האם הכדורגל הישראלי בדרך לשינוי? משרד התרבות והספורט וההתאחדות לכדורגל קיימו היום (שני) יום דיון אסטרטגי לשיפור הכדורגל בארץ, שנערך בבית הנבחרות בקיבוץ שפיים. הכנס התקיים בהשתתפות בכירים בענף, שחקנים, מאמנים, בעלים ואנשי מקצוע, בהם יעקב שחר, אלונה ברקת, ניקולס לב, איציק קורנפיין ומרקו בלבול.
מנכ”ל משרד התרבות והספורט, יוסי שרעבי, פתח ואמר: “במהלך השנים אנחנו רואים את מפח הנפש של הציבור מהכדורגל הישראלי, שהוא הענף הגדול והחשוב ביותר. חשבנו איפה אנחנו יכולים לתרום בכל זאת כדי להוביל לשינוי. הכמיהה של האוהדים לנבחרת זה משהו שהוא בלתי יתואר, ורואים שגם אחרי שני ניצחונות, שלא עשו שינוי דרמטי במיוחד, אבל כן הביאו רוח חדשה. המהלך שעשינו עם דלויט וההתאחדות לכדורגל זה לנסות ולמקד את המאמצים, לשאול שאלות איפה צריך לשים את המשאבים. צריך לדעת לנהל את הכסף בצורה נכונה ואיפה להשקיע אותו, אבל אנחנו מרגישים שצריכים להיות ממוקדים. שמנו לא מעט כסף על הכדורגל כי זה מביא הרבה ילדים לספורט הישראלי, משהו שלא קורה במקומות אחרים. אנחנו רוצים לצאת מפה עם תובנות לתוכנית עבודה כוללת”.
יעקב שחר (רדאד ג'בארה)יו”ר ההתאחדות לכדורגל, משה שינו זוארץ, דיבר על החזון שלו: “אני מסתכל על האנשים שנמצאים בחדר הזה היום והמכנה המשותף לכולנו זה אהבה ותשוקה לענף. אני חי ונושם את הכדורגל עשרות שנים, מכיר אותו בכל הרמות, מהליגות הנמוכות ועד לנבחרות ישראל. ההחלטה לקחת על עצמי את תפקיד יו”ר ההתאחדות נבעה מסיבה אחת בלבד - אני רוצה לשפר אותו. יש פה מסע ארוך, אין שום תרופת קסמים שתשפיע מיידית. אנחנו יוצאים היום למסע שמתחיל בסיעור מוחות. כולנו יחד רוצים תוכניות ארוכות טווח”.
זוארץ הוסיף: “יש כיום מחסור משווע במתקנים, מספר נמוך של פעילים, חסמים כלכליים וחינוכיים ונצטרך להשתפר גם תרבותית - אבל כדורגל זה משחק קבוצתי, צריך שיתוף פעולה גם כאן ולא רק במגרש. ההצלחה של הענף לעולם לא תהיה של ההתאחדות בלבד. המדינה צריכה ויכולה להגדיר את פיתוח הענף כאתגר לאומי. כמו במדינות רבות אחרות, אני שמח שגם אצלנו הגיעה התובנה הזאת. בספטמבר, כשפתחנו את קמפיין ליגת האומות, נבחרת ישראל הייתה בנקודת שפל חסרת תקדים. היום, לאחר כחודשיים, המצב אחר לגמרי. וילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג החזירו את הנבחרת ללב של כולנו אודות לכדורגל טוב, השקעה ושדרוג מקצועי. כך הנבחרת חזרה ללב של כולנו. הכדורגל הישראלי משווע למהפכה וזו האחריות שמוטלת על כתפינו. יותר מדי שנים אמרנו שהכול בסדר ושהזמן יעשה את שלו, אבל הגיע הזמן לפעול. זה יום חשוב מאוד. אני מקווה שהתוכנית תבשיל לידי מעשים ולא רק שתשב במגירה”.
איציק קורנפיין (רדאד ג'בארה)רו”ח דן הלפרין מחברת דלויט (Deloitte) הסביר על התוכנית שתיבנה: “בציניות שיש פה ובמציאות שאנחנו חיים בה, אסור לתת לזה ללכלך את החזון שלנו. כך לא יקרה פה כלום. עם הרבה סבלנות נוכל להצליח ולהגיע למטרה, צריכים להיות נחושים ולחשוב איך משפרים את המצב. אנחנו רואים תהליכים דומים גם בעולם העסקים ואין סיבה שזה לא יקרה גם בכדורגל. לא הסכמתי להיכנס לתפקיד בלי שיתוף פעולה מכל הצדדים ואני שמח שכולם פה משום שיש פה מרכיבים רבים מאוד שקשורים בהצלחה. זהו יום מאוד חשוב ויש רצון עז לשמוע אנשים, יש בעיות וחסמים אבל צריך לבוא ולראות איך אפשר לראות אותם”.
לפי הנתונים של דלויט, בישראל יש כ-32 אלף שחקני נוער, אך לבסוף בגילאים מבוגרים יותר יש ירידה בכמות הכדורגלנים, כך שבארץ יש לבסוף רק כ-8,000 שחקנים חובבנים לעומת אלף מקצוענים. בבלגיה, לה יש 11 מיליון תושבים לעומת שמונה מיליון שיש בישראל, יש כ-400 אלף ילדים שמשחקים כדורגל ומהם נשארים כ-212 אלף חובבנים ו-1,500 מקצוענים. כמו כן, באיסלנד הקטנה, יש כ-16 אלף שחקני נוער ולאחר מכן נשארים כ-500 שחקנים מקצוענים וכ-5,000 שחקנים חובבנים.
כנס דלויט (רדאד ג'בארה)המחקר הוכיח כי בישראל יש נשירה ייחודית של שחקנים במעבר בין הנוער לבוגרים. רק 20 כדורגלנים בכל שנה מקבלים תקן של ספורטאי מצטיין בצה”ל בעוד שכמעט 2,000 שחקנים מתגייסים לשירות צבאי בכל שנה.
בנוסף, בישראל יש כמעט 890 מגרשי כדורגל סה”כ, אבל לא לכולם יש תאורה, לא כולם ניתנים לשימוש ולא כולם מוגדרים כמגרשים שמיועדים לכדורגל מקצועני, כך שמדובר בנתון נמוך מאוד ולא אידאלי. בבלגיה למשל, יש כ-4,000 מגרשים ובהולנד כ-2,350 מגרשים, כאשר באיסלנד יש 350 אלף איש ולרשותם עומדים 190 מגרשים, וזה קורה במדינה קרה שבה קשה להקים ולנהל מגרשים. בטוטו יש מאות מיליוני שקלים ששוכבים בצד ומיועדים להקמת מגרשים, אך המחקר של דלויט מצא כי הבעיה הבולטת ביותר היא מחסור בקרקעות להקמת המגרשים. “יש ילדים שרוצים לשחק אבל לא לכולם יש מקום. כמות המגרשים כבר עכשיו לא מספיקה”, התייחס לכך זוארץ בדיון.