה כמאמן בוגרים, שניר סופר, וזאת בשל התפטרותו של המאמן אבי בוחבוט. אמרנו כבר, בדיחה עצובה. מי שמגיעה לו מילה טובה זה הקהל האשקלוני שעל אף המצב העגום של קבוצתם נסע עד לאילת לעודד וצלילי התופים נשמעו היטב באוזני השחקנים.
שחקני הפועל אשקלון (רדאד ג'בארה)המשחק נפתח בלחץ גבוה של הקבוצה האורחת שכנראה הבינה שבמקרה של הפסד הדרך לאשקלון ארוכה וכואבת. לצד הלחץ הגבוה היה ניתן להרגיש גם לחץ כללי, וכבר בדקה השנייה למשחק היה עימות שבו השופט נדרש להפריד ולהרחיק את ציון צמח מהאזור. בניגוד לפתיחת המשחק הטובה מצידה של אשקלון שניסתה להכריע את המשחק מהר, היו אלה המקומיים שעלו ליתרון 0:1. מהלך הנעת כדור מרהיב במרכז הקישור הגיע שמאלה לשיפמן, שהניח את הכדור כמו אומן על ראשו של משה דבורה וזה קבע יתרון לבני אילת.
מפה אילת התחילה להתגונן ואכזבה, אך הרצון הטוב של דלה ימפולסקי ושל ליאל אוזן להציל את קבוצתם לא הספיק. אין ספק שהם הטרידו את הגנתו של בן אלגרבלי, אך את המחצית הראשונה הם יזכרו הרבה זמן. במחצית השנייה בלט חוסר הניסיון של השחקנים מאשקלון, כאשר שתי הקבוצות הפגינו יכולת חלשה, אך הגול מהדקה ה-16 השאיר את שלושת הנקודות באילת. בסופו של משחק, אילת אוגרת עוד שלוש נקודות בדרך להישארות, אשקלון כבר בליגה ב’ ויעשו טוב כל הנוגעים בדבר אם יפסיקו את המלחמות שפוגעות בקבוצה האשקלונית ויחזירו את הקבוצה לעירייה. כאחד שאימן באשקלון, אין ספק שמצבה בכי רע ואני מאחל למועדון הזה לחזור לקדמת הבמה ובמהרה.
בני אילת (באדיבות יונתן גינזבורג)